חתימת מושך שאינה תקינה - תוקף משפטי

הצ'ק חולל מסיבת "חתימת המושך אינה תקינה", והוגש לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל נגד מר אבו חמד שאדי.

גב' לביא הצהירה מיעוץ משפטי כי גם אם האב חתם בשם הנתבע, הרי שהיתה זו חתימה בהרשאה, דבר המוכח מכך שהנתבע לא הגיש תלונה במישטרה.

התובעת טענה כי גם אם חתמו הנתבעים על הסכם עם צדדים שלישיים להעברת הבעלות בחברה, אין בכך כדי לפטור אותם או לפגוע בתוקפו של שטר החוב, כל עוד לא ביטלה התובעת את שטר החוב, והנתבע עדיין רשום ברשם החברות כמנהל החברה.

...

אני קובעת כי אין להעדיף את עדות מר זפרני, לפיה החתים את הנתבע על השטר, על עדותו של הנתבע.

הסיכום הינו כי התביעה השטרית נדחית, ואני מקבלת את טענת הנתבע כי אינו חתום השטר.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,850 ₪.

בכתב ההיתחייבות צוין כי התמורה שתשולם לעו"ד לוי ולתובע היא בגין "השירותים המשפטיים שנתנו". עם החתימה על כתב ההיתחייבות קיבל הנתבע את השירותים המשפטיים הכוללים וויתור על התיק המשפטי ופדיונו, וכן קיבל נתונים ומסמכים לגבי הנכס וזמינותו לבניה.

השיק שמסר קרני לעו"ד לוי לא נפרע בשל תקלה טכנית של אי תקינות בחתימת המושך, ובשלב מסוים הודיע קרני כי יסכים לכבד את השיק רק אם התשלום יהיה סוף פסוק מבחינת התובע והוא יוותר על דרישתו לקבלת תשלום זהה.

קרני היתנגד לכך בתוקף, אך חשש להפסיד את העסקה, ולכן רשם שיק של מגידו לפקודת עו"ד לוי, וזאת כשהיה ידוע כי השיק אינו בר פרעון ונימסר לבטחון בלבד משחסה עליו חתימת אדם נוסף מטעם מגידו כדי להפוך אותו לתקף.

...

כשפנה לקריץ לקרני בבקשה לקבל את השיקים המיועדים לתובע ולעו"ד לוי, מסר קרני שיק דחוי אחד של מגידו לפקודת עו"ד לוי בלבד ואמר שעם התובע הוא יתנהל בנפרד, וזאת בניגוד גמור לסיכום אשר במועד זה הגיע לסיומו וכבר אינו מחייב את התובע.

מעבר לכך, כאמור לעיל, התובע כלל לא טען כי הוא זכאי לתשלום בגין דמי תיווך, ושנקבע כי איננו זכאי לתשלום בגין שירותים מקצועיים כלשהם או בגין פדיון התיק המשפטי, דינה של התביעה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבע סך של 20,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

מכל מקום, אין מחלוקת כי השיק חולל באי-פרעון, מחמת ש"חתימת המושך אינה תקינה", וכי העברה בנקאית בוצעה רק ביום 18.6.2020.

המשיבה טוענת, כי הפרשנות הנכונה של ההסדר המאושר היא, כי התנאי של תשלום "במלואו ובמועדו" הוא שני תנאים מצטברים, המאפשר הפעלת הסנקציה רק אם לא שולם מאומה במשך חודשיים, וכלשונה: "בהסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין נקבע מפורשות כי קיימים שלושה תנאים מצטברים לצורך הפעלת הסנקציה המפורטת בהסכם.

איחור זה, שהוא בודאי לא באשמת המערערת או באחריותה, נבע מן העובדה שהשיק שמסרה המשיבה חולל בשל אי-התאמה של חתימת המושך לרישומי הבנק.

רכיב הסנקציה בהסדר המאושר הוא, כאמור, כזה: "אם לא ישולמו שני תשלומים רצופים במלואם ובמועדם – יעמדו מלוא סכומי התביעה המפורטים בסעיף זה לפרעון מיידי." הניתוח הלשוני והמשפטי המתחייב מנוסח זה הוא, כי חלה חובה על המשיבה לשלם את התשלומים במלואם ובמועדם.

...

על כן, אני קובע כי החובה על פי ההסדר המאושר היא על המשיבה לשלם כל תשלום הן במלואו והן במועדו – כך שכל איחור, גם איחור מצומצם – הוא בבחינת איחור, בוודאי כאשר ההסדר המאושר כלל "מנגנון בטיחות" למקרה של תקלה טכנית.

אני סבור כי על בית המשפט לשקול היטב אם ניתן להפטיר מי שהפר את חיוביו החוזיים מאחריות להפרה זו בנימוק של "חוסר תום לב" בעמידת הצד הנפגע על זכויותיו החוזיות.

סוף דבר הפועל היוצא הוא שהערעור מתקבל, והחלטת רשם ההוצאה לפועל – מבוטלת.

ההחלטה ניתנת בתוקף תפקידי כרשמת תורנית בשעת חרום: הובאה בפני בקשה לבטול גורף של צוי עיקול שהוטלו לפני מתן אזהרה בתיק הוצאה לפועל שניפתח לבצוע שטר חוב על סך של 1,254,450 ₪ כנגד עושת השטר (שתקרא בהמשך גם "המבקשת") ושני ערבים בשטר (להלן: "המבקשים").

כמו כן טענה המשיבה, בין אוגוסט 2019 לדצמבר 2019 חוללו 5 שקים בהוראת בטול או חתימת המושך אינה תקינה, היתנהלות המעידה על קושי בתשלום.

לא רק לפחות שיק אחד שחזר ללא כסוי מספיק בחשבון הבנק טרם הוטל צו העיקול על חשבון הבנק, אלא לכך יש להוסיף את סגירת שעריה של אחת ממאפיות המבקשת, הודאה בהליך פירוק שותפות בעלי המניות במבקשת וחלוקת נכסיה, מכירת לפחות נכס אחד של המבקשת וחלוקת כספי תמורתה, עדויות להליכים משפטיים נוספים הננקטים כנגד המבקשת והפיכת חשבון הבנק של המבקשת למוגבל.

...

די בכך על מנת לקבוע כי בידי המשיבה עילת תביעה הראויה לבירור וקיומו של התנאי הראשון במתן צו עיקול זמני כמאמר פסק הדין ברע"א 7139/96 טריגוב ואח' נ. "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ מיום 2.4.97: "השאלה הראשונה שיש לדון בה בבקשה לסעד זמני נוגעת לטיב התביעה ולסיכוייה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית, וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים." התנאי השני הנדרש למתן הצו הוסבר ברע"א  10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. ICC Industries Lnc מיום 28/11/07: "יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים .... יצויין, כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי העיקול הזמני, היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים". עוד נקבע ברע"א 903/06 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ. גסטון אטיאס (עטיה) מיום 19.3.06: "מקבל אני את טענת המבקשת לפיה גובה סכום התביעה עשוי, בנסיבות המתאימות, להוות אינדיקציה לכך שאי מתן צו עיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין, אך זאת כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען". אין ספק כי גובה סכום התביעה בענייננו אינו בטל בשישים.

סוף דבר הוא כי הבקשה לבטול צו העיקול לפני מתן אזהרה נדחית והוא יוותר על כנו.

לפיכך הנני מורה כי המשיבה תפקיד בתיק בית המשפט, עד ולא יאוחר מתום 15 ימי עבודה מיום המצאת החלטה זו לידי ב"כ המשיבה, את הערבויות כדלקמן (תקופה זו ניתנת למשיבה על מנת להיערך להגשת הערבות והעירבון ובהתחשב במצב החירום השורר כיום במדינה): התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב) לתקנות.

בכתב התביעה טען התובע כי טרם שנעצר הונפק לו פנקס שיקים אחד ובו שיקים שמספרם 10001 עד 10025 (להלן: "פנקס מס‘ 1“). עוד טען התובע כי עם שיחרורו ממעצר התברר לו כי במהלך שהותו במעצר הנפיקה הנתבעת, ללא ידיעתו וללא אישורו ותוך הסתמכות על חתימה שאינה שלו, פנקסי שיקים וזאת בשתי הזדמנויות שונות וכן התברר לו כי מחשבונו נמשכו שיקים שאינם חתומים על ידו וזאת בסך כולל של 16,150 ש“ח. עוד טען התובע כי ביום 07.08.2008 חולל שיק אחד מהסיבה כי חתימת המושך אינה בסדר ולמורת זאת המשיכה הנתבעת וכיבדה שיקים נוספים. עוד טען התובע כי מיום 17.09.2008 (מתוך טעות נרשם בכתב התביעה 17.09.2009 - א.ה.) חוללו שיקים שהוצגו לפרעון וזאת בהעדר כסוי ובגין כל החזרה של שיק נגבתה עמלה בסך של 55 ש“ח. התובע פירט בכתב התביעה את הפעולות שביצע מול הנתבעת בקשר עם אותם שיקים לאחר שיחרורו. התובע טען כי בקשר עם השיקים שחוללו ננקטו כנגדו הליכים משפטיים ובמסגרתם הוטלו על נכסיו עיקולים וכן עוכבה יציאתו מהארץ כך שהוא לא יכול היה לצאת לחו“ל ולהשתתף בחתונת בתו. עוד טען התובע כי חילולם של אותם שיקים הביא את חשבונו להיות מוגבל. התובע טען כי בשל פעולות אלו של הנתבעת נגרמו לו נזקים כבדים בגינם הוא ביקש פיצוי כאמור בס‘ 20 לכתב התביעה.

העובדה כי שיק אחד חולל מסיבה כי החתימה אינה תקינה אינה מעידה דבר ביחס לחמשת השיקים שנפרעו וטענת התבע בס‘ 29 לסיכומיו נדחית.

גם לגבי שיקים אלו, שאגב לא צורף העתק שלהם לכתב התביעה, לא הוכיח התובע עניין זה וכל מה שנאמר קודם לכן בקשר עם חמשת השיקים שנפרעו רלוואנטי ותקף גם לגבי השיקים שחוללו ואין לסיבת החילול שום רלוואנטיות לעניין זה. יתירה מזו, במצב בו שיקים שעליהם התובע אינו חתום מחוללים ומוגשים לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל על התובע לפעול, ללא שום קשר לשאלה אם הוא מיוצג אם לאו, באופן סביר ובעיקר באופן פשוט.

...

גם לגופו של עניין סבורני כי נזקים אלו לא הוכחו.

גם ביחס לסכום שנתבע בקשר עם מה ששולם על ידו לעורכי דינו דאז ”בגין שירותי עו“ד בבקשות רשות להתגונן, כנגד תביעות שהוגשו בעקבות שימוש בשיקים“ סבורני כי אין ממש בתביעתו של התובע.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני דוחה את התובענה.