כתב הסילוקין והויתור
אין מחלוקת כי התובע חתם על כתב הויתור עת קיבל את ההמחאה, אלא שהתובע טען, כי סבר שחתם על אישור לקבלת ההמחאה, בעוד שהנתבעת מציגה כתב ויתור.
למקרא כתב הויתור, ברור, כי אדם שאינו דובר השפה העברית על בוריה, אינו מבין את האמור בו.
הנתבעת לא זימנה לעדות את האדם אשר החתים את התובע על כתב הוויתור, מר דן שוהם, על מנת שזה יעיד על נסיבות ההחתמה ומה נימסר לתובע בעת החתימה ומסירת ההמחאה.
טענת הנתבעת להרחבת חזית
בסיכומיה טענה הנתבעת, כי התובע הרחיב חזית בתצהירו, עת נתן הסבר לחתימה על כתב הויתור, בעוד שבכתב התביעה, כתב הויתור כלל אינו מוזכר.
כתב התביעה אכן אינו כולל סעד בדמות ביטול כתב הויתור, אלא עוסק בתשלום מלוא הנזק בקיזוז הסכומים ששולמו.
...
הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה שאילו הוצג המסמך או אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב (ראו למשל: ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית נ' טלקאר, מ"ד(4) 595 (1990); ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ, פד"י (1) 239, 245 (1990)).
אם כן ולנוכח העדויות שנשמעו, אני קובעת כי התובע הוטעה עת חתם על כתב הויתור.
אשר על כן ולאור האמור לעיל, אני פוסקת כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 551 ₪.