מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

טביעת כף יד כראיה מספקת להרשעה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט קמא הנכבד קבע כי אמרות החוץ של מ.א. נימצאו מחוזקות בראיות הבאות: עדות נוספת של הקטין ע.א., אחיינו של המנוח, ואף הוא עד ראיה, התואמת את ליבת גירסתו של מ.א.; ראיות פורנזיות שנאספו בזירה, ובראשן טביעות כף יד וראיות DNA שמוצו ממכונית הסוברו, הקושרות את סעד לרכב זה; ראיות איכוני שיחות טלפון סלולארי שביצעו המערערים בסמוך לארוע (להלן: האיכונים), המפריכות את גרסת האליבי שהעלו ולבסוף, שקרי המערערים בנקודות שונות.
לאור הראיות שהובאו בפניו – קבע בית המשפט קמא הנכבד כי הוכח מעבר לספק סביר כי המערערים ביצעו את רצח המנוח, קשרו קשר לפשע וביצעו עבירות נשק, וכאמור הרשיע אותם במיוחס להם.
...
שנית, גם לגופם דברים, דין טענות המערערים להידחות.
אשר על כן הגעתי לכלל מסקנה כי שילוב אמרות החוץ הספונטאניות של מ.א., בחיזוק שנמצא להן, מלמד כי בדין הורשעו המערערים, מעבר לספק סביר, במיוחס להם.
על יסוד כל האמור לעיל – אין מקום להתערב לשיטתי בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הדברים נכונים ביתר שאת במקרה זה, כשמדובר בראייה היכולה לשמש כראייה מספקת להרשעה.
למעשה, בחוות הדעת (ת/10) נכתב על ידי המומחית רק כי היא השוותה את הטביעות שעל התצלומים מדו"ח מ.ט.א. שהתקבלו במעבדה עם טופס טביעות אצבעות וכפות ידיים הנושא את שמו של הנאשם שהוטבע ביום 25.07.19 ומצאה שארבע מהטביעות שבתצלומים זהות לטביעות של הנאשם.
...
העובדה כי על החלון נמצאה טביעת אצבע נוספת שאינה זהה, גם לפי ממצאי גב' יעל פלג שירוני, מומחית מוסמכת לזיהוי והשוואת טביעות אצבע בחטיבה לזיהוי פלילי במטה הארצי של המשטרה (להלן: "המומחית"), לזו של הנאשם, אין בה כדי לשנות מהמסקנה האמורה, לפיה אם אכן טביעות האצבע הן של הנאשם הרי שהוא בוודאי נכח במקום, בהעדר הסבר להימצאות טביעות האצבע על החלון.
ואכן, כשנשאלה המומחית, אם היא יכולה להצביע על נקודות ההשוואה, היא הפנתה לדגם המוגדל שערכה ול-12 הנקודות שמוספרו על ידה, כנקודות המצביעות על המאפיינים לפיהם היא הגיעה למסקנה בדבר הזהות בין המעתקים.
בסופו של דבר, אפוא, בית המשפט, הוא זה הנדרש להחליט, ולא פעם אין לו את הכלים המקצועיים לקבוע ממצאים בתחום המדע.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

גם אם בדקדוק ייתכן והשרשרת אינה שלמה ללא מתום, אך עדיין היצטברות הראיות, כולל כללי האבטחה של המסמכים (העברתם בשקית ניילון סגורה) מהזירה לתחנת המישטרה ומשם למז"פ, הם כאלה המספקות אותי כדי לקבוע, כממצא עובדתי, שאכן טביעת כף היד שהייתה נגד עיניה של המומחית, הגב' מיכל בית יוסף, היא היא טביעת כף היד שנלקחה על ידי השוטר ולירי, מן השיש שבחדר המדריגות אשר סמוך לדירת השוד.
ו.7 משמעות טביעת כף היד במארג הראיות עדיין, יש צורך להיתמודד עם השאלה המרכזית מבחינה ראייתית, הרלבנטית לתיק זה, דהיינו: מהי הנפקות של טביעת כף היד לעניין הרשעתו או חפותו של הנאשם.
...
ברם, לאחר שבחנתי את הדברים, הגעתי למסקנה כי גם אם מדובר בנאשם שבחר, באופן מודע, בתחילה לא לומר אמת לעניין הימצאותו בישראל, והסביר זאת בטעם של חשש מהפללתו העצמית, והסיכוי כי יופעל נגדו מאסר על תנאי, עדיין לא הוכח באופן ודאי וחד משמעי שהנאשם אינו אומר אמת כאשר היה באותו בניין לחפש מקום עבודה.
בית המשפט מבקר את המשטרה על אי החקירה בעניין זה, וקובע כי בשל כך לא הורם רף ראייה נדרש, ובשל כך קבע את הדברים הבאים (פיסקאות 19-20 להכרעת הדין בפרשת אבו עבאס, שהובאה בפיסקה 74 סיפא לעיל): "נוכח כל האמור לעיל, נותר ספק עימדי בדבר השאלה האם היה זה הנאשם שפרץ לדירת המתלוננת וגנב את רכושה. למרות טביעותיו שנמצאו על משקוף חלון הדירה, לא שוכנעתי במידה הדרושה כי הראיות שהוצגו מובילות למסקנה אחת וחד משמעית כי היה זה הנאשם שביצע את עבירות ההתפרצות והגניבה המיוחסת לו.
סוף דבר כתחילתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין השאר איתר החוקר את ט"א מס' 3 (שהיא טביעת כף יד) על אדן החלון הפנימי, מעל המיטה שבחדר השינה (להלן – ט"א 3).
לפיכך, טביעת אצבע, לרבות טביעת אצבע יחידה, היא ראייה מספקת להרשעת נאשם (לסקירה ר' י' קדמי, על הראיות, חלק שלישי (תש"ע-2009), בעמ' 1244 ואילך, והפסיקה העניפה המאוזכרת שם).
...
לכאורה, אם כן, ניתן היה לסיים את הכרעת הדין כבר עתה, נוכח המסקנה המרשיעה המתבקשת מצירוף העובדות והנתונים הנ"ל. למרות זאת, ב"כ הנאשם ניהלה לפניי הליך שמיעת ראיות מקיף, מתוך מגמה להצביע על כשלים הן בהכשרת אנשי מז"פ (לרבות המומחית), הן בהעברת המעתקים למעבדות מז"פ והן בעצם האפשרות להסתמך על ט"א כראייה יחידה להוכחת אשמתו של נאשם.
כזאת לא עשתה ההגנה בענייננו ועל כן דין טענותיה הוא לדחייה.
סוף דבר: אשר על כן ולאור כל המקובץ אני קובע כי עובדות כתב האישום הוכחו לפניי כדבעי, במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי.
לפיכך אני מרשיע את הנאשם בעבירות שבהן הואשם, דהיינו: התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה, לפי הוראות סעיף 406(ב) לחוק העונשין, וגניבה, לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בעיניין זה אפנה לע"פ 1250/07 בעיניין אבו סולב בו נקבע כי ככל ראיה נסיבתית יכולה טביעת כף יד להוכיח אף בהעדר ראיה נוספת כי העבירה בוצעה על ידי פלוני, ככל שאין בפיו הסבר סביר אחר להימצאותה בזירה.
גם בע"פ (מחוזי ת"א) 70546/07 בעיניין אל רזאק, קבע בית המשפט כי הימצאות טביעת אצבע על חלק פנימי של חלון של רכב הנה מספקת על מנת לבסס הרשעה בפלילים, ככל שלא ניתן הסבר תמים להימצאות הטביעה המרשיעה.
משלא מסר הנאשם כאמור הסבר להימצאות טביעות האצבע על חלון הרכב מבפנים, מבחוץ ועל חבק ההגה, אני מוצאת כי הוא לא סתר את התשתית הראייתית הנסיבתית שהוכחה כנגדו ולא סיפק כל אליבי לגבי הימצאו במקום אחר בעת הארוע הנידון.
...
לאחר ששמעתי את הראיות ובחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה והוכיחה את האמור בכתב האישום מעבר לספק סביר.
לפיכך כאמור הוכיחה המאשימה את המיוחס לנאשם בכתב האישום ובכך הוא מורשע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו