טופס רישום ילד למסגרת חינוכית

באשר למסגרת החינוכית של בנו, מקובל ונוח שכאשר מגיעים לתקופה של מספר חודשים בישראל, לרשום ילדים למסגרת כלשהיא בה יוכלו לבלות מספר חודשים גם כשאין כוונה להשתקע לתקופות ארוכות בארץ.

אף בטפסי ההרשמה לגן של בנו שון רשומה כתובת המגורים של התובע, רחוב הניצנים 5 הרצליה (מסמכים 10א- 10ב).

...

בהתאם לסיכום נתוני ביקורת הגבולות, בשנת 2017 התובע ומשפחתו אכן שהו מרבית זמנם בגבולות הארץ (נ/2).

ממכלול הראיות שהוצגו עולה כי בחודשים מרץ – דצמבר 2017 מרכז חייו של התובע היה בישראל.

התביעה מתקבלת, כך שהתובע יוכר כתושב ישראל מיום 16.3.17 ועד ליום 28.12.17, ותוכר זכאותו לזכויות הנובעות מכך.

קרוב לחמישים הורים רשמו בטופס העדפה כי הם מעוניינים שילדם ילמד בגן קשת.

לעירייה שיקול דעת בקביעת מסגרות החינוך שיתקיימו במסגרתה, ובחירתה שלא להקים מסגרת לימודית המשתייכת להשקפה חינוכית מסוימת מצויה בגדר שיקול הדעת המסור לה. משכך, אין בידי לקבל את טענת המערערים לפיה רישום ילדיהם לגנים המשתייכים לזרם הממלכתי-כללי או הממלכתי-דתי, חלף מסגרת של גן קשת, מפרה את זכותם החוקתית לחנך את ילדיהם לפי השקפת עולמם.

...

אכן, החלטות מסוג זה הן החלטות שאינן מתקבלות "לנצח". יתר על כן, מקובלת עלי העמדה לפיה אין לתושבים זכות מוקנית לכך שבעירם יתקיימו כל גווני-המשנה של חלופות החינוך הקיימות במדינה (למתח בין בחירת ההורים לבין שיקולים של שוויון הזדמנויות והוגנות בחינוך הממלכתי, ראו עוד דן גבתון "לחיות על פי עקרונות או לחנך לקראתם? מקום המשפט כמכשיר לקידום הוגנות במסגרת רפורמות בחינוך: ניתוח שלושה מקרים" האם המשפט חשוב? 355 (דפנה הקר ונטע זיו עורכות, 2010)).

השיהוי בנסיבות העניין – חרף כל זאת, לצערי הרב, אני סבורה שאין מוצא מדחיית הערעור.

על כן, אין מנוס כאמור מדחיית הערעור.

בעתירתם המינהלית הקודמת העלו שורה של טענות כנגד החלטה זו, כשהם טוענים, בין היתר, כי החלטת המועצה תיגרום לכך שילדיהם הצעירים לא יוכלו ללמוד באותו בית ספר בו לומדים אחיהם הגדולים מהם; בית הספר החדש מצוי במרחק רב מהיישובים בו הם מתגוררים, באופן שיחייב נסיעה ממושכת של הילדים בתחילת יום הלימודים ובסופו; הכביש המוביל לבית הספר החדש מהיישובים בו מתגוררים העותרים מוגדר כ"כביש אדום" ומבוצעות בו עבודות תשתית נרחבות; צפוי להגרם נזק למערך החינוך הבלתי פורמאלי ביישובים כתוצאה מהחזרה המאוחרת של התלמידים מבית הספר בבית אלפא; ושינוי איזור הרישום עומד בנגוד ל"הבטחה שלטונית" שניתנה לתושבי היישובים הרלוואנטיים.

מהחלטת מנכ"ל משרד החינוך (נספח מש/1 לכתב התשובה, ההחלטה נושאת תאריך 6.1.21 אך בתשובה המקדמית נטען כי ניתנה ביום 12.1.21) עולה כי דחיית הבקשה נסמכה על שישה טעמים: ארבעה מהם נוגעים להיעדר טופסי התאמת תשתית, דהיינו: אישור כיבוי אש, אישור חשמלאי בודק ואישור חשמלאי מוסמך; אי-הגשה של היתר בניה "או טופס תקין כי לא נמצא היתר בניה, כפי שנידרש בנהלי הרשוי"; אי-הגשה של מכתב מנהל אגף חינוך ברשות בעיניין ההגשה המאוחרת; העדר אישור שימוש כדין במבנה על ידי הבעלים.

זאת בשל העובדה שמלכתחילה המשיב לא הביא במסגרת שיקוליו את שיקול טובת הילד ואת השפעת העברת ילדים רכים בשנים ממסגרת חינוכית אחת לשניה לאחר שחלפה קרוב למחצית משנת הלימודים, ולמצער לא העניק לו משקל העולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה.

...

סוף דבר המסקנה מכל האמור לעיל היא שיש להתערב בהחלטת המשיב להוציא צו סגירה שייכנס לתוקף בתוך 30 יום מיום מסירתו.

על מנת להסיר ספק אשוב ואבהיר כי לו היה פועל המשיב בסמוך לתחילת שנת הלימודים היתה העתירה נדחית.

לפיכך העתירה מתקבלת במובן זה שצו הסגירה יכנס לתוקף רק בתום שנת הלימודים הנוכחית.

סירב לחתום על טפסים גם לצורך קבלת אינפורמאציה מגורמי החינוך של הקטינים.

כך למשל, הודה כי העדיף להותיר את הילדים ללא מסגרת חינוכית על רקע המחלוקת המשפטית: "...ש. אתה מעדיף שהילדים יהיו בלי מסגרות חינוכיות כדי להתנצח בבית המשפט התנגדת לרשום את הילדים למסגרות החינוכיות? ת. כן. ש. זאת אומרת שאם האם לא היתה פונה לבית המשפט לדאוג לילדים למסגרת חינוכית הילדים היו היום בבית נכון? ת: אז לעקור אותם ממסגרת זה הכי נוח. ש:אם האם לא הייתה פונה לבית המשפט לרשום את הקטינים למסגרות עד היום הם היו בבית. ת: עובדה שבית משפט נתן החלטה ללא הסכמתי לרשום את הילדים. ת: עד היום אני מיתנגד. ש: לא מפריע לך שהמקום קרוב ליד הבית שלהם ייתפס? ת: לעקור בלי הסכמתם את מרכז חייהם אני מחזיר בשליחות שלי במוח הסיכון אני יודע בשליחות שלי במוח לאיזה בית הם חוזרים. ש.ת לשאלת בית המשפט אתה מבקש להשיב את הילדים שיהיו קרובים אליך תביעה יכול להיתקבל ולא להיתקבל אם התביעה תיתקבל זה דבר אם לא תיתקבל איפה הילדים צריכים ללמוד אני אומר שכרגע במצב הנוכחי איפה שהם נמצאים לצערי הרב אני מכבד את בית המשפט אני הייתי מתורגמן אני מכבד את המערכת. ש: אם אתה מכבד את בית המשפט למה לא נתת הסכמה? ת: כמו שאמרתי אין אדם שאינו חפץ במסגרת של ילדיו אך מאחר ואני יום יום בשליחות שלי בנוער בסיכון שאחרי מסגרת נותנת חום ואהבה שמחה אבל כשאני יושב עם הנער שאומר שהוא חוזר לאבא אלכוהוליסט וכשאני יודע שהיא כזאת ילדיי אינם הפקר לא רק מסגרת מסגרת מעניקה רק חום ואהבה השאלה מה אחרי המסגרת מה קורה ואיזה התפתחות להשליך הכל על המסגרת... " (עמוד 20 – 21 לפרוטוקול) ועוד ציין את השקפתו ביחס להתנגדותו לרישום ג' לצהרון: "ש. למה לא הסכמת לרשות את הילד לצהרון של הגן אוכלים ביחד משחקים ביחד יש גן שממשיך אתה מאשר שאתה התנגדת לרשום את הילד לצהרון ?

...

יכולתה הכלכלית של האם בהחלטה למזונות זמניים הועמד פוטנציאל השתכרותה של האם כגובה שכר המינימום וסבורני כי שיעור זה נותר כשהיה.

בהביאי בחשבון את פערי ההכנסה הפוטנציאלית שבין ההורים ואת ההוצאה העיקרית של האם בדמי שכירות; את יחסי זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים אשר גם מוביל להנחה בדבר קיומן של הוצאות שאינן בעלות כימות כספי מדוייק לטובת האם; את גיל הקטינים והדין הנוהג ביחס לכל אחד מהם (חובה אבסולוטית אל מול דין צדקה) ואף הביאי בחשבון כי לאב הוצאות דלק ואירוח של הקטינים, סבורני כי עתירת האם להעמדת שיעור המזונות של הקטינים כפי שנפסק בהחלטה למזונות זמניים (עת שם פוטנציאל השתכרותו של האב עמד על סכום נמוך יותר), עושה חסד של ממש עם האב בהתחשב בצרכיו המינימאליים של קטין כפי שהוכרו בפסיקה.

סיכום אופרטיבי לכל התובענות במכלול האמור, בהתאם לקביעותיי דלעיל בארבעה התובענות שעל הפרק, אני מורה כדלקמן: תביעת האב להשבת הקטינים ל XXX נדחית.

השאלה העיקרית העומדת להכרעה: האם הפנימייה או מי מטעמה, אשר קולטת ילדים ומופקדת על רשומם למוסדות החינוך, חבה חובת זהירות כלפי ההורה שאינו רושם את הילד, העלול להפגע מהרישום או הקליטה למסגרת - וזאת במקרים של הורים גרושים או פרודים.

באותו מקרה נקבע כי כאשר הורה גרוש מבקש לרשום את ילדו למוסד חינוכי וטוען כי אין לו קשר עם ההורה האחר , על פקיד הרישום ברשות המקומית לוודא קבלת פרטי ההורה האחר מההורה הרושם , כפי שאף נידרש בטופס הרישום .

...

- נוכח תוצאת פסק הדין ונימוקיו , אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט 26 בסך של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 11,700 ₪ .

נוכח מסקנתי בדבר התרשלות הנתבעת וצד ג' , אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1 ₪ של 5,850 ₪ .

כמו כן , אני מחייב את התובע לשלם לצד ג' הוצאות משפט בסך של .