למיטב ידיעתו של התובע, תהליך הוצאת היתר עבודה למומחים שפים אתניים, כמו גם אשרת עבודה תואמת, נעשית באמצעות הגשת בקשה ליחידת ההיתרים במשרד הפנים וחתימה על חוזה העסקה מתורגם ומאושר נוטריונית, במסגרתו מתחייב המעסיק לשלם לעובד המומחה שכר יסוד שלא יפחת מפעמיים השכר הממוצע במשק, לא כולל תשלום עבור עבודה במשמרות או שעות נוספות לחשבון בנק בישראל שניפתח על שמו של העובד הזר, זאת כתנאי לחידוש רישיון העסקה לפי קריטריון רשות האוכלוסין וההגירה.
תחת זאת, פתחו הליך נפרד נגד התובע בגין הנזקים שנגרמו להם: נזק למסעדה, שווי כרטיס הטיסה ותשלום למתן היתר למשרד הפנים על מנת שתקן העסקת עובד זר לא יבוטל.
השאלות שבמחלוקת
לשם הנוחיות, נביא להלן את השאלות הצריכות הכרעה בעניינינו:
א) מה היה הקף העבודה של התובע?
ב) מה היה אופן תשלום שכרו של התובע והאם תלושי השכר היו פקטביים?
ג) מי מעסיקו של התובע?
ד) האם יש להרים את מסך ההיתאגדות?
ה) מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים?
ו) מהן הזכויות להן זכאי התובע במסגרת סיום העסקתו : האם התובע זכאי לתשלום בגין הפרישי שכר, פיצוי בשל אי הפרשה לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, חלף הודעה מוקדמת, פצויי פיטורים?
דיון והכרעה
א) הקף העבודה
טענות התובע
אומנם לתובע אין רישום על שעות עבודתו המרובות, אך יש לו גרסה מוצקה וסדורה בדבר מתכונת עבודה קבועה, אל מול כרטיסי הנוכחות שלא מולאו על ידי התובע ונחתמו על ידי מר חכם, מר שחר (עד יולי 2011) או אלמונים אחרים ששמם וזהותם לא פורט (עד סוף 2013), ולגישתו פוברקו על ידי הנתבעים.
הפסיקה אינה מייחסת משקל משמעותי לחתימה על כתבי ויתור סתמיים המבוססים על טענות בעלמא וקבעה שוב ושוב כי עובד יכול לוותר על זכות שהוקנתה לו בחוזה במקרים מצומצמים ורק כאשר הוא יודע בדיוק על מה הוא מוותר (דב"ע (ארצי) 3-229/נד חמת ארמטורות ויציקות בע"מ - ישראל נעים, 30.11.98; דב"ע (ארצי) נו/29-3 תנובה בע"מ - אסתר לוסקי , לג (1999) 241).
וכך העיד מר שחר על אופן קבלת השכר ועל ה"שירות המיוחד" שניתן לתובע בהקשר זה:
"העובד סיים את השעות בסוף החודש, החתמנו אותו על כרטיס שעות העבודה, הכרטיס עובר להנהלת החשבונות כדי שיפיקו לו תלוש, תלוש מגיע, כותבים צ'ק לעובד, מראים לו, הוא חותם מאחורה כדי שנמשוך לו את הכסף, אני הולך לבנק, מושך את הכסף, ממיר לו את הכסף לדולרים, משלם אותו ומחתים אותו על מיסמך שאומר שהוא קיבל את הכסף ותלוש השכר... הוא מדבר תאילנדית, הוא לא מדבר עברית וגם לא אנגלית וכיוון שהרשת מנהלת ככה את העניינים לעובדים הזרים, עוזרים להם סך הכל, אם אני הייתי הולך לתאילנד והייתי צריך למשוך כסף לא הייתי מצליח סביר להניח, אז אנחנו עוזרים להם ועושים בשבילם את הדבר הזה." (עמ' 64, ש' 2-16 לפרוטוקול הדיון מיום 12.4.18)
התובע אישר מדי חודש בחודשו את קבלת תלוש השכר ואת קבלת השכר לידיו - בחתימתו.
...
נוכח התנהלות זו, יחד עם הפער המשמעותי מאוד בין סכום התביעה (שעמד על למעלה משני מליון שקלים) לתוצאה אליה הגענו, מצאנו כי אין לפסוק הוצאות לטובת התובע על אף שתביעתו התקבלה (בחלקה הקטן) וכי עליו לשאת בהוצאות הנתבעים בשל התנהלותו הכוללת בהליך בסך 10,000 ₪.
כמו כן, נוכח הנזקים שנגרמו לבעלי המניות, אשר נגררו להליך בעל כורכם וללא נימוק או כל הוכחה לצורך היותם צד להליכים אלה מאז שנת 2014, מצאנו כי יש לחייב את התובע בהוצאות בעלי המניות בהליך זה בסך של 10,000 ₪ לכל אחד מבעלי המניות (מר מעתוק, מר בר-און, מר חכם ומר שחר).
כל הסכומים שלעיל - יקוזזו מהסכום שנפסק לטובת התובע בהליך זה. דהינו: בסיכומו של דבר על הנתבעת 4 לשלם לתובע בתוך 30 ימים מהיום, סכום כולל בסך 64,395 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העבודה (9.3.2014) ועד למועד התשלום בפועל.