חתימה על הצעת ביטוח חיים תאונה טרם קבלתה בחברה

התובע טען כי מעולם לא קיבל הצעת ביטוח בכתב והוא לא נתבקש לחתום על הצהרה, טרם עריכת הפוליסה הראשונה אצל הכשרה וגם לא לפני חידושה.

בטופס הצעת הביטוח אשר נושא חתימה הנחזית להיות של התובע, הוא נישאל בין היתר: "אם חברת ביטוח כלשהיא דחתה את הצעתך או ביטלה את הפוליסה או סירבה לחדש את הפוליסה" והתובע סימן את התשובה "לא". הוא נישאל עוד אם "אירעה תאונה בכלי הרכב שבבעלותך", התובע סימן את התשובה "לא". מטופס העדר תביעות שנשלח להכשרה עולה כי בשלוש השנים האחרונות עובר להפקת הפוליסה בחברת הכשרה, לא הוגשו תביעות.

סה"כ התמורה מדי חודש גולמה למשכורת ואקמן הנפיקה תלוש שכר לגאדה ושלמה לה את המגיע לה. בדיעבד, התברר לאקמן כי איאס, בעלה של גאדה פעל לעזור לאישתו במכירת פוליסות הביטוח מבלי שבקש או קיבל רשות מאקמן וככל הנראה, היה הרוח החיה מאחורי כל המכירות שביצעה גאדה בשעות שלא הייתה בסוכנות.

...

נוכח האמור, וחרף התנהלותה של אקמן, אני דוחה את התביעה גם נגדה.

מכאן, אני מורה על דחיית התביעה נגד שתי הנתבעות וכפועל יוצא מכך על דחיית ההודעה לצד שלישי שנשלחה ע"י כל אחת מהנתבעות.

סוף דבר – אני מורה על דחיית התביעה נגד שתי הנתבעות ועל דחיית שתי ההודעות לצד ג'.

העותרים מוסיפים וטוענים כי לא היה צורך לערוך מיסמך השוואה בכל הנוגע לביטול הפוליסה מסוג "מניב" בחברת הפניקס, שכן מדובר בפוליסה מענף חיים וחסכון, בעוד שהצעת הביטוח בחברת הראל הייתה בתחום הבריאות.

העותרים מוסיפים, כי ביום 13.5.12 היתקבל ונסרק במחשבי העותרים מכתב של המבוטחים לחברת כלל, אשר אינו נושא תאריך, בו הם מבקשים לבטל שלוש פוליסות ביטוח – שתי פוליסות של תאונות אישיות, ופוליסת ביטוח בריאות על שם המבוטחת.

בנסיבות אלה, אין לייחס משקל רב לכך שהמבוטחת חתמה ביום 17.12.09 על הצעה לביטוח בחברת הפניקס, בה צוין כי אין ברשותה ביטוח בריאות תקף.

הוא מתייחס לפוליסת ביטוח בריאות בהראל, מושא ההחלטה, כנלמד מדיווח שנתי משנת 2006 אשר צורף לו. אין אינדיקאציה בחומר, כי הפוליסה בחברת הראל בוטלה טרם קבלת ההצעה לביטוח בחברת הפניקס.

...

מסקנה זו עומדת בעינה גם לאחר עיון בנספח 12 לעתירה, הוא פניית העותרים לקבלת מסמכים (26.6.16).

נוכח כל האמור, יש לדחותה.

סוף דבר, העתירה מתקבלת באופן חלקי, בהתאם לאמור בפסקה 173 לעיל.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ק"ג 70882-09-16 13 יולי 2021 לפני: כב' השופטת דניה דרורי נציג ציבור (עובדים) מר חוסיין סעד נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב בר און התובע אטיאס מרדכי ע"י ב"כ: עו"ד אבישי יונגר הנתבעים הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד לימור סלמן 2. כלל חברה לביטוח בע"מ (התביעה נדחתה) 3. בני קורן (התביעה נמחקה) פסק דין

רקע עובדתי ביום 18.7.1993 חתם התובע על הצעה לביטוח חיים אצל המבטחת (נ/1).

ההצעה, יחד עם הצהרת המועמד לביטוח על מצב בריאותו, התקבלה אצל דולב חברה לביטוח בע"מ (לימים הפניקס) ביום 25.7.1993 באמצעות הסוכן.

בעמ' 2 לטופס ההצעה מופיע הצהרת התובע בדבר מינוי הסוכן כשלוחו, בנוסח הבא (להלן – סעיף היפוך השליחויות): "על-פי סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, נחשב הסוכן כשלוחו של המבטח. על פי דרישתך בכתב הנך יכול למנותו כשלוחך. רק אם הנך מעוניין למנותו, נבקשך לחתום על נוסח... לחברה לפי חוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981.

הפוליסה כוללת נספח מס' 659ד' (ת/5; נ/2) שכותרתו "ביטוח נוסף מישתתף בריווחי תיק השקעות לתשלום פיצויים חודשיים ולשחרור מתשלום פרמיות במקרה של נכות הגורמת לאובדן כושר מוחלט של כושר העבודה". אי כושר מוחלט הוגדר בפוליסה כך [הדגשות לא במקור]: "המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה – לעניין נספח זה בלבד – אם עקב מחלה או תאונה נשלל ממנו, בשיעור של 75% לפחות, הכושר להמשיך במקצוע או בעסוק שבו עסק, כמפורט בהצעה, עד אותה מחלה או תאונה, ושבעקבותיהן נבצר ממנו לעסוק בעסוק סביר אחר המתאים לנסיונו, להשכלתו ולהכשרתו, זאת – למשך תקופה העולה על שלושה חודשים, או ששת חודשים (להלן "התקופה"), כנקוב בדף פרטי הביטוח.

...

התנהלות זו מצביעה על כך שהודעת הביטול לא נשלחה כנטען בעוד התובע בעיצומו של הליך תביעה, ואין במועד משלוח הודעת הביטול כדי להוביל למסקנה כי הודעת הביטול חסרת תוקף.

לפיכך, נדחית הטענה לפיה שהוראות הפוליסה "מכסות" את מקצועו בפועל של התובע, ולא רק את מקצועו המוצהר.

סוף דבר - התביעה נדחית.

התובעת, כך לגירסת הנתבעת, חתמה על הצעה לביטוח חיים במסגרתה ביקשה כי תיערך לה פוליסה מסוג "מעורב", שהיא פוליסה הונית, המאפשרת משיכת הכספים בתשלום אחד בתום תקופת הביטוח או במות המבוטח כעולה מנספח 799 "תנאים לביטוח מעורב" (ר' סעיף 1ט' לכתב ההגנה).

סקירת הפוליסה ונספחיה עיון בדף פרטי הביטוח של התובעת (פוליסה מספר 0410967012) מעלה, כי נערך לה ביטוח מסוג "מעורב" אשר כלל מספר נספחים: נספח 799 הקרוי תנאים לביטוח מעורב מנהלים נספח 794 תנאים לביטוח מנהלים (גמלא) מסלול גמיש נספח 299 תנאים כלליים לביטוח חיים צמוד מדד נספח 301 נכות מתאונה נספח 318 פיצוי חודשי באבדן כושר (מתום תקופת 03 חודשים) נספח 407 תנאים לביטוח גמלא נספח 330 ערכי פדיון וערכים מסולקים מעורב טופס הצעת הביטוח (ר' נספח לחוות הדעת האקטוארית שהוגשה מטעם הנתבעת) מגלה, כי סוג הביטוח המבוקש סומן כ"ביטוח מעורב", עד גיל 65, בגינה של התובעת נרכש ביטוח נכות מתאונה על סך של 100,600 ש"ח, ובמקום המיועד לציון גובה הפצוי חודשי בגין אבדן כושר עבודה נכתב: "מאקסימאלי" כאשר הגדרת אבדן כושר העבודה המבוקשת היא: מקצועית לאחר שלושה חודשים.

נספח 794, תנאים לביטוח מנהלים (גמלא)-מסלול גמיש קובע: "4א. "החברה תשלם למבוטח גימלא חודשית לכל ימי חייו ב-1 בכל חודש לאחר פרישתו מהעבודה אולם לא לפני הגיעו לגיל 65 לגבר או 60 לאשה". בנספח 799 תנאים לביטוח מעורב לפי תכנית מנהלים נקבע, כי "החברה תשלם את סכום הביטוח היסודי המופיע לפי נספח זה בתום תקופת הביטוח היסודי – אם המבוטח יהיה בחיים..." נספח 407 תנאים לביטוח גמלא (ר' נספח לחוות הדעת האקטוארית מטעם הנתבעת) קובע ברישת הנספח כי "מוצהר ומוסכם בזה כי על פי בקשת בעל הפוליסה והמבוטח ייועד לגמלא חלק הפוליסות שמקורו בהפרשות המעביד על חלק המשכורת העולה מדי חודש על החלק השנים עשר של תקרת ההכנסה המזכה כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]". תנאי התשלום על פי הנספח הם תשלום גימלא חודשית מדי חודש בחודשו מתום תקופת הביטוח של הפוליסה וכל עוד המבוטח בחיים, וזאת במידה והמבוטח לא בחר לוותר על תשלום הגמלא החודשית תוך בחירה באחת האפשרויות האחרות המוצעות לו. לתצהירה צירפה התובעת דף פרטי ביטוח נוסף בגין פוליסת ביטוח חיים מסוג מנהלים המוגדרת כקופת גמל לשכירים לקיצבה (מספר פוליסה 410974026), הקרויה "מניב". פוליסה זו הוצאה בחודש אוקטובר 1992 ולאחר מכן הומר השם "גמיש" באישור משרד האוצר ל"עדיף" או "מניב". לגופן של טענות טוענת התובעת בחוות דעת שצורפה מטעמה לכתב התביעה ולתצהירה, כי המחלוקת בתיק זה נסובה סביב השאלה האם נספח הקיצבה חל על כל הכספים שהצטברו בפוליסה או על חלקם.

מר אליאור וייסברג, המומחה מטעם הנתבעת, היתייחס בחוות דעתו להבדל בין פוליסת עדיף או בשמה הנוסף "גימלא"/"מניב" לבין פוליסת המעורב וכתב: "בשנות השבעים של המאה שעברה, כל חברות הביטוח מכרו ביטוח מעורב לעובדים שכירים (ביטוח מנהלים). במסגרת ביטוח זה נרכש ביטוח חיים וחיסכון לתקופה קצובה (לגיל פרישה בדר"כ 65) בתמורה לפרמיה ידועה מראש. הפרמיה מחושבת כנתון ידוע מראש מהשכר הידוע במועד תחילת הבייטוח בדרך כלל בשיעור 18.33% מהשכר (8.33% לפיצויים, 5% לתגמולי מעביד, ו-5% לתגמולי עובד). סכום הביטוח והפרמיה היו צמודים למדד המחירים לצרכן מדי חודש בחודשו. בעת הגיע המבוטח לגיל פרישה, כל הסכום היה אמור להיתקבל כסכום הוני ולא כפנסיה חודשית.

...

לאור כל האמור לעיל מצאנו, כי יש לדחות את תביעתה של התובעת אף בשל התיישנותה.

איננו מקבלים את טענתה של התובעת, כי די בצירוף נספחי הפוליסה על מנת להקים לתובעת סעד הצהרתי כפי הנטען על ידה.

סיכומו של דבר התובעת לא הוכיחה את תביעתה ודין תביעה להדחות הן לגופו של ענין והן מטעמי התיישנות.

בהצהרת הבריאות הרלוואנטית להכרעה בעניינינו נישאל התובע, בין היתר, האם סובל או סבל "ממחלה או כאבים בגב, עמוד שדרה, פרקים ועצמות" התשובה לשאלה זו סומנה "לא". כן נישאל התובע: "האם אתה נוטל תרופות באופן קבוע? האם אושפזת בבית חולים (לרבות בחדר מיון)?" גם בתשובה לשאלה זו סומן "לא". במסגרת הצהרת הבריאות, מופיעה משבצת של הצהרת המועמד לביטוח שמתחתה נידרשת חתימת התובע והתובע חותם על בין היתר, על הצהרה כדלקמן: "אני החתום מטה אשר את חייו יש לבטח, מצהיר בזה שכל התשובות שניתנו בטופס ההצעה והצהרת הבריאות הן נכונות ומלאות ולא העלמתי דבר העשוי להשפיע על ההחלטה לקבלת ההצעה לביטוח. ידוע לי כי שאלון זה מהוה חלק בלתי נפרד מההצעה לביטוח. אם תשובותי אינן נכונות ומלאות והעלמתי דבר, כאמור לעיל, לא יהיה הביטוח בתוקפו והראל תהיה פטורה מתשלום עבור הביטוח...". בהצהרת בריאות בביטוח סיעודי נישאל התובע, בין היתר, האם הוא נמצא במהלך בירור תופעה או מחלה, סומן "לא". כמו כן נישאל "האם אתה סובל/סבלת בעבר או קיימת איבחנה... האם אושפז לרבות אישפוז יום והאם עברת תאונה" - סומן "לא". כמו כן נישאל "האם נמצא בטיפול רפואי כלשהוא כולל תרופתי או השגחתי שלא קשור לאחת מן השאלות בהצהרת הבריאות?" וסומן "לא". כמו כן, סומן "לא" לשאלה האם הוא סובל או סבל ממגבלה או מחלה בעמוד שדרה.

ההשתלשלות שפורטה לעיל, מעלה שכחודש לפני החתימה על הצהרת הבריאות ועריכת הביטוחים, נפגע התובע בתאונת דרכים, לפי טענת התובע בזמן אמת בפני רופאיו התאונה פגעה בשגרת יומו והתובע לא יכל ללכת לעבודתו בשל כאביו, משכך שב התובע לרופאיו בקהילה וקיבל חופשות מחלה, כך ב- 22/10/12, 5/11/12, 15/11/12.

מכאן, אם וככל שהתובע הודיע לסוכנת הביטוח שהיה מעורב בתאונת דרכים, מאושפז/שהה בחדר מיון, סבל מכאבי גב לאחר התאונה וכי בעת החתימה על הצהרת הבריאות הוא עדיין בחופשת מחלה, הרי שידיעתה של סוכנת הביטוח, כמוה כידיעת חברת הביטוח ויחול הסייג הקבוע בסעיף 8 לחוק חוזה הביטוח השולל מחברת הביטוח את התוצאות ממתן תשובה לא מלאה וכנה שכן היא ידעה או היה עליה לדעת את המצב לאשורו והסוכנת מטעמה גרמה לכך שהתשובה שלא הייתה מלאה וכנה (ראו: עניין קפלנסקי לעיל, ת.א (מחוזי ב"ש) 658/89 שבתאי נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (18.6.92)).

...

לאחר שבחנתי את מלוא הראיות שהובאו, באתי לידי מסקנה, שאין מנוס מלהורות על דחיית התביעה, שכן בנסיבות שהתבררו התובע לא מסר תשובות מלאות וכנות וחברת הביטוח רשאית הייתה להחריג בדיעבד את עמוד השדרה מן הפוליסה.

לא שוכנעתי שהדבר נעשה בזדון, שכן סביר להניח שהעובדות היו נחשפות בשלב זה או אחר והנתבעת ממילא לא הייתה אמורה לצאת נשכרת מכך, נהפוך הוא.

אחר כל האמור לעיל התביעה נדחית.