אולם, באשר למס המכירה, הכריעה הוועדה, חל סעיף 72ד(ב) לחוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: החוק) בנוסחו דאז, אשר קבע כי "על מכירת דירת מגורים שהיא מלאי עסקי... יוטל מס בשיעור של 0.8% משווי המכירה". על כן, הוועדה הפחיתה בהתאם את סכום החיוב, מלבד ארבע בתים אשר נמכרו כשלד ביניין בלבד.
בנוסף, מטעימה המערערת, נטל הראיה על כך שמהותה הכלכלית של העסקה שונה ממהותה הפורמלית מוטל על כתפי הטוען כן.
אשר להפנייתה אל פקיד השומה להוצאת טופס 50, המערערת טוענת שאין היא יכולה לקיים הוראה זו; שכן לשם כך עליה להצהיר על היותה קבלן הרוכש מקרקעין ומוכרם, ולדווח על הוצאות הבנייה שלה, בעוד שלטענתה אין היא קבלן ולא נשאה בהוצאות הבנייה, אשר היו נחלת הרוכשים.
...
נטל הראיה
גם בנושא זה דינן של טענות המערערת להידחות.
טופס 50
אף בנושא זה דין הערעור להידחות.
סוף דבר
על כן, הייתי ממליץ לחבריי לדחות ערעור זה. כמו כן, אני מציע להטיל על המערערת הוצאות משפטיות בסכום של 25,000 ₪.
