לגופו של מיתחם העונש ההולם את המקרה הנידון, הדגיש הסניגור כי מבלי להקל ראש בחומרת מעשיו של הנאשם, בעקבות תקונו המשמעותי של כתב האישום, נמחקו עבירות ועובדות חמורות יותר אשר יוחסו לנאשם, לרבות עבירה של עסקה אחרת באישום הראשון, וסיוע לאחר מעשה באישום השני; לטענתו, למעשה נותרו בכתב האישום המתוקן הובלה ונשיאה של נשק לתקופות קצרות ביותר, בשלושה מועדים שונים, ללא אירועים של ירי ו/או עסקה בנשק ו/או שימוש כלשהוא בנשק.
א. לאחר שהצדדים טענו טיעוניהם לעונש, והמאשימה עתרה, בין השאר, לחילוט רכב הסוברו ששמש את הנאשם לבצוע העבירות, כפי שיפורט להלן, העידה ההגנה את אמו של הנאשם, אשר מסרה כי מדובר ברכב אשר בבעלותה, "הרכב רשום על שמי. יש לי רישיון נהיגה ואני נוהגת בו. האוטו הסוברו זה של המשפחה של הבית. אני ותאמר ובעלי נוהגים עליו. לכולנו יש רישיון. אני עובדת מחוץ לבית אני מטפלת בקשישים". לדבריה, הרכב רשום על שמה בלבד ולא במשותף עם בעלה משום שלפני כשש שנים קיבלה מהאחרון מתנה ליום ההולדת רכב שנת 2008, ולכן השאירה את רכב הסוברו למשפחה, "... בגלל שקבלתי מתנה אמרתי אני משאירה את זה בבית לילדים, לנו למי שצריך. גם בעלי עובד הוא נהג אוטובוס". (עמ' 14, ש' 17- 23).
...
סוף דבר
על כן, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים לקולה ולחומרה, אני רואה לגזור על הנאשם עונשים כדלהלן:
36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו בתיק זה מיום 19/1/21 ועד היום.
אני מורה בזה על חילוט הנשק ששימש לביצוע העבירות, בחלוף 45 יום מהיום, או לאחר שפסק הדין יהפוך חלוט.
אני מורה על חילוט הרכב מסוג סובארו, מספר רישוי 77-795-64 , בחלוף 45 יום מהיום, או לאחר שפסק הדין יהפוך חלוט.
