טיעון לעונש: עבר נקי, אין צורך בתסקיר

באשר לעונשו של הנאשם טענה כי זה צריך ויקבע בשליש התחתון של המיתחם אם כי לא בתחתית המיתחם, לאור ההרתעה המתחייבת בנסיבות מקרה זה. בנוסף, עתרה  כי יוטל על הנאשם פיצויים משמעותיים למתלוננים, קנס משמעותי בן עשרות אלפי שקלים, מאסרים על תנאי ממושכים בעבירות רכוש, פסילה בפועל ועל תנאי לתקופות ממושכות והפעלת המאסר על תנאי העומד לחובתו, במצטבר לכל עונש שיושת עליו.

בהקשר של פוטנציאל הנזק הנובע מהעדר כשירות לנהיגה, אין צורך להכביר במילים שעה שמדובר בנאשם שנוהג ברכב גנוב ומטרתו להעביר את הרכב במהירות האפשרית לתחומי הרשות הפלשתינאית, תוך שהוא נתון תחת לחץ וחשש כבד שמא ייתפס, מה שמוסיף ומגביר את הסיכון לנהיגה פוחזת ומסכנת חיים, והדברים מקבלים משנה תוקף, מקרה בו מדובר בנהג שאינו כשיר ומעולם לא הוסמך לנהוג ברכב.

        סקירה כללית של מקרים שעניינם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, הבאים בפני בתי המשפט לתעבורה, מעלה כי רובם ככולם, גם לא בפעם הראשונה, מסתיימים בהסדרי טיעון לענישה, שבין קנס כספי ו/או פסילה  ו/או מאסר על תנאי לתקופות שונות בהתאם להסדרים שבין הצדדים.

אלא מה, שמדובר בנאשם שלא נטל חלק בהתפרצויות ובגניבות עצמן, ועונשו נקבע בהתאם לחלקו היחסי בבצוע העבירות, תוך שהובאו בחשבון תקופת מעצרו מאחורי סורג ובריח( חודשיים) תסקיר חיובי, עברו הנקי והעובדה כי היה היחיד מכלל המבצעים ששיתף פעולה בחקירה.

...

  בעפ"ת (מרכז) 37499-12-16 בראל נ' מדינת ישראל (23.3.2017), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון (מעולם לא הוציא) וללא ביטוח.

השופטת בכור עמדה על החשיבות שבהרחקת אנשים כדוגמת המערער מהחברה במטרה להגן על חיי אדם: "בכל הנוגע לנאשם השב ומבצע עבירות של נהיגה בפסילה, פעם אחר פעם, לא כל שכן מקום בו כלל אינו מורשה לנהיגה, אין מנוס מהרחקתו מהחברה ומהטלת מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח בעניינו. אין צורך להמתין לאבדות בנפש בכבישי הארץ או לפציעתם האנושה של משתמשים בדרך, אלא לקדם פני הרעה באמצעות מאסרם הממושך של אלו השמים לבוז, ללעג ולקלס את החוק ומשרתיו". בפ"ל (תעבורה- מרכז) 1727-07-20 מדינת ישראל נ' חדאד (25.11.2020) (הוגש על ידי המאשימה).

סוף דבר אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 8.5 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס. הפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים שנגזר על הנאשם בפל"א 2192-12-19, אותו ירצה בחופף לעונש שהוטל עליו בסעיף א לעיל.

ע"פ 9147/17 אבו עביד נגד מדינת ישראל (20.9.18): דקירה בלחי באמצעות חפץ חד, אשר הובילה לטפול רפואי ולניתוח, הוצג הסדר טיעון שבמסגרתו המאשימה הגבילה את עצמה ל – 24 חודשי מאסר, עבר נקי, הסכם סולחה, צעיר, תסקיר חיובי, אשר הציג תמונה שיקומית, בית-המשפט העליון הקל בעונש מ – 12 חודשי מאסר בפועל ל – 6 חודשי מאסר שניתנים לריצוי בעבודות שירות.

שירות המבחן שקל היטב את גורמי הסיכון מול גורמי הסיכוי והמלצתו היא, שנוכח מיהותו של הנאשם אין צורך להעמידו במבחן, ויש להסתפק בענישה בדרך של 100 של"צ ופצוי למתלונן.

...

מסקנה: שקלול הנתונים דלעיל, בהחלט מוביל למסקנה, כי זהו נאשם, נעדר עבר פלילי, נורמטיבי, אשר ביצע מעשה אלים, אך חריג להתנהלותו הנורמטיבית, שמיד לאחר המעשה חש לעזרת המתלונן, הביע צער, חרטה, אדם נורמטיבי, שזו התנהגות חריגה מאוד להתנהלותו.

על כן, אני סבור שיש לאמץ את המלצת שירות המבחן לענישה אך בהוספת שעות נוספות לתועלת הציבור מן המוצע.

תוצאה: לאור על האמור לעיל, אני מורה כי ההרשעה תעמוד על כנה, ואני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 350 שעות לתועלת הציבור במסגרת עמותת יזמ"ה בעיר מודיעין.

]השופט נ' סולברג: ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 14.12.2021, בת"פ 5411-10-20 (השופט ג' אזולאי), שבו נגזרו על המערער, מוחמד טאהא, 22 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ועונשים נלווים – לאחר שהודה בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון.

בעקבות כך, קבע בית המשפט המחוזי, כי "צודק הסניגור כי יש לשים קץ לדחיות לאחר שהוגשו כבר שני תסקירים, התמונה כבר התבהרה, אין צורך בתסקיר שלישי, הצדדים יטענו לעונש". עקרי גזר הדין של בית המשפט המחוזי ביום 14.12.2021, גזר בית המשפט המחוזי את דינו של מוחמד.

לקולא, נשקלו עברו הנקי של מוחמד; הודאתו; גילו הצעיר ונסיבות חייו; והעובדה שתסקיר שירות המבחן מלמד על לקיחת אחריות אמיתית ועל נכונותו להישתלב בקבוצה טיפולית.

...

עם זאת, באותו שלב לא ניתן היה להצביע על שינוי בפרוגנוזה השיקומית, ועל כן ביקש שירות המבחן דחיה נוספת, אשר תאפשר למצות את ההליך הטיפולי, ולגבש מסקנה סופית בעניינו של מוחמד.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בגזר הדין של בית המשפט המחוזי ובנימוקיו, ונתתי דעתי על טענות הצדדים מזה ומזה, אלו שבכתב ואלו שבעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להידחות.

לצד זאת, כמו המשיבה, אף אני סבור כי אין להתעלם מהקשרם של המעשים בהם הורשע מוחמד; ההסעה ה'תמימה' של נשק מסוג תת-מקלע מנקודה א' לנקודה ב', נועדה בסבירות גבוהה לסייע בביצוע פשע, ורק בנס, ובזכות תושייתו של השוטר שערך את החיפוש ברכב התמים למראה, הסתיים האירוע ללא נפגעים.

ביום 7.11.22 הציגו הצדדים הסדר טיעון דיוני, לפיו יודה ויורשע הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן, ויופנה לשירות המבחן לעריכת תסקיר.

אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת מעשי הנאשם ופגיעתם בערכים המוגנים של בריאות הציבור, שלומו ובטחונו, וחשיפתו לנזקים ישירים ועקיפים הנגרמים כתוצאה מגידול סמים בהקף נרחב.

הנאשם, בן 29, בעל עבר פלילי לא מכביד, מצוי בהליך טפולי בשלביו הראשוניים, נדון למאסר בן 24 חודשים; בת"פ (מח' מרכז) 25458-11-18 מדינת ישראל נ' ארז אליאב (19.9.2019) הורשע נאשם, בעל עבר פלילי לא מכביד, בעבירות ייצור והכנת סם קאנבוס במעבדה שהקים, ובנטילת חשמל בשווי רב, במעבדה נימצאו 768 שתילי קאנבוס במשקל כולל של 80.3 ק"ג. בית המשפט קבע מיתחם ענישה הנע בין 46-22 חודשי מאסר, הנאשם נדון למאסר בן 25 חודשים.

תסקירי שירות המבחן חיוביים ומלמדים על הפחתה במידת מסוכנותו, שירות המבחן נימק את המלצתו להימנע מהטלת מאסר בפועל, בעברו הנקי ושתוף הפעולה עם גורמי הטיפול.

...

האם יש מקום להעתר לבקשת ההגנה ולאמץ את המלצת שירות המבחן? הנאשם בן 26, ללא עבר פלילי, ניהל אורח חיים דתי, ובתקופה שקדמה להסתבכותו בתיק היה מעורב בחברה שולית, השתמש בסם קנבוס בתדירות גבוהה ואחז בעמדות מקלות ראש בנוגע לצריכת סמים.

אין בכך די. לאחר שבחנתי את כלל נסיבות הנאשם והמלצות התסקיר מצאתי כי עניינו אינו נופל בגדר מקרי השיקום, ואין בנתוניו כדי לשמש בסיס לחריגה ממתחם העונש ההולם.

בנסיבות אלו, תוך מתן משקל לשיקולי הרתעת הרבים, אין בידי לקבל את עתירת ההגנה והמלצת שירות המבחן להסתפק בענישה שאינה כוללת מאסר ממש.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 22 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו 30.12.21 – 20.1.22.

הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעונש.

הנאשם התקשה לזהות צורך בעזרה או בנזקקות טיפולית, שלל בעייתיות כלשהי בהתנהלותו ולא ראה צורך לבחון את דפוסי היתנהגותו.

מהתסקיר עולה כי לדברי המתלונן לא התגבש הסכם סולחה בין המשפחות הניצות, וכי הסיכסוך ביניהן לא התמתן עם חלוף הזמן.

עוד יש להביא בחשבון את גילו הצעיר, הנזק שיגרם לו, מטבע הדברים, כתוצאה מהרשעתו ומהעונש שיוטל עליו, ואת עברו הפלילי הנקי ותפקודו הנורמאטיבי עד לארוע.

...

הערעור נדחה.

לאור כל האמור לעיל אשר בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, נראה לי כי מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שהנאשם עבר נע בין שלוש שנות מאסר בפועל לבין שש שנות מאסר בפועל.

לאור כל האמור, נראה לי כי העונש המתאים לנאשם מצוי בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם, אך לא ברף התחתון.