חתימה על כתב התחייבות וויתור כתנאי להיתר

ביום 27.09.12, התבקשה התובעת לחתום על קבלת מפתח ועל מיסמך המאשר את ביצוע התיקונים וכן וויתור על טענות בגין הדירה.

התובעת פנתה פעמים רבות לנתבעת בדרישה לתיקון הליקויים ועמידה בתנאי הסכם המכר.

התובעת חתמה על כתב התחייבות בו ויתרה הנתבעת על סך של 9,112.62 ₪ בגין הצמדות וריביות, והתובעת התחייבה שלא לתבוע את הנתבעת ושאם תעשה כן, תהיה לנתבעת זכות קזוז צמוד למדד מיום החתימה על כתב ההיתחייבות ועד להגשת התביעה.

...

על כן, נדחית טענת הנתבעת בעניין זה. סוף דבר לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעת בסכומים הבאים: (1) סך של 57,820 ₪, בגין עלות ביצוע התיקונים על פי חוות דעת המומחה.

כמו כן יש תשלם הנתבעת לתובעת בגין אגרת בית משפט, בייחס לסכום שנפסק, סך של 3,470 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.

ד.3 לתב"ע נקבע כי "זכויות הבניה כוללות 300 מ"ר למבנה ציבור וחצר בגודל 170 מ"ר, ועד 30 מ"ר מתוך סך שטחי השרות במיגרש 102 (או במיגרש הראשון עבורו יוגש היתר בנייה) בהתאם לטבלת זכויות בניה מס' 5". בסעיף 6.3.4 לתב"ע, תחת הכותרת "תנאים למתן היתר בניה" נקבע כי "על ההיתר הראשון בתכנית (גם במידה ואינו מיגרש 102) לכלול הקמת גן ילדים או הבטחה להקמת גן ילדים כאמור בסעיף 4.1.2 ד' לעיל לפי הנחיות מנהל החינוך בעת"א...". עוד נקבע, בסעיף 6.3.11 כי תנאי למתן היתר הבניה הוא "הבטחת בניית שטח צבורי בתא שטח 102 או במיגרש עבורו יוגש ההיתר הראשון". בתאריך 23/12/2012, בטרם אושרה התב"ע, חתמו הנתבעים 1, 7 ו-8 על כתב התחייבות, אשר צורף כנספח ב' לכתב ההגנה שהוגש מטעם הערייה (להלן: "כתב ההיתחייבות"), במסגרתו צוין, בין היתר, כי "והואיל ובמסגרת הוראות התב"ע, עלינו להקים במיגרש מס' 2 המסומן כתא שטח 102/ 102א' מבנה צבורי בשטח של 300 מ"ר, על חשבוננו והוצאותינו בלבד, אשר ישמש לשירותים קהילתיים לאוכלוסיית הסביבה, כמוסדות חינוך, תרבות וקהילה, כגון: גני ילדים, מעונות יום לקשישים ושירותי בריאות ורווחה לקהילה וכו', וימסרו לעירייה ללא כל תמורה מצידה, כמפורט להלן (להלן: "מבנה הציבור").

יש ועורך דין מוותר על מינוי ככונס נכסים כאשר קיים חשש לניגוד עניינים בין חובתו למרשו ובין חובתו ככונס נכסים.

...

" אני קובעת אפוא כי שכר טרחתם של שלושת כונסי הנכסים ייגזר משווי התמורה שתתקבל ממכירת המקרקעין, יעמוד על סך של 4.5% בתוספת מע"מ משווי התמורה, ויתחלק שווה בשווה בין שלושת כונסי הנכסים הממונים.

סוף דבר אני מורה על פירוק השיתוף במקרקעין על דרך מכירתם לכל המרבה במחיר.

לצורך פירוק השיתוף כאמור, אני ממנה את עוה"ד דורון אריאל, ערן להט ואשר כהנא, אשר ישמשו כונסי נכסים במשותף.

ביום 9.6.15 חתמה הרוכשת המקורית על אישור קבלת החזקה בדירה, ולפיו אישרה הרוכשת המקורית כי כל הפריטים תקינים, וכי הדירה נימסרה בהתאם להתחייבויות הנתבעת, על פי ההסכם והמפרט.

בנוסף, חתמה התובעת על נספח ב - כתב התחייבות וויתור, שם בסעיף 6, הצהירה התובעת, שבדקה את הדירה.

למרות הכל, נשלח מכתב ביום 19.11.18 , המאפשר לנתבעת לתקן בתנאי שהתיקון ייעשה ויסתיים עד ליום 20.1.19 , עם פרטי התובעת.

...

״ אני מקבל לעניין זה כי מדובר בליקוי משמעותי, נמשך, מלווה בטחב, עובש וריחות רעים, וכפי שמומחה בית המשפט קבע בעמ' 20 לחוו"ד : ״עולה כי סימני הרטיבות בקירות בקומת המרתף בדירת התובעת הינה בסבירות גבוהה, פועל יוצא מכשל איטום קירות החוץ של המרתף, לרבות איטום לקוי בחצר האנגלית הדרום מערבית, בניגוד לס׳ 5.32 תקנות התכנון והבנייה תש״ל-1970.

משכך , שוכנעתי שלתובעת ומשפחתה נגרמה עוגמת נפש, ונפסק לתובעת פיצוי בסך 20,000 ₪ בהקשר זה .

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת : סך של 158,024 ₪ בגין ליקויי בניה, הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום חוו״ד המומחה , 20.11.20, ועד לתשלום בפועל.

ביום 06/10/70 חתם מנהל המערערת על כתב התחייבות, שנוסחו כדלקמן: "1. אני הח"מ חיים בורנשטיין מרח' זרובבל 13 חיפה, מתחייב בזה כלפי עירית חיפה לרכוש מאת הבעלים הרשומים הנוכחיים את חלק החלקה מס. 309 בגוש 10810 המסומן באות א' במפת המדידה מס. ק/4631 (מפת ק' הבנין המאושר) או לשלם לעיריה מיד עם דרישתה את הסכום שהעיריה תהייה חייבת לשלם כפצוי הפקעתו של החלק הנ"ל וזאת למילוי הוראות תנאי מס. 1 של תנאי היתר הבניה מס. בנ. 4905/86.

באשר לטענת המערערת בנוגע לקביעה בדבר חשיפת המשיבה לתביעה מצד בעלי חלקה 309 המקוריים, טענה המשיבה כי המערערת לא טירחה לפנות לבעלים המקוריים במשך תקופה העולה על 50 שנה כדי לרכוש את החלקה או לקבל מהם כתב ויתור.

...

לאור כל האמור לעיל, משאין עוד צורך בקיום ההתחייבויות שצוינו בסעיף 1 לכתב ההתחייבות ומשקבענו כי המשיבה אינו חשופה לחיוב בתשלום פיצוי עבור החלקה, על המשיבה להשיב את הפיקדון שהופקד להבטחת קיומן לידי המערערת.

בענייננו, הפיקדון נמסר לידי המשיבה ביום 06/10/70 בערכי ל"י, לכן מן ראוי לפצות את המערערת בהפרשי הצמדה ממועד זה. העילה להשבת הפיקדון לידי המערערת נוצרה ביום 13/03/13 עם רישום חלקה 309 על שם המשיבה, משכך, חישוב הריבית על הפיקדון יחל ממועד זה. סוף דבר דין הערעור להתקבל כמפורט בפסק דיננו ואנו מורים על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא.

אנו מחייבים את המשיבה בהוצאות המערערת בסך כולל של 15,000 ₪.

בבקשתן הפנו המבקשות לסעיפים ספציפיים בהם העלתה המשיבה טענות שונות הנובעות מהתב"ע. נטען כי לשונו הרחבה של כתב ההיתחייבות מלמדת כי כתב הוויתור מכסה "גם" תביעות מכוח סעיף 197 לחוק התיכנון והבנייה ולא "רק" תביעות מכוח הסעיף הנ"ל. נטען כי יש לדחות את טענת המשיבה כי כתב הוויתור מתייחס רק לפיצויים הנובעים מאישור התב"ע "והפגיעות שאישור זה היה עשוי ליצור בזכויות הקנייניות של בעלי מקרקעין הרלוואנטיים". בתוך כך נטען כי כתב ההיתחייבות נועד להעניק למבקשות הגנה מפני כל טענה הנובעת מאישור התב"ע לרבות מועד האישור, אופן האישור, בתנאים שייקבעו בתב"ע וכיוצ"ב. נטען כי המשיבה חתמה על כתב ההיתחייבות כבר ביום 1.2.15 בחלוף למעלה משנה מהמועד שבו הוצגה לה הדרישה לשינוי התב"ע. משכך, לא ייתכן כי המשיבה היתנגדה לדרישה לשינוי התב"ע וכי שינוי זה נכפה עליה כנטען בתביעה ואף על פי כן "חתמה על כתב הוויתור בנוסח כה רחב ומבלי שהיא טורחת לציין ברחל בתך הקטנה כי היא מיתנגדת לשינוי התב"ע". נטען כי מי ששינוי כה דרמאטי נכפה עליו לא חותם על מיסמך שבו הוא מוותר על כל טענה ביחס לאותו שינוי.

...

במסגרת החלטתי זו כבר הובאה תמצית עניינה של התובענה העיקרית וכן תמצית התביעה שכנגד שהוגשה ע"י רמ"י (הנתבעת 1 בתביעה העיקרית), בן היתר כנגד נופי האקליפטוס בע"מ (להלן: "המשיבה") במסגרתה הגישה המשיבה (ונוספים) הודעת צד ג' בין היתר כנגד המבקשות.

לפיכך אף מהטעם הנ"ל יש לדחות את הבקשה באשר יש צורך בבירור עובדתי האם יש לטענות אלו קשר לאישור/ שינוי התב"ע החדשה, אם לאו וככל שכן, האם השינוי האמור נכנס בגדר כתב התחייבות עליו חתמה המשיבה? על כן יש לדחות הבקשה לסילוק על הסף.

לסיכום: הבקשה נדחית.

המבקשות ישלמו למשיבה הוצאות בסך כולל של 4000 ₪.