חתימה על ייפוי כוח בחו''ל

בתגובה השיבה לו ב"כ הנתבעים בו ביום, כי: "אריה חתם על ייפוי כוח שאחתום בשמו לפני נסיעתו לחו"ל וזליג חתם על ייפוי כוח היום כך שאנחנו מוכנים" וב"כ הצדדים הציעו מועדים לחתימה.

...

יש לדחות טענה זו. כפי שציין כב' השופט יצחק עמית במאמרו "פיצוי מוסכם – סוגיות והיבטים" דין ודברים י', 17 (2018) (להלן: "פיצוי מוסכם") בעמ' 27: "תניית פיצוי מוסכם, כשמה כן היא, משמעה הסכמה של הצדדים כי לצד הנפגע זכות מהותית לקבל את הפיצוי שעליו הוסכם גם אם לא נגרם לו כלל נזק. דהיינו, החיוב נובע מההסכם גופו, והסכמת הצדדים מבוססת על ההנחה שעלול להיגרם נזק. לכן אפילו יוכיח המפר כי לא נגרם נזק לנפגע, ואפילו יוכיח כי הנפגע הרוויח מההפרה, לא יהא בכך כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לפיצוי המוסכם. סמכותו של בית המשפט להפחית את הפיצוי אינה גורעת מחזקה חלוטה זו, ולכן אני סבור, וזו גם הגישה המקובלת בפסיקה, כי אין בית המשפט מוסמך להפחית את הפיצוי המוסכם לאפס." זאת ועוד: הלכה היא כי "בית המשפט יעשה שימוש בסמכות להפחית פיצוי מוסכם רק במקרים חריגים וכי הפחתה כזו הינה מצומצמת ונדירה. נקבע כי על מנת שבית המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו עליו להשתכנע בשלב ראשון כי לא מתקיים כל יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לנזק שניתן היה לצפותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה, ורק אם השתכנע בית המשפט בכך יעבור לשלב השני שבו ישקול אם יש מקום להפחיתו" (ע"א 8506/13 זאבי תקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (23.8.15) פסקה 42(ג)).

(ג) האם יש לחייב את הנתבעים בפיצויים עקב ניהול מו"מ שלא בתום לב? למעלה מן הצורך, אף אם היינו מגיעים למסקנה שלא נכרת הסכם מחייב בהעדר חתימה והתובע אינו זכאי לפיצוי המוסכם, היו מגיעים לתובע פיצויים, עקב התנהלות שלא בתום לב מצד הנתבעים.

בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובע שכ"ט עו"ד בהתאם להסכם שצורף לסיכומים בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ ואת אגרת בית המשפט על פי הקבלות שצורפו לסיכומים.

נטען כי בסעיף 56(ב) לפקודה, כפי שפורש בפסיקה עניפה, נקבע במפורש כי אין מניעה להעתר לבקשת בעל התפקיד ואין מניעה לחייב את החייב לחתום על ייפוי כוח באנגלית, כדי שייעשה בו שימוש בחו"ל. עוד נטען כי מאחר והחייב אינו משתף פעולה עם ההליך, טוב יעשה בעל התפקיד אם יבקש בנוסף צוים שבית המשפט חיתום עליהם והם שיתורגמו לשפות זרות ויופעלו על ידו, בנוסף או ללא צורך בייפוי הכוח.

...

בתגובה לבקשה טענה ב"כ הכנ"ר כי דין הבקשה להידחות.

לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה שיש לדחות הבקשה משום שעסקינן בבקשה חסרת בסיס למעט לענין הבקשה לשחרור מייצוג שגם לגביה יש לקיים תנאים מסוימים בטרם ניתן יהיה לדון בה. באם חב החייב כספים למייצגו בגין טיפולו בהליך זה ומדובר בחוב בר תביעה בהליך זה, יתכבד ב"כ החייב ויגיש תביעת חוב.

בשלב זה הבקשה, למעט הבקשה לשחרור מייצוג, נדחית.

לעניין הבקשה להמצאת ייפוי כוח עדכני נטען כי הוצג ייפוי כח תקף אשר נעשה בו שימוש לראשונה כבר בשנת 2010 עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגד עיזבון המנוחה נג'אד שמה ז"ל. עוד נטען כי חיוב המשיבה לחתום על ייפוי כח בחו"ל תצריך ממנה טירחה גבוהה ובלתי סבירה "הכרוכה גם בעלויות ניכרות ושלא בהכרח בהשג ידה של המשיבה". המשיבה טענה כי הפסיקה שצורפה לבקשה נוגעת לכשלים שנפלו בייפוי הכח שעה שכאן הוצג ייפוי כח חתום.

...

המבקשים הגישו היום תגובה לתשובה בה נטען כי התגובה לבקשה להפקדת ערובה אינה חתומה וכי צורף תצהיר מר הורביץ שתוכנו "יותר מתמוה ואינו אמת". לעניין התשובה לבקשה להמצאת ייפוי כוח עדכני נטען כי ייפוי הכוח "אינו עונה על התקנות, מועדו ומקום נתינתו לא רשומים, ולא ברור אם זה זו חתימתה של המשיבה". המבקשים טענו "שבפנינו הוכחה ההולכת וגדלה עד כמה אין הצדקה לנהל תיק זה מחד גיסא, ועד כמה של מי הצדקה להעתר לבקשות שבכותרת מאידך גיסא". דיון והכרעה אדון תחילה בבקשה לחייב המשיבה בהפקדת ערבון: הסוגיה מוסדרת בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 המורה כלהלן: "519. (א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

סברתו וגירסתו של התובע בסעיף 67 לתצהיר עדותו הראשית ולפיה גם ר.רו חתמה על ייפוי הכוח שכן באותם שנים למדה בחו"ל נסתרה על ידי ר.רו אשר בסעיף 12 לתצהיר עדותה הראשית הצהירה: "טענתו של ר.ר. בסעיף 67 לתצהירו לפיה ייפוי הכוח שאני נתתי לטובת הוריי

...

כך גם בוודאי יש לדחות את העתירה להורות על היפרדות סעד החותר ומרוקן מתוכן את אותו משטר כלכלי וכך גם לגבי הסעד של התמחרות.

כב' הרשם יגאל מרזל (כתוארו אז) בבג"צ 891/05 תנובה נ' הרשות המוסמכת (פורסם בנבו, 30.6.05 ) לאחר ניתוח של תכלית חיוב בעל דין בהוצאות רעהו, וסקירת המצב בארצות שונות, הגיע למסקנה כי אמת המידה הנכונה לחיוב שכר טרחת עורך דין הוא כי ההוצאות צריכות להיות סבירות, הכרחיות ומידתיות.

בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליכים ושווים הכספי של הסעדים להם עתר התובע, היקפו של ההליך אשר כלל 2 ישיבות קדם משפט ו 9- ישיבות הוכחות, היקפם של כתבי בי-דין, התוצאה אליה הגעתי ושכ"ט וההוצאות ששילם התובע המהווים אינדיקציה להוצאות הנתבעים– נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין הינו סך של 150,000 ש"ח אשר ישולם על ידי תובע לנתבעים.

מן האמור לעיל עולה כי על יפוי כוח שנחתם מחוץ לישראל חלות הוראות סעיף 30 לפקודת הראיות, וכי יש לבחון תחילה האם ישנה אפשרות לקיים את אחת מחלופות הסעיף לגבי יפוי הכוח.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בהחלטה מושא הבקשה ובכלל חומר התיק, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת הצד שכנגד.

חברתי, השופטת לאה גליקסמן, אישרה את ההחלטה וקבעה כך: "השאלה שעמדה לפני בית הדין האזורי היא אם יש מקום לאפשר הגשת ייפוי כוח באמצעות חלופה לסעיף 30(2) לפקודת הראיות. מקובלת עלי גישתו של בית הדין האזורי, כי נוכח העובדה שקיימת אפשרות לקיים את אחת החלופות שבסעיף 30 לפקודת הראיות, אין מקום לבחון אם התקיימה חלופה של סעיף 30(2) לפקודת הראיות" (ההדגשות במקור).

משכך, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה לחרוג מהוראות סעיף 30 לפקודת הראיות (כפי סמכותנו מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969), שכן לא הוכח כי למבקש לא הייתה אפשרות לקיים את הוראותיו.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.