פ ת ח ד ב ר
בעשרה בינואר 2021 קנה המבקש באתר המרשתת של המשיבה, סוכנות נסיעות ושרותי תיירות, כרטיסי טיסה הלוך–חזור לדובאי בשבילו ובשביל משפחתו.
המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה.
נשאלת השאלה אם אפשר לנתק את המילים „בכל ביטול שאינו עומד בחוק הגנת הצרכן“ מהאמור בסעיף 18 ו-19, וליתן להן פירוש רחב ומקיף שלפיו המשיבה תהיה זכאית לדמי הביטול כך או אחרת, ואין נפקא מינה אם המבטל הוא הלקוח-הצרכן, ספק כגון חברת התעופה או המשיבה בעצמה; או שמא יש לקרוא את תחילת המשפט בהקשר שבו היא מופיעה, כלומר אחרי סעיף 18 וסעיף 19, שסבים על ביטול עסקה ביוזמת הלקוח, וכפוף לאמור בהם.
מסיבה זו, כאשר אנו בוחנים חוזה אחיד ומבקשים לפרש אותו, הפרשנות הסובייקטיבית כמוסבר לעיל מתחלפת בפרשנות אובייקטיבית:
נראה לי שבחוזים צרכניים, כאשר מצד אחד עומד צרכן שבדרך כלל אין לו הבנה מקצועית בעסקה, ומן הצד האחר עומד עוסק שהוא בעל מיקצוע, קשה מאוד לאתר כוונה משותפת לצדדים, ולפיכך יש יותר חשיבות לפרשנות אובייקטיבית – ולו רק בשל הקושי לאתר כוונה סובייקטיבית משותפת.
]
(שם, בפיסקה 38)
כאשר ראינו, המשיבה מוצאת במילים „[]כל ביטול שאינו עומד בחוק הגנת הצרכן“ כוונה כללית ורחבה לביטול כלשהוא של העסקה שאינו חוסה תחת ההגנה שניתנת לצרכן בעת ביטול עסקה לפי החוק.
זה נוסחו:
לשם קבלת פיצוי כספי או השבת תמורה, רשאי נוסע לבקש מנותן שירותי סוכנות הנסיעות שממנו רכש את כרטיס הטיסה לטיסה שהתקיימה בה עילה מזכה, לסייע לו בקבלת ההטבות האמורות; ביקש הנוסע כאמור, יפנה נותן שירותי סוכנות הנסיעות למפעיל הטיסה, למארגן או למי מטעמם, למימוש זכאותו של הנוסע לאותן הטבות, בהתאם להוראות חוק זה.
(את הגדרות המונחים, ובפרט „עילה
מזכה“, ראו בסעיף 1 לחוק)
נוסף על כך המבקש מפנה לסעיף 17 לאותו חוק, הקובע כי „אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הנוסע“.
...
ככל שהדברים אמורים בעילות התביעה הנוספות, אני סבורה כי בשים לב לקביעתי שהמשיבה הפרה לכאורה את החוזה עם המבקש, לכאורה עומדת לו גם עילה של קיום החוזה שלא בתום לב. על-פי סעיף 39 לחוק החוזים, „בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה“.
מאחר שאין מחלוקת כי המשיבה פנתה לחברת התעופה שממנה הוזמנו כרטיסי הטיסה לשם קבלת החזר כספי, והכול מסכימים כי המבקש קיבל בחזרה את התשלומים ששילם (למעט הסכום שנוכה), המסקנה המתבקשת היא שהמשיבה עמדה בחובה המוטלת עליה בסעיף 15(א) לחוק שירותי תעופה.
ס ו ף ד ב ר
משהתקיימו התנאים לאישור תובענה ייצוגית, הבקשה מתקבלת.