חתימת כרטיס נוכחות על ידי עובד מדינה

אשר למתכונת עבודתו של העובד נקבע כך: העובד קיבל שכר מקבלני הניקיון, ובכלל זה מחברת התאמה; חומרי הניקיון והציוד הנידרש לצורך ביצוע עבודות הניקיון סופקו על ידי קבלני הניקיון, לרבות חברת התאמה, וזאת בהתאם להזמנות שהעובד היה מעביר לקבלן הניקיון, מעת לעת; העובד החתים כרטיס נוכחות באמצעות שני כרטיסי נוכחות, כרטיס מגנטי של חברת החשמל המיועד לעובד קבלן שהיה מעביר בשעון הנוכחות של חברת החשמל וכרטיס נוכחות מקרטון שהיה מעביר בשעון הנוכחות של חברת התאמה; לעובד היה משרד שהוקצה על ידי חברת החשמל למפקח מטעם חברת הניקיון, וכן עשה שימוש במשרד נוסף בבניין IPC; העובד קיבל הנחיות עבודה מעובדי חברת החשמל, ובפרט ממר אמנון נזרי, מנהל המשק באתר תחנת הכח בחיפה.

בפגישה עם מר ישי כהן, מנהל מחלקת תפעול ולוגיסטיקה בחברת החשמל (להלן – כהן), סיפרה שלו כי היא החתימה את כרטיס הנוכחות של אזולאי לפי בקשת העובד.

ערעורה של העובדת בעיניין זה היתקבל, ובהתייחס לחובתה של המדינה לשלם פיצוי לעובדת נפסק כי – "מבלי להדרש לשאלת אופן עריכת השימוע ועל ידי מי, בשים לב למתכונת העסקתה של המערערת, די בכך שלא ניתנה למערערת סיבת פיטוריה בזמן אמת כדי לבסס זכאות לפצוי מהמדינה. גם אם על פי הסכם ההיתקשרות בין המדינה לבין עמישב רשאית הייתה הראשונה להודיע לאחרונה על סיום הצבתו של עובד ללא נימוק, הרי שבמיוחד בהיתחשב במשך תקופת עבודתה של המערערת, היתה המדינה חייבת לתת הסבר ונימוק לבקשתה לסיים את הצבת המערערת אצלה, כדי שיתאפשר למערערת להיתמודד עם ההסבר והנימוק לבקשה. לאור הקביעות העובדתיות של בית הדין האיזורי שלפיה המדינה לא נתנה בזמן אמת הסבר והנמקה לבקשתה להפסקת הצבת המערערת אצלה, להבדיל מהסבר שניתן במהלך ההיתדיינות, דבר שללא ספק גרם עגמת נפש למערערת, מצאנו לנכון להגדיל את הפצוי שאותו חויבה המדינה לשלם למערערת ולפסוק סכום נוסף של

...

נוכח האמור, היקף שעות העבודה שבהן עסק העובד במטלות החורגות ממסגרת תפקידו בחברת התאמה לא הוכח, ובוודאי לא הוכח כי מדובר בהיקף משמעותי, ועל כן אין לנכות סכום כלשהו מהסכום שפסק בית הדין האזורי ברכיב זה. סיכומו של דבר: ערעורה של חברת התאמה בעניין חיובה בתשלום גמול שעות נוספות נדחה.

לא מצאנו מקום לחרוג מהכלל בנסיבות המקרה הנדון.

סוף דבר ערעורה של חברת התאמה בכל הרכיבים נדחה.

התובע הוא נתין מדינת תאילנד אשר הגיע לישראל על מנת לעבוד בענף החקלאות.

בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי בתקופת עבודתו של התובע היה שעון נוכחות אלקטרוני ואולם לדבריו, כרטיסי נוכחות נחתמו בשעון רק על ידי עובדים ישראלים בעוד שלעובדים הזרים נעשה רישום הנוכחות על ידי מנהל העבודה בשטח (עמ' 27 – 28 לפרוטוקול).

...

אחרית דבר על יסוד כל האמור, הנתבע ישלם לתובע כדלקמן: א. הפרשי שכר מינימום וגמול שעות נוספות בסך של 64,148.36 ₪.

תביעות התובע לתשלום גמול מנוחה שבועית - נדחית.

טענת הקיזוז של הנתבע – נדחית.

בנוסף, התובעת חתמה על כרטיס נוכחות, ככל עובד אחר.

מעמד הצדדים נקבע מבחינה משפטית על פי מכלול הנסיבות, מהות היחסים בין הצדדים ועובדות המקרה הספציפי (ע"ע 300274/96 שאול צדקא - מדינת ישראל – גלי צה"ל, פד"ע לו 625 (2001); ע"ע 1076/04 מדינת ישראל - אדם שוב (11.7.2005); ע"ע 548/09 ישראל לוי - מוסך עלית 93 בע"מ, (22.11.09)).

טענה זו לא נסתרה על ידי הנתבעת ואכן נתמכת לרוב בדוחות הנוכחות של התובעת.

על אף הצהרתה זו של צופית, עולה מתמליל השיחה שהומצא על ידי הנתבעת עצמה, כי בשנת 2014 צופית לקחה על עצמה את האחריות להעדר חתימה של הצדדים על הסכם היתקשרות, ולמעשה, צופית הודתה כי היא כשלה מלהציג לתובעת הסכם העסקה מסודר אשר יסדיר את יחסי הצדדים.

כך למשל ניתן לבחון את קיומן של זכויות לא כלכליות ייחודיות הקיימות בעיקר במיגזר הצבורי ובמקומות עבודה שיחסי העבודה מוסדרים בהם ביחסים קבוציים; שקולי מדיניות משפטית רחבה - כגון הצורך ביצירת הרתעה מפני סווגם מוטעים באופן כללי.

...

יחד עם זאת משעה שהמקטעים האמורים נקראו על ידנו , אין במחיקתם המלאכותית כדי לסייע בידי התובעת לפיכך, לא מצאנו להורות על מחיקתם.

סוף דבר 154.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 40,000 ₪.

בתקופה זו אושרה לעובד מיכסת שעות נוספות לפי דיווח, אולם העובד סרב לחתום פעמיים ביום, ובימים רבים לא חתם כלל כרטיס נוכחות.

כך למשל, בעיניין רוזנברג עליו הסתמך העובד [ע"ע (ארצי) 279/09 רוזנברג – מדינת ישראל (3.5.2010)] הוכח כי לא הייתה כל תשתית עובדתית לאמור במכתב ההנמקה לפיטוריו של העובד, ששמש כמורה, עת המפקחת שכתבה את מכתב ההנמקה לפיטוריו לא ביקרה כלל בשיעוריו ואף לא קיבלה את המידע המפורט במכתב מגורמים אחרים, אלא היה מדובר למעשה במכתב שכל הנתונים בו "הומצאו" על ידי כותבת המכתב, ללא כל בסיס.

...

למרות האמור, אנו סבורים כי אין מקום לקבל את הטענה שלא ניתן להגיש ערעור שכנגד על אי פסיקת הוצאות משפט, ככל שמוגש ערעור על פסק הדין.

אולם, עם כל ההערכה לתרומתו של העובד לביטחון המדינה, איננו סבורים שיש בכך כדי להצדיק אי חיוב בהוצאות, בהתחשב בהיקף ההליך שנוהל בבית הדין האזורי ובבית דין זה. נוכח האמור, ולאחר שהבאנו בחשבון את ההליכים בשתי הערכאות, אנו מחייבים את העובד לשלם למועצה הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.

סוף דבר – ערעור העובד נדחה והערעור שכנגד של המועצה מתקבל כאמור בסעיף 46 לעיל.

הצדדים בתיק : התובע, נתין מדינת אריתריאה השוהה במדינת ישראל במעמד "מבקש מקלט" ובעל אשרת שהייה מסוג 2 (א) 5 לחוק (ר' נספח א' לכתב התביעה).

שלישית, יתר על כן התובע לא הציג כרטיס נוכחות ממנו ניתן להסיק כמה ימים נעדר מעבודתו במהלך חודש 3/20.

לסיכום הדברים, קבע בית הדין הארצי כי: "גם בגדרי תיקון 24 נותר לבית הדין שיקול דעת בהפעלת הוראותיו, וזאת בראי טענות הצדדים לרבות נחיצות הצגת גרסה מצד העובד (ענין זינאת) ובהתאם לסיווג תקופת העבודה לאחד המצבים הנזכרים בענין ריעני והפסיקה שבאה בעקבותיו". לאחר ששמענו את העדויות והראיות שוכנעו כי אנו מצויים במצב הראשון שעה שהוכח על ידי התובע כי אכן היו מקרים בהם עבד שעות נוספות, וזאת בהתאם לכרטיסי הנוכחות שהוצגו.

מנגד עיון בתצהיר התובע מעלה כי הצהיר: "8. שעות העבודה שלי, תועדו בכרטיס נוכחות, כרטי סקרטון אשר הייתי חותם כל יום במכונה בכניסה וביציאה (להלן: "דו"ח הנוכחות"..

...

בכל הנוגע לרכיב ההלנה הכללי שנתבע, לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש לפסוק לטובת התובע הלנה, שעה שרוב רכיבי התביעה אינם נושאים פיצויי הלנה ובכל מקרה לא שוכנענו כי נסיבות התיק יש בהם כדי לחייב את הנתבע בפיצויי הלנה.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי הפקדת פיקדון: בסך 24,135 ₪ בצירוף הפרשי ריבית מהצמדה כדין מאמצע התקופה (15.3.19 ) ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין תביעה זו בסך 10,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.