מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טיסות הלוך חזור נדחו ביום אחד פיצויים לפי חוק הגנת הצרכן

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשים הגישו נגד המשיבה תביעה בסך 15,931.83 ₪ בגין פיצוי לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012 (להלן: "החוק") - סעיף 5 (א) וסעיף 11 (ב) לחוק, וכן בגין רשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) וחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979.
לטענתם, לא יידעה אותם הנתבעת בשום שלב כי בשל ביטול אחד ממקטעי טיסת ההלוך, בוטלה הטיסה חזור, וגילו הדבר רק כאשר הגיעו לשדה התעופה במטרה לחזור לארץ.
המבקשים טוענים בבקשת רשות ערעור כי דחיית התביעה בנוגע לטיסת הלוך סותרת את הוראות הדין, הילכת ביהמ"ש העליון ומדיניות בימ"ש ליתן הגנה לצרכן.
לא מצאתי כי נפלה שגגה על פניו של פסה"ד בדחיית התביעה בנוגע לטיסה הלוך ובפסיקת פיצוי חלקי בגין הטיסה חזור ולא מצאתי כי נפלו בפסה"ד שגיאות כלשהן בעובדות מהותיות כנטען ע"י המבקשים.
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות ערעור, הגעתי למסקנה לפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה, מהנימוקים שיפורטו להלן: הלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח, פסקה 4 לפסק דינו של כב' הש' צ' זילברטל (20.5.15)).
מסקנותיו של בימ"ש קמא מבוססות על טענות הצדדים בכתבי הטענות והעדויות שהובאו בפניו ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה המבררת בקביעות כגון דא. באשר לטיסה חזור: אין בידי לקבל את טענת המבקשים לפיה בימ"ש קמא התעלם מהתנהלותה של הנתבעת שהרי נקבע במפורש כי הנתבעת התרשלה באחריותה כלפי הנתבעת (ראה סעיף 13 לפסה"ד).
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות ערעור להידחות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התובע הנו עורך דין במקצועו ותביעתו כנגד הנתבעת מתחלקת לשני חלקים: ראשית, תביעה לפיצויים לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב – 2012 (להלן: חוק שירותי תעופה), תוך ביצוע של הטעייה צרכנית כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן התשמ"א – 1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן); שנית, תביעה לפיצויים לפי חוק התיקשורת (בזק ושירותים) התשמ"ב – 1982 (להלן: חוק התיקשורת).
התביעה לפי חוק שירותי תעופה וחוק הגנת הצרכן ביום 18.12.16 הזמין התובע באמצעות אתר האנטרנט של הנתבעת שני כרטיסי טיסה, הלוך וחזור לגרמניה.
לפיכך, עילת התביעה לפי חוק התיקשורת גם היא דינה להדחות.
כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 יום.
...
לפיכך, עילת התביעה לפי חוק התקשורת גם היא דינה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית, לכל חלקיה.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך כולל של 1,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, ביום 3/9/13 היתקשר התובע בהסכם עם הנתבעת 1, במסגרתו התחייבה האחרונה לספק לתובע ובנו חבילת נופש הכוללת טיסת הלוך חזור לברצלונה, 3 לילות במלון בברצלונה בדרגת 3 כוכבים וכרטיסים למשחק כדורגל בין קבוצת ברצלונה לקבוצת ריאל מדריד בעלות כוללת של 1,534 אירו.
התובע טוען כי כאשר הגיעו הוא ובנו לשדה התעופה לטיסת החזור לישראל, התברר כי הוא ובנו קיבלו מושבים רחוקים אחד מהשני ואינם יושבים יחד במהלך הטיסה.
משכך, טוען התובע כי על הנתבעים לפצותו בסך של 14,554 ₪ בגין עלות החבלה שרכש, סך של 50,000 ש"ח בגין לשון הרע, סך של 10,000 ש"ח בגין הטעה בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן וסך של 60,000 ₪ בגין עגמת נפש.
לשם דחיית תביעה בשל שהוי יש להשתכנע, "כי בנסיבות המקרה זנח התובע את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה". ראה ע"א 6805/99‏ תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה בירושלים פ''ד נז (5) 433.
...
לפיכך פרקי הזמן אשר במסגרתם הודיע התובע לנתבעת 1 אודות אי ההתאמה ברכיבי ההזמנה הם סבירים ואני קובעת כי ההודעה בדבר אי ההתאמה ניתנה במועדה.
סוף דבר, התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת חלקית.
התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

העובדות שאינן שנויות במחלוקת התובעים רכשו באמצעות האנטרנט, דרך סוכנות נסיעות איטלקית, כרטיסי טיסה של הנתבעת, כאשר יעד הטיסה היה ניו-ג'רזי שבארה"ב, והכרטיסים היו הלוך וחזור.
התובעים פנו, החל משנת 2020, לסוכנות הנסיעות שפנתה לנתבעת, אך הסוכנות טענה כי הנתבעת סירבה להשיב את עלות הכרטיסים, בשל העובדה שהתובעים טסו לצד אחד.
עוד יש לומר כי יש לדחות אף את התביעה לפצוי בעלות כרטיס הטיסה החלופי שנרכש, שכן הוכח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מגיפת הקורונה כפי שהיו אז, וממילא – בנוסף להיעדר עילה לפצוי לפי החוק - אף לפי דיני החוזים הכלליים לא קמה עילת פיצוי, שעה שמדובר היה בסיכול חוזה עקב נסיבות שלא היו בשליטת הנתבעת ולא היה ביכולתה למנוע אותן.
אולם, בעניינינו אין מדובר בבטול מצד הלקוח לפי חוק הגנת הצרכן, אלא בבטול טיסה ע"י חברת התעופה.
...
עם זאת, אני סבור כי היה על התובעים, מכוח חובת תום הלב בקיום חוזים, האמורה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, להיענות לבקשת הנתבעת ולהקדים פנייה אל סוכנות הנסיעות.
בנסיבות אלה אני סבור כי אין מקום לפסיקת פיצויים לדוגמא לפי הוראות סעיף 11 לחוק (וממילא גם כאן אין צורך להידרש לטענה בדבר אי תחולתו סעיף 11 הנ"ל בשל ייחוד העילה לפי אמנת מונטריאול), ואף את הוצאות המשפט יש לפסוק על הצד הנמוך.
לאור כל האמור אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכומים כדלקמן: החזר עלות כרטיסי הטיסה בסך 2,073 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום 19.4.2020 ועד מועד מתן פסק הדין.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פ ת ח ד ב ר בעשרה בינואר 2021 קנה המבקש באתר המרשתת של המשיבה, סוכנות נסיעות ושרותי תיירות, כרטיסי טיסה הלוך–חזור לדובאי בשבילו ובשביל משפחתו.
המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה.
נשאלת השאלה אם אפשר לנתק את המילים „בכל ביטול שאינו עומד בחוק הגנת הצרכן“ מהאמור בסעיף 18 ו-19, וליתן להן פירוש רחב ומקיף שלפיו המשיבה תהיה זכאית לדמי הביטול כך או אחרת, ואין נפקא מינה אם המבטל הוא הלקוח-הצרכן, ספק כגון חברת התעופה או המשיבה בעצמה; או שמא יש לקרוא את תחילת המשפט בהקשר שבו היא מופיעה, כלומר אחרי סעיף 18 וסעיף 19, שסבים על ביטול עסקה ביוזמת הלקוח, וכפוף לאמור בהם.
מסיבה זו, כאשר אנו בוחנים חוזה אחיד ומבקשים לפרש אותו, הפרשנות הסובייקטיבית כמוסבר לעיל מתחלפת בפרשנות אובייקטיבית: נראה לי שבחוזים צרכניים, כאשר מצד אחד עומד צרכן שבדרך כלל אין לו הבנה מקצועית בעסקה, ומן הצד האחר עומד עוסק שהוא בעל מיקצוע, קשה מאוד לאתר כוונה משותפת לצדדים, ולפיכך יש יותר חשיבות לפרשנות אובייקטיבית – ולו רק בשל הקושי לאתר כוונה סובייקטיבית משותפת.
] (שם, בפיסקה 38) כאשר ראינו, המשיבה מוצאת במילים „[]כל ביטול שאינו עומד בחוק הגנת הצרכן“ כוונה כללית ורחבה לביטול כלשהוא של העסקה שאינו חוסה תחת ההגנה שניתנת לצרכן בעת ביטול עסקה לפי החוק.
זה נוסחו: לשם קבלת פיצוי כספי או השבת תמורה, רשאי נוסע לבקש מנותן שירותי סוכנות הנסיעות שממנו רכש את כרטיס הטיסה לטיסה שהתקיימה בה עילה מזכה, לסייע לו בקבלת ההטבות האמורות; ביקש הנוסע כאמור, יפנה נותן שירותי סוכנות הנסיעות למפעיל הטיסה, למארגן או למי מטעמם, למימוש זכאותו של הנוסע לאותן הטבות, בהתאם להוראות חוק זה. (את הגדרות המונחים, ובפרט „עילה מזכה“, ראו בסעיף 1 לחוק) נוסף על כך המבקש מפנה לסעיף 17 לאותו חוק, הקובע כי „אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הנוסע“.
...
ככל שהדברים אמורים בעילות התביעה הנוספות, אני סבורה כי בשים לב לקביעתי שהמשיבה הפרה לכאורה את החוזה עם המבקש, לכאורה עומדת לו גם עילה של קיום החוזה שלא בתום לב. על-פי סעיף 39 לחוק החוזים, „בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה“.
מאחר שאין מחלוקת כי המשיבה פנתה לחברת התעופה שממנה הוזמנו כרטיסי הטיסה לשם קבלת החזר כספי, והכול מסכימים כי המבקש קיבל בחזרה את התשלומים ששילם (למעט הסכום שנוכה), המסקנה המתבקשת היא שהמשיבה עמדה בחובה המוטלת עליה בסעיף 15(א) לחוק שירותי תעופה.
ס ו ף ד ב ר משהתקיימו התנאים לאישור תובענה ייצוגית, הבקשה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו