טיפול פסיכולוגי פרטי והעברתו למומחה בית המשפט

" ברע"א 5638/95 האמור אפשרה כב' הש' שטרסברג כהן להרחיב את סוגי המסמכים המועברים לפסיכיאטר וכללה בהם גם כרטסת טיפולים אצל פסיכולוג.

על אף האמור, הפסיקה הזהירה לא אחת, שאין המדובר בתחום פרוץ לכל מיסמך באשר הוא, ויש לוודא שהמסמך, גם אם לא נערך על ידי רופא יהא רלוואנטי וממקור מוסמך, וצריך שייערך "לצורך טפול רפואי". בית המשפט הוסיף וקבע שבהחלטה לגבי תיחום מסגרת החומר המותר להמצאה למומחה לפי תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) צריכים להנחות את בית המשפט שני עקרונות: האחד, שמלאכת השיפוט תישאר תמיד בידי בית המשפט ולא תועבר על-ידיו למומחה; והשני, שיתאפשר למומחה לקבל מידע ותעוד הדרושים לו כדי שחוות-דעתו תהיה רצינית, עניינית ומקצועית.

כך לדוגמא, דו"ח רציפות ביטוח ותלושי השכר שמבוקש להציגם – לא רק שאינם בגדר מיסמך רפואי או מיסמך שיש בו הערכה כלשהיא בנוגע למצבה, אלא בשים לב לגרסת התובעת שיעבדה תקופה במתן שיעורים פרטיים, דבר שאינו מתבטא בדו"ח הרציפות, ומבלי להכריע בשלב זה בנכונות הגרסה, קיימת אפשרות שהמסמכים מציגים תמונה חלקית, שלא למומחה דוקא היכולת והתפקיד להכריע במשקלם.

...

אבל מה שמוצג הם מסמכים אילמים, שאינם מסמכים רפואיים, שהמומחה לכאורה מתבקש לגבש מסקנה בנוגע למשקלם ומשמעותם, מבלי שהוצגה לפניו התמונה בכללותה.

אך לעת הזו, שעה שהמומחה כבר בדק את התובעת, אין זה תפקידו לבחון את מהימנות גרסתה באמצעות מסמכים חיצוניים, גם אם "המחיר" לכך יכול ויהא בסופו של דבר זימונו לחקירה או דחיית קביעותיו וכמובן שאיני קובעת מסמרות.

משכך, אני קובעת שאין להציג למומחה את המסמכים המפורטים לעיל.

בתשובה לתגובה טענה התובעת כי הסיבה בעטיה נערך המסמך הרפואי חשובה מאוד לסיווגו כמותר או אסור בהצגה; כי התובעת עודנה מטופלת אצל ד"ר גרופר גם כיום; לא מדובר במומחה פרטי; התובעת הופנתה אליו מבית החולים הדסה; הוא לא קיבל תשלום עבור הכנת חוות הדעת; ב"כ התובעת לא הפנה אותה אליו; אין ציון של אחוזי הנכות; מדובר ברופא מטפל קבוע; העובדה שצוינה תאונת הדרכים היא הכרחית וצוינו כאמור כל הנתונים שיש לציין בבדיקה רפואית מקיפה והערכת מצב לצורך טפול.

ברע"א 2339/96 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל, נ(4) 529 (1996)‏‏ עמד בית המשפט העליון על מטרת הסייגים שנקבעו בסעיף 8 לתקנות הפלת"ד: "אשר לסייג שלפיו על המסמכים להיות 'בדבר הטיפול הרפואי' והסייג האוסר המצאה של חוות - דעת, ייאמר שמטרתם של סייגים אלה לאפשר למומחה הרפואי לעיין במסמכים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי בנפגע, בעקבות הפגיעה, להבדיל מפרשנות וממסקנות (ההדגשה שלי – א.א.) של רופא אחר או של אדם אחר, שאינם בגדר מידע כזה ואינם מכלי ראשון. זאת על-מנת שיוכל לגבש חוות-דעת עצמאית משלו. כפי שאמרתי בעיניין דומה במקום אחר: "מומחה שמינה בית המשפט אינו רשאי לפטור את עצמו מלתת חוות-דעת עצמאית משלו, שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, העיון ושיקול הדעת שלו לבדו. כמו השופט, שאינו רשאי להעביר את החלטתו לגורם אחר, אלא עליו לשאת אותה לבדו, במלוא כובדה, על כתפיו שלו, כך גם המומחה הרפואי. רשאי הוא לבקש בדיקה נוספת על-ידי רופא או מומחה אחר ורשאי הוא לסמוך על תוצאותיה, אחרי שהעביר אותן בכור מומחיותו, אך אל לו לסמוך את חוות-דעתו על חוות-דעתו של המומחה האחר ואל לו לאמצה" (רע"א 7256/95 גלדשטיין ואח' נ' בראל [4] , בעמ' 219).

כך למשל, מקבל פסיכיאטר הטרו-אנמנזה מבני מישפחה או מקרובים של הנבדק וכו' (שם, בעמ' 677-678), כרטיס טיפולים אצל פסיכולוג, אפילו פרטי, מותר בהמצאה (רע"א 5638/95 מגדל חברה לבטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865, 876 (1996) וכך גם חוות דעת של מומחה ממונה אחר בתחום קרוב לזה של המומחה הנוסף (רע"א 333/89 שלוח חברה לבטוח בע"מ נ' ידידים, פ"ד מג(4) 375 (1989)).

...

אין בידי לקבל את טענת התובעת כי יש לגזור גזירה שווה מקביעת רופא בתחום הפסיכיאטריה, לגביו נוקט בית המשפט במדיניות ליברלית יותר ביחס להמצאת מסמכים רפואיים, לענייננו (ריבלין, עמ' 663-665).

לגופו של עניין ומאחר וגם מסמכים אלו כוללים מסקנה בעניין הקשר הסיבתי, אני קובעת כי ככל שהתובעת חפצה להציגם, יהא עליה לנהוג לגביהם באותו האופן שנקבע לעיל.

על דרישות אלה עמד כב' המשנה לנשיא (בדימוס) א' ריבלין בספרו "תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים"(מהד' רביעית בהוצ' נגדין שידות, תשע"ב-2012), בעמ' 664: "חרף הלשון הברורה, לכאורה, של ההוראה הכלולה בתקנה 8 הנ"ל, קו הגבול בין המותר והאסור בהמצאה למומחה אינו ברור והצורך להביא בפני המומחה שנתמנה נתונים חיוניים מחייבים לעיתים הגמשה ביישום ההוראה. כך למשל הדבר במקרים בהם המומחה הרפואי הוא מומחה בתחום הפסיכיאטר הנידרש ברגיל למידע ברחב אודות הנבדק, מידע שאינו דוקא בתחום 'טפול רפואי' אינו דוקא טפול הניתן על ידי רופא. גם טפול נפשי אשר ניתן על ידי פסיכולוג כלול ב'טפול רפואי'. אין מניעה, לפיכך, להעביר למומחה הפסיכיאטר שנתמנה כרטיס טיפולים אותנטי בנערך על ידי פסיכולוג שהעסיק הנפגע, אלא שראוי אז להבהיר למומחה כי המדובר בפסיכולוג אליו פנה הנפגע מיוזמתו ובאופן פרטי. אכן קיימת הגמשה ביישום הוראה תקנה 8(א) לתקנות ככל שמדובר בתחום הפסיכיאטרי. יחד עם זאת, גם במקרים אלו, מתחייבת זהירות בבחינת המסמכים המוגשים למומחה, על מנת להבטיח את שיקול דעתו העצמאי של המומחה, ולמנוע מבעלי הדין כל תועלת מעצם הפניה מטעמם למומחה רפואי אחר. במקרים שבהם מתעורר ספק ביחס למסמך מסוים, שומה על בית המשפט לשקול, בין היתר 'האם מדובר במסמך של גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול בניזוק'." (ההדגשות שלי – י.ל) לאור האמור, אין חולק כי המסמך שאותו מבקשים להעביר לעיון המומחה, אינו יכול להיות מנותק מהליך טפולי, והוא צריך לתעד את הטיפול ואת ההמלצות הטיפוליות (ראו רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח (16.7.2012)).

...

לאור האמור, הבקשה מתקבלת.

שני המסמכים יוצאו מתיק בית המשפט, ואני מורה למומחה בתחום הפסיכיאטריה להתעלם משני המסמכים האמורים.

לאור התוצאה אליה הגעתי, הבקשה למתן צו לחברת קידום פרוייקטים שיקומיים, נדחית.

התובע לא פעל להקטנת נזקיו, הן בתחום הטיפול הנפשי הנידרש לו (חוות דעת ד"ר זבורוב), והן כפי העולה מחוות הדעת האקטואריות שהוגשו לבית המשפט.

(א) לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו – (1) אם הרשה או אישרר את המעשה; (2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו; אולם – (א) מעביד לא יהא חב על מעשה שעשה מי שאיננו מעובדיו אלא אחד מעובדיו העביר לו תפקידו בלא הרשאתו המפורשת או המשתמעת של המעביד; (ב) מי שהיה אנוס על פי דין להשתמש בשרותו של אדם שאין בחירתו מסורה לו, לא יהיה חב על מעשה שעשה האדם תוך כדי עבודתו זו. (ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהירשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לענין המעביד".

העלות של טפול פסיכולוגי במסגרת פרטית: בין 350 ₪ ל-500 ₪).

בנסיבות העניין ראיתי להעמיד את נכויותיו הרפואיות של התובע על סמך האמור בחוות הדעת של מומחי בית המשפט, למעט הנכות בתחום הנפשי, כפי שיבואר להלן.

...

נותר עם נכויות רפואיות ותפקודיות משמעותיות במספר תחומים, כפי שפורט בהרחבה בפס"ד. נוכח פני הדברים ובתוכם נסיבות המקרה, תוצאותיו והנכויות שנותרו בתובע, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפסוק בראש נזק זה סך של 300,000 ₪.

סוף דבר: התביעה מתקבלת כנגד הנתבע 1.

התביעה נדחית כנגד הנתבעות 2-3 והתובע יישא בהוצאותיהן, בנסיבות העניין, בסך כולל של 12,000 ₪.

בין היתר ובהתאם לפסיקה, בית משפט נעזר בחוות דעת מומחים ותסקירי העו"ס ו"בהעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות-דעת המומחים ייטה בית-המשפט לאמץ את ממצאי חוות-הדעת ומסקנותיהן" (ראו רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני פ"ד נה (2) 321,331).

עוד נחקר במסגרת ההליך, הפסיכולוג אשר מונה על ידי בית המשפט לטפל בבת וטיפל בה לאחר תום הליכים קודמים כשנה ושלושה חודשים.

ביחס לאב, הועמד שכרו מעבודתו כמורה על סך של 5,600 ₪ לחודש ממוצע, העברת שיעורים פרטיים כמורה על סך של 500 ₪, תקבולים מתחנת הדלק של המושב על סך של 1,000 ₪, השכרת שטחי חקלאות 250 ₪ לחודש, דמי שכירות בסך של 3,700 ₪.

החיוב אם כן, על האב להעביר לאם עבור מזונות, מדור ואחזקת מדור הקטינים סך כולל של 2,000 ₪ (1,000 ₪ לכל אחד מהקטינים) ואני מורה על הפחתת גובה המזונות שנפסקו, לסכום זה. בכל הנוגע להחזר המזונות ממועד הגשת התביעה, הרי שמדובר בעיניין שבשיקול דעת בית משפט (ראו השיקולים לעניין זה תמ"ש (י"ם) 16933/99 ל'.

...

החיוב אם כן, על האב להעביר לאם עבור מזונות, מדור ואחזקת מדור הקטינים סך כולל של 2,000 ₪ (1,000 ₪ לכל אחד מהקטינים) ואני מורה על הפחתת גובה המזונות שנפסקו, לסכום זה. בכל הנוגע להחזר המזונות ממועד הגשת התביעה, הרי שמדובר בעניין שבשיקול דעת בית משפט (ראו השיקולים לעניין זה תמ"ש (י"ם) 16933/99 ל'.

אשר על כן, נפסק כדלקמן התובע ישלם למזונות הקטינים, לידי אמם, הנתבעת, דמי מזונות בסך של 2,000 ₪ בחודש החל מיום 10 ליוני 2023 כאשר עד למועד זה יעמדו בעינם החיובים הקודמים שנקבעו בפסק הדין מיום 03/09/2015 ובהחלטתי מיום 18/05/2020.

ממועד זה ועד לתום שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי, ישלם התובע שליש מסכום המזונות כערכם במועד הרלוונטי.