טוהר המידות במכרז מקרקעין עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 21719-09-19 נקסט טאוור בע"מ ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז ואח' עת"מ 31558-09-19 שיאמדן פיננסים, השקעות ואחזקות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז ואח' בפני כבוד השופט, סג"נ אחיקם סטולר עותרים עת"מ 21719-09-19 1. נקסט טאוור בע"מ 2. בלדי אחזקות בע"מ 3. חפני פנחס משיקי 4. מישל מסס 5. קסטרו אבטחת תנועה תיחזוקה ושרותים (2007) בע"מ כולם ביחד על משרד עו"ד עודד זגורי ושות' משיבים 1. רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) 2. נ.ב. **** סוכנויות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אשר אפריאט ואח' 3. מגידו י.ק. יזום בע"מ 4. קטה אחזקות בע"מ 5. י.ש.ל.ר. שרותי ניהול בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רות ברק ו/או אסף הדסי ו/או דן הרציג ו/או אמוץ ויס עותרת עת"מ 31558-09-19 שיאמדן פיננסים, השקעות ואחזקות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שמואל גלינקא ו/או שירי שפירא ואח' ממשרד עוה"ד שבלת ושות' משיבים 1. רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) 2. אינטרסן השקעות בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד נועם רונן ו/או הילה בן שבת ואח' ממשרד גורנציקי ושות', עורכי דין פסק דין

תמצית טענות המשיבות : אינטרסן השקעות בע"מ (הזוכה במיכרז מר/163/2019), נ.ב. **** סוכנויות בע"מ, מגידו י.ק. יזום בע"מ, קטה אחזקות בע"מ, י.ש.ל.ר שירותי ניהול בע"מ (הזוכות במיכרז מר/146/2019) המשיבות חוזרות על טענות רמ"י תוך הוספת כמה דגשים כדלקמן: העותרים לא הגישו לבית המשפט את הצעותיהן במלואן ואת הערבויות הבנקאיות.

(שניתן לישבה עם האמור בהמשך הסעיף ועם הוראות נוספות במיכרז, כאמור) ניצבים העקרונות הנמצאים בבסיס דיני המכרזים: הגנה על עיקרון השיוויון, שמירה על טוהר המידות, מניעת משוא פנים ושחיתות והשאיפה לאפשר לרשות מינהלית להיתקשר בעיסקה כלכלית מיטבית.

...

בסופו של דבר, מבחינת העותרים הוגשו כמה הצעות לכמה מגרשים, אולם מ"נקודת המבט" של המשיבה1 - כל עותר הגיש הצעה אחת בלבד - היא ההצעה האחרונה מבין אלו שהוזנו על-ידו.

אני סבור שטוב הייתה עושה המשיבה 1 אם הייתה מתריעה במערכת המקוונת בפני מציע שמעוניין להגיש הצעה נוספת (מתוקנת), כי ההצעה הנוספת תמחוק את ההצעה הקודמת.

סוף דבר המכרזים שבהם עוסקת עתירה זו מאפשרים למציע להתמודד על רכישת זכויות החכירה ביותר ממגרש אחד בהצעה אחת.

העתירות בעניין שיאמדן ונקסט ושותפיה נדחות אפוא.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 30940-08-18 בלוק ואבני הצפון תעשיות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל ואח' לפני כבוד השופטת בטינה טאובר העותרת בלוק ואבני הצפון תעשיות בע"מ, ח.פ 515172500 המשיבות .1 רשות מקרקעי ישראל .2 רשות ההגבלים העיסקיים פסק דין

בין לבין, ביום 03/05/18 ובטרם פורסמו תוצאות המיכרז, הגישה עריית שפרעם עתירה כנגד תנאי המיכרז, בה התבקש בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה לבטל את המיכרז, ולחילופין להתערב בהוראותיו, לבטל את חלקו ולהוסיף הוראות אחרות מטעמי איכות הסביבה, זאת במסגרת עת"מ 8862-05-18 (להלן: "עתירת שפרעם").

לעמדתה, הסתרת חוות דעת רשות ההגבלים העיסקיים מפני המשתתפים במיכרז עלולה לגרום לתוצאות קשות של פגיעה בעקרון השויון בין המתמודדים השונים במיכרז, הדבר עלול להביא לפגיעה בטוהר המידות ולהוביל לפגיעה ביעילות עריכת המיכרז.

...

בענייננו, ובאשר לשאלה אם חוות דעת מייעצת מטעם רשות ההגבלים העסקיים צריכה להיות חלק ממסמכי המכרז, ואם לאו - סבורני בניגוד לעמדת המשיבות, כי התשובה לשאלה זו הינה חיובית.

מטעמים אלה, סבורני שלא ניתן להיעתר לסעד השני שהתבקש על ידי העותרת.

סוף דבר סיכומו של דבר – אני מקבלת העתירה בחלקה, במובן זה, שאני קובעת כי חוות הדעת המייעצת של רשות ההגבלים העסקיים בנוגע למכרז נשוא העתירה, אמורה להיות חלק ממסמכי המכרז, ותועבר לעיון המציעים.

ביום 30.12.2019 נתן בית המשפט המחוזי (השופט א' ואגו) החלטה ובה ציין כי דומה שדין התובענה להדחות על הסף, מחמת העדר יריבות בין העותר לבין החברה הכלכלית ומאחר שלא עומדת לו עילה מוכרת במשפט האזרחי, ובקש את עמדת המשיבות לעניין זה. הערייה והחברה הכלכלית הגישו היתייחסות בעיניין זה ובה טענו כי העותר לא מצביע על "עילות מכרזיות מובהקות" המצדיקות את התערבותו של בית המשפט בהחלטותיה של ועדת המכרזים, וכי למעשה כל טענותיו הן טענות "חוץ-מכרזיות". עוד ציינו הערייה והחברה הכלכלית כי היריבות בין הצדדים אינה יריבות משפטית, אלא יריבות פוליטית ותו לא. להשלמת התמונה יצוין כי אף רשות מקרקעי ישראל הגישה הודעה לבית המשפט המחוזי, אך לא התייחסה בה לשאלת הסמכות העניינית, אלא רק מסרה עידכון מסוים בנוגע למקרקעין מושא המיכרז.

בית המשפט המחוזי הוסיף כי ככל שהעותר סבור שדין המיכרז להתבטל משום שהוא נגוע בפגמים מתחום טוהר המידות, עליו "לפעול בדרכים האחרות שעומדות לרשותו – במישור הצבורי, המינהלי או המשפטי". העתירה דנן בעתירה שבפנינו צוין כי היא מוגשת לבית משפט זה על רקע שני פסקי הדין שניתנו בבית המשפט המחוזי – הן בהליך המנהלי והן בהליך האזרחי.

...

ביום 30.12.2019 נתן בית המשפט המחוזי (השופט א' ואגו) החלטה ובה ציין כי דומה שדין התובענה להידחות על הסף, מחמת היעדר יריבות בין העותר לבין החברה הכלכלית ומאחר שלא עומדת לו עילה מוכרת במשפט האזרחי, וביקש את עמדת המשיבות לעניין זה. העירייה והחברה הכלכלית הגישו התייחסות בעניין זה ובה טענו כי העותר לא מצביע על "עילות מכרזיות מובהקות" המצדיקות את התערבותו של בית המשפט בהחלטותיה של ועדת המכרזים, וכי למעשה כל טענותיו הן טענות "חוץ-מכרזיות". עוד ציינו העירייה והחברה הכלכלית כי היריבות בין הצדדים אינה יריבות משפטית, אלא יריבות פוליטית ותו לא. להשלמת התמונה יצוין כי אף רשות מקרקעי ישראל הגישה הודעה לבית המשפט המחוזי, אך לא התייחסה בה לשאלת הסמכות העניינית, אלא רק מסרה עדכון מסוים בנוגע למקרקעין מושא המכרז.

בכפוף לכל האמור לעיל, אנו מורים על דחייתה של העתירה על הסף, תוך שהעותר שומר על זכויותיו במלואן.

בנסיבות העניין אנו מורים כי האגרה ששילם העותר תוחזר לו בהתאם לתקנות.

הפעלת הנכס, אין חולק, מחייבת מיכרז, כזה שיבטיח שויון, טוהר מידות, תשלום נאות לעירייה, והפעלה ראויה של המקום.

אם חפצה המבקשת למנוע מבעלת הנכס, היא הערייה, מלנקוט הליכי מיכרז (ואין חשיבות לשאלה אם היא נעזרת בתאגיד ערוני לשם כך), הרי שהסמכות לידון בבקשה נתונה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (חוק בית המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, בסעיף 5 לתוספת הראשונה), לא לבית משפט השלום.

אמות המידה של שהוי מן הדין המנהלי כוחן יפה גם כאן איפוא (ע"א 5110/05 מינהל מקרקעי ישראל נ' שטיינברג בפיסקה (ו)(5) (18.1.2007)), ויישומן פשוט: הגשת התביעה, דמות העתירה המינהלית, בתוך פרק זמן שהוא הסביר בהתאם לנסיבות העניין, וזה יכול להיות קצר ביותר.

...

בידה לתובען, והחלטתי זו אינה מהווה מחסום לפניהן, ודווקא אפשרות זו לתביעה כספית אך מחזקת בנסיבות כאן את המסקנה כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתן.

הבקשה לסעד זמני, ולא רק במעמד צד אחד, נדחית, כאשר בהיעדר עילה (גם לא שהות לבוחנה במעמד הצדדים, נוכח עיתוי הגשתה בשיהוי מאיין) – בלא צורך בתשובה, דיון, וההוצאות הכרוכות בכל אלה.

כיוון שהחלטה זו סותמת את הגולל על התובענה לסעד הצהרתי, אניח ככל שלא תבוא הודעה אחרת עד יום 30.6.2021 כי ניתן להורות על מחיקת התובענה, זאת בלא שיהיה בכך למנוע מן המבקשות את האפשרות להגיש תביעה כספית כנגד המשיבה אם תגענה לכלל מסקנה כי יש לה מקום.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 7131-11-18 עוף גנאמה בע"מ נ' משרד הכלכלה המסחר והתעשיה תל אביב לפני כבוד השופטת בטינה טאובר העותרת עוף גנאמה בע"מ המשיב משרד הכלכלה המסחר והתעשיה תל אביב ובעניין: הצדדים השלישיים 1. סאח יזום ועבודות 2. אקספו קרמיקה החלטה

עוד הובהר כי על מנת להסדיר את נושא הקצאת קרקע בפטור ממכרז, מוטלת על הרשות חובה לקבוע קריטריונים גלויים והוגנים לשם ביצוע הקצאה, והיא נידרשת לבצע את הליך ההקצאה בשקיפות, ובאופן שיאפשר ביקורת ציבורית על ההליך וימנע פגיעה בטוהר המידות בהליך ההקצאה.

ביום 07/05/19 הגישה העותרת בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט, במסגרתה טענה העותרת כי המשיבה לא קיימה את הוראות פסק הדין מיום 17/02/19 המורה על גילוי פרטים ומסמכים ביחס להקצאת קרקע בפטור ממכרז במלואה, ולא המציאה את מלוא המסמכים באופן שיאפשר לעותרת לבחון את קיומם של הקריטריונים שעל בסיסם ניתן הניקוד לבקשות שהוגשו.

תקנת המשנה הרלבנטית לענייננו, בדבר עיסקאות במקרקעין של המדינה שאינן טעונות מיכרז, הינה תקנה 25(5) לתקנות, שעניינה: "הענקת זכויות במקרקעין באיזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר...". ככלל, תפקידו של בית-המשפט לעניינים מינהליים בעת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המנהלית, הנו לבחון את תקינות המעשה המינהלי ולוודא שהסמכות הופעלה על ידי הרשות בגדרי סמכותה, משיקולים עינייניים ובגדרי מיתחם הסבירות הפתוח לפניה.

...

על רקע האמור, פנה ב"כ העותרת לבית המשפט בבקשה להורות למשיבה להעביר את המסמכים ללא השחרה.

לנוכח המחלוקות שבין הצדדים, התקיים ביום 17/11/19 דיון במסגרתו, לאור העדר אפשרות להתחקות אחר הקריטריונים שלפיהם דורגו ההמלצות בהליך קבלת קרקע בפטור ממכרז באופן בו הוגשו המסמכים, משעמדה העותרת על קבלת מלוא המסמכים ללא השחרה, ומנגד טען ב"כ המשיבה כי לא ניתן להיעתר לבקשת העותרת מבלי שתינתן זכות טיעון למציעים הנוספים אשר הביעו התנגדותם לחשיפת המסמכים, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה העותרת תגיש בקשה לגילוי מלוא ההצעות של המציעים הרלבנטיים ללא השחרה, אליה תצרף את אותם מציעים רלבנטיים, על מנת לתת להם אפשרות לטעון טענותיהם בעניין.

לפיכך, אני מקבלת את בקשת העותרת לצירוף הצדדים השלישיים מס' 35 ו-40, ואלה בלבד.

לאחר שעיינתי בהצעות המושחרות והלא מושחרות של הצדדים השלישיים מס' 35 ו-40 ובאיזון בין זכותה של העותרת לקבלת המסמכים הרלבנטיים, לבין זכותם של הצדדים השלישיים מס' 35 ו-40 לשמירה על סודות מסחריים הקשורים בעסקיהם, החלטתי לקבל את הבקשה לגילוי מסמכים ביחס לצדדים השלישיים מס' 35 ו-40 בחלקה, ולהורות על הסרת ההשחרה מן הפרטים שיפורטו להלן: ייעוד: בנייה קשה, סככות סגורות ושטח פתוח מתוך טופס בקשה להקצאת קרקע; סקיצה של תכנית ניצול השטח המבוקש; תכנית עסקית מפורטת בכפוף להשחרת פרטים שמהווים פגיעה בסודות מסחריים ו/או שאינם רלוונטיים; אופן חלוקת הבנייה בשטח המבוקש שנזכר בהחלטת מנהל התעשיות במשרד הכלכלה.

סיכומו של דבר – אני מקבלת את בקשת העותרת בחלקה.