חתימה על שטר שזויפה באמצעות מחשב

זוהי תביעה כספית שמקורה בשטר שהוגש לבצוע והותרה בו ההיתנגדות, בטענת הנתבע שחתימתו על השטר זויפה ואף הוגשה בגין כך תלונה למשטרת ישראל ביום 21/12/09.

טרם ההיתקשרות עם אבסולוט ערכה התובעת בדיקה כלכלית, באמצעות חברת דן אנד ברדסטריט, עימה הוא קשור באמצעות המחשב, והבדיקות לגביה היו טובות מאוד.

טען הנתבע בתצהירו, כי לבקשת בועז קדמי – אחיינו, אשר הבטיח שהוא רוצה לצאת לדרך חדשה באמצעות אבסולוט, הסכים הנתבע לחתום כערב להתחייבויות אבסולוט כלפי החברות הנסון ושפיר, בתנאי שאחיו - שמואל קדמי יחתום לפניו, ובתנאי שהערבויות תהיינה מוגבלות בסכומים ותנאים נוספים ובנוסף, הוא חתם על שטרי החוב בפני בעלי החברות.

...

אני מקבלת את התביעה.

הנתבע ישלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בסך 427,882 ₪ כשווי החוב בתיק ההוצאה לפועל.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאותיה, אגרת בית משפט ובנוסף, שכר טרחה בסך 40,000 ₪.

הנתבע שואל הכיצד "צץ לו" השטר של 240,000 ₪ והוא משיב כי כאשר חתם על השטר בסך 30,000 ₪ הבחין שהתובע סורק אותו וכי אף העיר על כך לתובע והוא חושד שחתימתו על השטר זויפה באמצעות סריקה ממוחשבת.

...

התובע נשאל מדוע החתים הנתבע הן כעושה השטר והן כערב ועל כך ענה "כי זה סכום גדול". התובע נשאל מדוע ערך את סכום השטר על הסך של 240,000 ₪ אם בפועל נתן הסך של 120,00 ועל כך ענה " כי לא נתנו בכל העסקה את כל הסכום . הוא ביקש את כל הסכום , אבל הגענו לסיכום כמו שהוא עשה עסקאות עם סלווה ,זה שהמליץ עליו , זה התבצע באותה צורה שזה התבצע עם סלווה. אתה נותן חצי מהכסף וחצי בסוף, עם קבלת הסחורה". התובע התבקש לאשר כי מי ששילם הכסף לנתבע הייתה חברה בבעלותו והוא ענה "בחב' מדק , אני כערב אישי לכסף , כמו בכל בנק. זה מוסד פיננסי." התובע נשאל מדוע לא הציג הכרטסת של החברה בבעלותו לעניין קבלת ומתן הכסף ועל כך ענה "לא הבנתי. זה מסמך שקיבלתי במזומן". התובע נשאל אם עשה הסכם עם הנתבע ועל כך ענה "יכול להיות. צריך לבדוק." התובע נשאל האם מי שקיבלה הכסף מחברת מאדק היא חברה בבעלותו ועל כך ענה "זה גבי גבריאלי". מר בויקו, שהעיד אחריו, אישר שמר גבריאלי ביקש ממנו לבצע בדיקה אודות הנתבע, וכי התקיימה פגישה כפי שתיאר מר גבריאלי, וכי לאחר שמולאו פרטי שטר החוב על ידו , נמסר הכסף מחברת מאדק לנתבע וכאשר נשאל כמה כסף ניתן ענה "יש לי מכונת ספירה טובה". כאשר נשאל אם יש לו תוכנה לבדיקת עבר פלילי ענה "לא תוכנה , אלא קבוצת בי די איי שבודקת." כשהופנה לסעיף 5 בתצהירו ענה "כן, יש תוכנה שנקראת ישות , שבודקת לפי תעודת זהות אם היו החזרות שיקים." כשנשאל שוב מי קיבל הכסף , שינה גרסתו וטען שאינו זוכר.

דיון והכרעה לכאורה, על סמך חוות דעתה של המומחית, לפיה הנתבע לא חתם על השטר, דין התביעה השטרית להידחות.

לנוכח האמור לעיל, אני קובע שהנתבע לא חתם על השטר שהתובע ביקש ביצועו ולכן אני דוחה את התביעה ופוסק נגד התובע הוצאות משפט בסך 20,000 ₪, שישולמו לנתבע בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

עוד ציין המבקש שהמשיבה לא הבהירה מה עלה בגורל ההליכים נגד אותו חגי דהן שנדמה שחתימתו היא החתימה על גבי השטר, והוסיף שממילא מדובר בחוב אבוד שהמשיבה לא תוכל לגבות ממנו – אם לא יתאפשר לו לשוב ולבקר בארץ.

המבקש השיב כי "אין בעיה לקיים ישיבה מרוסיה", אך לא נימק ולא ביסס תשובתו, וציין כי יוכל לקיים את הדיון באמצעות "מחשב רגיל עם מצלמה ומקרופון", בעזרת בתו, אולם ללא "כרטיס חכם או תכנה יעודית". ברע"א 4945/21 פלוני נ' פקיד שומה בעכו (כב' הש' ע' גרוסקופף, החלטה מיום 18.7.21) הזכיר בית המשפט העליון את הדברים הבאים: "כלל הוא ... כי העדת עד מחוץ לתחום השיפוט או באמצעות היועדות חזותית, תתאפשר במקרים חריגים המצדיקים זאת בלבד, וכי "דרך המלך" עודנה שמיעת העדים באולם בית המשפט בפני המותב המנהל את הדיון, על מנת שיוכל להתרשם באופן ישיר ובלתי-אמצעי מן העדות.

טענות המבקש לעניין היותו של המסמך מזויף (שאין מדובר בחתימתו) הן טענות אשר, על פניו, מצדיקות בירור (והנטל להוכיח את חתימת המבקש יהיה על המשיבה, כידוע).

...

בת"א (מחוזי מרכז) 36715-10-18 VTB Bank PJSC נ' אלכסנדרוביץ' (כב' הש' מ' תמיר, החלטה מיום 14.2.21) התייחס בית המשפט לחשיבות השימוש באמצעים טכנולוגיים מתאימים, שיאפשרו התרשמות מתאימה ומלאה מהעד, ויאפשרו הצגת מסמכים, הצגתם בתקריב וכיו"ב. מכל המקובץ, לא מצאתי כי במקרה דנן מתקיימים התנאים המצדיקים את התרתה של שמיעת עדותו של המבקש, שהוא בעל דין, בהוועדות חזותית.

הקושי של שמיעת העדות בשפה הרוסית, תוך שהתרגום נעשה על ידי בתו של המבקש או מי מטעמה, שאף היא לא מצויה באולם בית המשפט, רק מוסיף ומחזק את המסקנה שלו תישמע העדות במקרה דנן באופן זה לא יהיה בידי בית המשפט להתרשם כנדרש מהעד, מהתנהלותו ומדבריו, ולהגיע לקביעות העובדתיות והמשפטיות הנדרשות לשם הכרעה בבקשה.

באיזון האמור לעיל אני מורה על ביטול ההגבלות בתיק ההוצאה לפועל בכפוף להפקדה לקופת בית המשפט בסך 30,000 ₪.

בית משפט השלום בנתניה תאד"מ 66883-12-22 טודובום אחזקות בע"מ נ' ליפו תיק חצוני: 517876-10-22 בפני כבוד הרשם הבכיר חילמי חג'וג' המבקש/הנתבע גד לב ליפו ע"י ב"כ עוה"ד אלי חבוש ואח' -נגד- המשיבה/התובעת טודובום אחזקות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יורם פלץ החלטה

המבקש טוען כי חתימתו על שטר החוב זויפה ולאחר שהגיש היתנגדות לבצוע השטר, ניתנה לו ביום 3/5/23 הרשות להיתגונן.

ראו לעניין זה: רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009); רע"א 4890/16 טריניטי מערכות מחשוב בע"מ נ' הוצאה מוכרת בע"מ (22.8.2016); רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (23.05.2011), וההפניות שם; רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (13.7.2008) – פורסמו במאגרים המשפטיים.

...

שילוב של כל האמור לעיל, קרי - העדר מסמכים כמפורט לעיל ובשים לב כי המשיבה לא הוכיחה איתנותה בדפי חשבון בנק או אישור יתרות עדכני, מביאני למסקנה שמדובר במשיבה שלא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה להוכיח איתנות פיננסית.

לסיכום: על כן, שוכנעתי כי בנסיבות תיק זה אין לסטות מהכלל על פיו יש לחייב המשיבה להפקיד ערובה להוצאות המבקש.

לאחר שקילת מכלול הנתונים בתיק לרבות סכום קרן שטר החוב – 33,000 ₪ - היקף טענות הצדדים את העדויות הצפויות להישמע במסגרת בירור התביעה, המשאבים הכספים שיהא צורך בהשקעתם לצורך ניהול ההגנה והוראת כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ), התש"ס -2000, אני מחייב את המשיבה להפקיד בקופת בית המשפט ערבוה בסכום של 5,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקש בגין ניהול ההליך המשפטי ככל שאלו ייפסקו לטובתו.

המבקש טוען בתצהיר התומך בהתנגדות, בין היתר, כי חתימתו על כתב הערבות זויפה; כי פרטי השיטריות מולאו בחריגה מהרשאה ובנגוד "לרצון המבקשים ולידיעתה כלל וכלל" (כך במקור – א.ה.); כי לא הייתה פניה מוקדמת אליו מטעם המשיבה או מכתב התראה כלשהוא; כי אינו חב מאומה למשיבה, שכן חתימה מזוייפת אינה מטילה חבות כלשהיא; כי המשיבה הנה חברת נכיונות ומתן הלוואות וככזו עליה לערוך חוזה בכתב בהתאם לחוק הלוואות חוץ בנקאיות (כך במקור בתצהיר – א.ה.) ולצרף חשבוניות המעידות על תמורה שנתנה בעסקת נכיון השיטריות.

המבקש נחקר והעיד, בין היתר, כי הוא מזהה את קולו בשיחה בה הוא נשמע משוחח עם נציגת המשיבה שהקריאה לו את פרטי השיקים, כולל תאריכים, מספרים וסכומים, ובה השיב "כן" לכל שאלותיה ובסוף השיחה הזדהה בשמו ובמספר זהותו והתחייב בתשלום השיקים; אישר שהתעודות שהוצגו בפניו ע"י ב"כ המשיבה (צלום תעודת זהות, רשיון נהיגה וכרטיס אשראי) הן שלו; טען ש"יש בלבול כי מבחינתי השיקים האלה הם לפקודת סער רון שקד ויש גם שיקים שהחלפתי ואני לא יודע בסכומים מה תקין ומה לא" (עמ' 5, שורות 15-16); שיש "הרבה בלבול מול סער רון שקד ואקסיו, ואני לא זוכר מה חתמתי ולמה חתמתי, ולכן אני צריך לעבור על החומר שיש לי מול סער רון שקד" (עמ' 5, שורות 20-22); אישר כי חתם על הסדר חוב וטען שאינו זוכר אם במסגרתו חתם על ערבות במסגרת ההסדר שכן "זה שתי ערבויות אישיות שונות" ובשתיהן אין סכום (עמ' 6, שורות 8-16).

סיבת הביטול המופיעה על פלטי השיקים הממוחשבים היא "נתקבלה הוראת ביטול". לכן, בשים לב לחובת הבנקים בהתאם לתקנות המסלקה לפרט את כל סיבות ההחזרה, ובהעדרה של סיבת החזרה המתייחסת לפגם כלשהוא בחתימת המושך על השיקים, יש בכך כדי לחזק את המסקנה אליה הגעתי לעיל, לפיה מדובר בטענה כללית, סתמית, לא מפורטת ונטולת אסמכתות.

...

בקשה כאמור לא הוגשה עד מועד מתן החלטתי זו. הדיון בפניי בפתח הדיון התעוררה שאלה באשר לגובה החוב כפי שנרשם בתיק בית המשפט, שהיה שונה מגובה החוב שנטען ע"י ב"כ המשיבה בדיון.

לאחר שבוצע בירור בעניין זה ע"י המזכירות, ניתנה החלטתי ביום 10 ביולי 2023 ופרטי התיק שבפניי תוקנו בהתאם.

מכל האמור לעיל עולה, כי המבקש לא פירט כנדרש את טענת הזיוף ויתר טענותיו הן כלליות, סתמיות, נטולות פירוט ואסמכתאות, וכל זאת שעה שחתם על הסדר חוב, לא הכחיש שחתם על ערבות אישית ואף מודה בפה מלא שאינו יודע אם השיקים נשוא ההליך תקינים או לא, האם הוחלפו או לא, ולא טרח לברר זאת בכל הזמן שחלף מהגשת ההתנגדות ועד למועד הדיון.

דומה כי אין צורך להכביר מילים על חולשת טענה הגנה מעין זו. לאור כל האמור לעיל, אני סבורה שיש מקום להורות על דחיית ההתנגדות, שכן המבקש לא פירט את טענת הזיוף כנדרש ולא הציג טענת הגנה אחרת הראויה לבירור.

סיכום ההתנגדות נדחית.