טוטאל לוס רכב: סירוב חברת הביטוח לשלם

ב.3 הנתבעת-חברת הביטוח של הנתבע, מסרבת לשלם לתובע פיצוי בגין ניזקי הרכוש לרכבו.

זאת ועוד, קשה להניח שהנתבע יפגע ברכב התובע פגיעה קשה, פגיעה שגרמה לרכב התובע להתהפך יחד עם התובע, ולשני הרכבים נזק של "טוטל לוס", בכוונה תחילה.

...

סיכום ד.1 התביעה מתקבלת.

ד.2 ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת 2 נגד הנתבע 1, נדחית.

כמו כן, ישלמו הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לתובע, בנוסף, שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח, בתוספת מע"מ, ובצרוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מהיום ועד לתשלום בפועל.

התובע רכש רכב מסוג קרייזלר, אשר בוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת, חברת הביטוח כלל חברה לביטוח בע"מ, ( להלן: "הנתבעת או חב' הביטוח").

ביום 12.5.19 נפגע כלי הרכב, ואין מחלוקת באשר לנזק שניגרם, על פי הודעת הצדדים, כלי הרכב היה אובדן גמור, ובעבור השרידים שולם הסכום של 12,180 ₪.

התובע טוען, כי פנה לנתבעת בדרישה לקבלת תגמולי הביטוח, לאחר שהיה מבוטח כדין, וחברת הביטוח סירבה שלא כדין לשלם, תוך שהיא מעלה טענת מירמה שאין לה כל בסיס ולא הוכחה.

...

לביהמ"ש הוגשה בקשה לזימון פלטי השיחות של מר יגאל פור ומר שרון פור למועד התאונה, התובע לא התנגד לבקשה והתדפיסים הומצאו לאחר שניתן צו לחברת סלקום, ראה החלטתי מיום 14.5.14.

אני מקבלת את התביעה.

לפיכך אני קובעת כי דין התביעה להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכום של 149,483 נכון ליום האירוע, 12.5.09.

ביום 18.11.16 אירעה תאונת דרכים כאשר רכב מסוג ניסאן מ.ר. 740512 נקלע לתאונה עצמית בשעות הלילה כאשר היתהפך והנזק שניגרם לו היה מסוג אובדן גמור.

לאור סרוב חברת הביטוח לשלם הוגשה תביעה זו בסדר דין מהיר על סך 62,000 ₪.

אם כך מדוע גם בשיחה שנערכת בבוקר, לאחר שאביה של התובעת כבר יודע על התאונה, ממשיך לעמוד הוא על גירסתו לפיה סימה היא שנהגה ברכב אם לא כך היה? מדוע היה צורך להמשיך ולשקר בשלב זה לחברת הביטוח כאשר אביה של התובעת שממנו חששה כבר יודע הכל? מעדותו לא התרשמתי כלל שראה מי נהגה ברכב, שכן כאשר הגיע למקום הארוע הבנות כבר היו מחוץ לרכב.

...

מדוע לא זומן המאבטח אשר גם לגרסת דוד הגיע למקום מיד לאחר האירוע? מסקנתי ממכלול הראיות שהובאו לעיל הינה כי מי שנהגה ברכב היתה הגב' סימה בן אייש, כפי שמסרה התובעת.

לאור האמור לעיל סבורני שהתובעת לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה להוכחת תביעתה ודין התביעה להדחות.

התובעת תשלם הוצאות ההליך בסך 5,000 ₪.

אשר לריבית המיוחדת, טוענת הנתבעת כי אין מקום לחיובה שכן אין מדובר במקרה המיוחד והחריג שבו ראוי לחייבה בריבית זו. בפוליסת הביטוח שצורפה לתצהיר התובעת (נספח 3), בפרק שכותרתו "פיצוי במקרה של אובדן גמור לרכב" צוין בסעיף ב' כי ערכי הרכב במחירון "לוי יצחק" מהוים ערך בסיסי של הרכב אך "ללא היתחשבנות במשתנים מיוחדים המשפיעים על ערך הרכב המבוטח...". בסעיף ג' נרשם כי במקרה של אובדן גמור ייקבע ערך הרכב בשים לב למשתנים המיוחדים של הרכב, לרבות אופי שימוש, מספר בעלויות, תאונות קודמות, קילומטרז', מצב מכאני וגורמים נוספים הנקובים במחירון.

זאת ועוד, ב"כ התובעת הפנה לפסק הדין בת"א (פ"ת) 1416/04 דהן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב"נבו") (2005) שהתייחס לסוגיה זו ושם נקבע כי באותו מקרה מדובר בחלק אינטגראלי מהרכב, בין היתר, על בסיס "הפוליסה התקנית" כהגדרתה בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה בביטוח רכב פרטי), התשמ"ו – 1986.

זאת ועוד, לא התרשמתי כי נגרמה לתובעת עגמת נפש מיוחדת בשל סרוב חברת הביטוח לשלם את דמי הפוליסה ואזכיר את היות התובעת ובעלה אנשים אמידים ביותר.

...

בנסיבות העניין, סבורני כי אין זה המקרה החריג והנדיר שבו ראוי להטיל על הנתבעת חיוב בריבית מיוחדת, שכן התרשמתי כי המחלוקת בין הצדדים, מבחינתה של הנתבעת, הייתה בתום לב. אחרית דבר בהינתן האמור תשלם הנתבעת לתובעת סך 857,530 ₪, בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום חוות דעת השמאי מטעם התובעת ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת את אגרות המשפט, תשלום למומחים על פי קבלות, ותשלום לתמלול ישיבות המשפט (עפ"י קבלתו), משוערכות כדין.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד, בהתחשב במורכבות ההליך ונסיבות העניין, בשיעור 23.6% מהסכום שנפסק בסעיף 60 לעיל.

אחריות לקרות התאונה: התובעת 2 העידה כי לא ראתה את התאונה, היא החנתה את רכבה ובבוקר המחרת ראתה את רכבה מכוסה בסדין, היא שוחחה עם נהג רכב הנתבעת, מר ניר בזק (להלן: "ניר") אשר לקח אחריות על התאונה, הציע לקחת את הרכב לתיקון, התובעת סירבה ופנתה לחברת הביטוח.

(ג)   שילם המבטח למבוטח את מלוא שווי הרכב או החליפו ברכב מסוג ואיכות דומים בשל אובדן גמור או בשל אבדן גמור להלכה תעבור הבעלות בשרידי הרכב למבטח.

רוצה לומר, לעיתים חברת הביטוח תוכל לידרוש מהמזיק שיפוי בגין מלוא הסכום ששולם למבוטח בגין אובדן, גם אם הרכב אינו עונה על תנאי אובדן גמור.

...

אשר על כן, סבורני כי הוכח הנזק שנגרם לרכב התובעות.

סוף דבר תוצאת הדברים דלעיל שהנתבעת מחויבת כלפי התובעות בסכום הנזק שהוכח.

אשר על כן, לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובעת נגד הנתבעת תשלם הנתבעת סך של 11,822 ₪ (בניכוי סך של 950 ₪ בגין רכיב רכב חלופי, בהינתן כי רכיב זה לא הוכח על ידי התובעות) נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, עוד תישא הנתבעת באגרת בית משפט בסך של 780 ₪ בשכר העדה מטעמה בסך של 300 ₪, וכן בשכ"ט עו"ד בסך 2,242 ₪.