חשיפת סוד מסחרי בהליך גילוי מסמכים: סעדים משפטיים

בנוגע לטענות יורו בדבר פגיעה בסודות מסחריים ופגיעה בפרטיות, נקבע כי טענות אלה הועלו באופן כוללני ודי בכך כדי לדחותן; ועם זאת "ככל ש[יורו] סבורה כי יש במסמכים המבוקשים סודות מסחריים שלה", בית המשפט איפשר ליורו לפנות בבקשה מנומקת בנושא, לא יאוחר מהמועד שייקבע להשלמת הליכי הגילוי.

מעבר לדרישות הייחודיות שבתקנות תובענות ייצוגיות, על מבקש הגילוי לעמוד ביתר התנאים והמגבלות שחלים באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים, ובהם כי המידע או המסמכים שגילויים מתבקש מצויים בידי בעל הדין שכלפיו מופנה הצוו לגילוי ועיון; כי מתן הצוו יביא לפישוט ולייעול ההליכים; וכי אין בו כדי להכביד באופן בלתי סביר על הצד שכנגד (בר"מ 9144/20 עריית תל אביב-יפו נ' כרמלי, פסקה 21 (3.3.2021); רע"א 7150/18 פן-סטפנסקי נ' הפניקס פנסיה וגמל בע"מ, פסקה 11 (18.12.2019)).

מתן אפשרות לפרט לנהל הליך ייצוגי בשם קבוצת נפגעים עשויה להעניק לחברי הקבוצה פיצויים וסעדים הולמים לנזקים שנגרמו להם, בעוד הליכי הפיקוח והאכיפה מצד הרשויות השונות לא בהכרח נועדו לשרת מטרה זו, ולעיתים אין בכוחם להעניק מזור לנזק שניגרם לצרכן (השווּ: ע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, פ"ד סז(1) 410, 484-483 (2014)).

יפים בהקשר לסוגיה שעל הפרק דבריו של המשנה לנשיאה א' ריבלין: "איננו סבורים כי העובדה שהמפקח על הבנקים הסדיר את העניין נשוא המחלוקת בעקבות ההליך המשפטי הנוכחי יש בה בנסיבות המקרה כדי לשמוט את הקרקע מתחת לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בית המשפט המחוזי ציין כי תכליתו של מוסד התובענה הייצוגית אינה פיצוי כי אם אכיפה אך נדמה כי אמירה זאת, לא זו בלבד שהיא מצמצמת יתר על המידה את תכליות התובענה הייצוגית, אלא שיישומה בנסיבות המקרה חותר תחת תכלית האכיפה עצמה. הסיבה לכך היא שדחיית תובענה ייצוגית מן הטעם שלאחר הגשתה שינה הנתבע את דרכיו המפרות עלולה לתמרץ דוקא את ההפרה במקום את הציות" (ע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 8 (11.12.2008)).

לבסוף, בכל הנוגע לחשש החברה מפני חשיפת סודות מסחריים בעקבות העתרות לבקשת הגילוי, כפי שציינתי בעבר, טענה בדבר סודיות מסמכים אינה טענה שניתן להפריח לחלל האויר בלא פירוט ראוי, וכאשר טענה מסוג זה מועלית בכלליות ומבלי לפרט באיזה מסמכים מדובר, אין לשעות לה (רע"א 7602/21 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' ע.א.ד.א ליעד אחזקות (2006) בע"מ, פסקה 11 (17.11.2021)); ובכל מקרה בעניינינו בית המשפט המחוזי לא היתעלם מחשש החברה והותיר בפניה את הדלת פתוחה, תוך שניתנה לה אפשרות להגיש בהמשך בקשה מנומקת בנידון.

...

עניין לנו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.3.2022 (השופט ר' סוקול, סג"נ) ב-ת"צ 19845-09-20, במסגרתה נעתר בית המשפט באופן חלקי לבקשה לגילוי מסמכים שהוגשה בגדרי בקשה לאישור תובענה כייצוגית.

כפי שצוין לעיל, בית המשפט המחוזי ראה לנכון להיעתר בחלקה לבקשת הגילוי ולא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו.

נתון זה כשלעצמו מוביל למסקנה כי הנחת המוצא בחוק תובענות ייצוגיות הייתה שהאכיפה הפרטית בדמות תובענה ייצוגית נועדה לא אחת להתקיים במקביל לביקורת המינהלית.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית.

בתשובה ניתן תצהירו של מר אלברט עמית, המכהן כבעל מניות במשיבה, אשר ביחס לגילוי שנתבקש בסעיף 3.15 השיב כך: "מדובר בדרישה כוללנית המהוה מסע דיג פסול. כמו כן, מדובר בדרישה לחשיפת מסמכים פנימיים של שוק פשוט, חברה פרטית. כלל המסמכים הדרושים להחכ"ל והרלוונטיים לתובענה צורפו וגולו במסגרת הליך גילוי המסמכים". ב"כ המבקשת לא קיבלה את עמדתו של מר עמית, ובמכתב תשובתה מיום 24.5.2023 ציינה כי מדובר במסמכים מהותיים לניהול ההליך, לרבות נוכח טענות המשיבה שהועלו במסגרת כתב התביעה, הסעדים הנתבעים וחוו"ד רו"ח מטעמה.

במקרה דנן, טוענת המשיבה כי המסמכים המבוקשים מהוים' סוד מסחרי של המשיבה, ובאיזון האינטרסים גוברת זכותה לפרטיות ולאי-חשיפת סודות מסחריים על אינטרס המבקשת בגילוי המסמכים.

בעע"ם 10845/06 שידורי קשת בע"מ נ' הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו (פסקה 101, מיום 11.11.2008, שהפנתה אליו המשיבה) נאמר באופן כללי, כי "מידע אודות הנתונים הכספיים של חברות מסחריות הוא בדרך כלל מידע הנשמר בסודיות יתרה ואשר הזכות לעיין בהם שמורה לבעלי המניות ולדירקטורים בלבד, להוציא חברות ציבוריות אשר אינן נהנות מ'פרטיות עסקית', וכי "רק אינטרס צבורי חזק ביותר יוכל להצדיק חשיפתם של נתונים כלכליים של גוף מסחרי פרטי, גם אם גוף זה היתקשר עם הרשות". דברים אלה לא נאמרו במסגרת היתדיינות אזרחית שהגוף המסחרי הפרטי הוא צד לה אלא בהקשר שונה בתכלית (חשיפה לציבור של מסמכים שצורפו למסמכי מיכרז); יחד עם זאת, ואף בהנחה שמדובר במסמכים המהוים סוד מסחרי, סבורני, כי איזון ראוי בין האינטרסים המתנגשים מוביל למסקנה כי יש לאפשר את העיון במסמכים המבוקשים תוך חיוב המבקשת שלא לעשות שימוש באותם מסמכים, במישרין או בעקיפין, שלא לצורך ההליך המשפטי בתיק זה; בכך מאפשרים למבקשת לעיין במסמכים כדי שלא תיפגע יכולתה להיתגונן באופן רואי והוגן מפני התביעה, ומאידך, מונעים זליגה של המסמכים החשבונאיים והמידע הכלול בהם לצדדים שלישיים או לצרכים אחרים זולת נהולו של הליך זה. לאור המקובץ לעיל, אני נעתר לבקשה ומורה למשיבה להמציא לב"כ המבקשת את הדוחות הכספיים ומאזני הבוחן בגין התקופה 3/2018 – 3/2022, תוך 30 יום (תקופת הפגרה באה במניין), כפוף לכך, שאני אוסר על המבקשת לעשות שימוש כלשהוא במסמכים הנ"ל או במידע המצוי בהם שלא במסגרת ההיתדיינות דנן.

...

אף אם אקבל את טענתה, כי המסמכים המבוקשים מהווים סוד מסחרי של המשיבה, אין בידי לקבוע כי זכותה של המשיבה גוברת על אינטרס המבקשת בגילוי המסמכים באופן גורף.

בעע"ם 10845/06 שידורי קשת בע"מ נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (פסקה 101, מיום 11.11.2008, שהפנתה אליו המשיבה) נאמר באופן כללי, כי "מידע אודות הנתונים הכספיים של חברות מסחריות הוא בדרך כלל מידע הנשמר בסודיות יתרה ואשר הזכות לעיין בהם שמורה לבעלי המניות ולדירקטורים בלבד, להוציא חברות ציבוריות אשר אינן נהנות מ'פרטיות עסקית', וכי "רק אינטרס ציבורי חזק ביותר יוכל להצדיק חשיפתם של נתונים כלכליים של גוף מסחרי פרטי, גם אם גוף זה התקשר עם הרשות". דברים אלה לא נאמרו במסגרת התדיינות אזרחית שהגוף המסחרי הפרטי הוא צד לה אלא בהקשר שונה בתכלית (חשיפה לציבור של מסמכים שצורפו למסמכי מכרז); יחד עם זאת, ואף בהנחה שמדובר במסמכים המהווים סוד מסחרי, סבורני, כי איזון ראוי בין האינטרסים המתנגשים מוביל למסקנה כי יש לאפשר את העיון במסמכים המבוקשים תוך חיוב המבקשת שלא לעשות שימוש באותם מסמכים, במישרין או בעקיפין, שלא לצורך ההליך המשפטי בתיק זה; בכך מאפשרים למבקשת לעיין במסמכים כדי שלא תפגע יכולתה להתגונן באופן רואי והוגן מפני התביעה, ומאידך, מונעים זליגה של המסמכים החשבונאיים והמידע הכלול בהם לצדדים שלישיים או לצרכים אחרים זולת ניהולו של הליך זה. לאור המקובץ לעיל, אני נעתר לבקשה ומורה למשיבה להמציא לב"כ המבקשת את הדוחות הכספיים ומאזני הבוחן בגין התקופה 3/2018 – 3/2022, תוך 30 יום (תקופת הפגרה באה במניין), כפוף לכך, שאני אוסר על המבקשת לעשות שימוש כלשהו במסמכים הנ"ל או במידע המצוי בהם שלא במסגרת ההתדיינות דנן.

אני מחייב את המשיבה לשלם למבקשת הוצאות משפט בגין הליך זה בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום.

במעמד אותו דיון מוקדם ב"כ הנתבעת היתנגדה לגילוי הסכם ההיתקשרות בטענה כי החובה להשלמת 16 משמרות הנה החל מההסכם המיוחד מחודש 9/13 ומן הטעם כי תהא בחשיפת הסכם ההיתקשרות משום חשיפת סודות מסחריים.

לגבי ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העקרי.

בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עוצמת האנטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי.

...

לאחר עיון בנספח התמורה, על נספחיו, מצאנו כי רשומים בו הסכמות שנערכו בין הנתבעת למע"צ אשר אינן רלוונטיות למחלוקת מושא החלטה זו ועל כן אין אנו סבורים כי מדובר במסמך אשר גילויו כמות שהוא יתרום למחלוקת הנדונה – ולמעט, הנרשם ברכיב הדן בתוספת עלות לשעת עבודה של עובדי הנתבעת.

התוצאה מכל האמור לעיל היא שאנו מקבלים את הבקשה לגילוי הסכם ההתקשרות, באופן חלקי וכפי שפורט לעיל.

בקשה לתיקון כתב ההגנה בקשת הנתבעת לתיקון כתב ההגנה והוספת טענת התיישנות אשר התבקשה בדיון – נדחית.

ביום 18.3.2018 הגיש המשיב תביעה לבית הדין האיזורי, בקשה למתן סעד זמני ובקשה לגילוי מסמכים.

במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.

(א) בחלקים של ההחלטה או ההצעה אשר העיון בהם עלול לדעת ועדת המכרזים לחשוף סוד מסחרי או סוד מקצועי, או לפגוע בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה או בבטחון הצבורי; (ב) בחוות דעת משפטית שנערכה במסגרת ייעוץ משפטי לועדה, לרבות בחינת חלופות אפשריות שונות לפעולה או להחלטה של ועדת המכרזים, או הערכת סכויים וסיכונים הנובעים מקבלת החלטות כאמור בהליכים משפטיים עתידיים; (2) אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מהוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.

...

אין בידינו לקבל את הטענה לפיה חזקה על חברי הוועדה כי עשו את מלאכתם נאמנה ואין מקום לבחון שיקול דעתם.

מן הכלל אל הפרט על יסוד העקרונות שהותוו לעיל המאזנים בין הזכות לקבלת מסמכים לבין הזכות לפרטיות תוך מסירת מידע חלקית ומידתית, המתחשבת באינטרסים הראויים להגנה, נבחן את המסמכים השונים שהתבקשו וזאת לאחר שעיינו בהם, לאחר שקיבלנו את תיק בית הדין האזורי בו נמצאו המסמכים אשר נמסרו לעיון הערכאה הדיונית.

סוף דבר החברה תמסור למשיב את המסמכים המפורטים בסעיף 21 להחלטה בשינויים שפורטו, בתוך 14 ימים מהיום.

במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.

בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עצמת האנטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי.

לסיכום, שקולי הפסיקה לעיל , האיזונים המפורטים בה, חריגי חוק חופש המידע שפירטו לעיל , יחד עם טיבו של המסמך, רגישותו המהותית בהיותו לקבוצה בעלת ייחוד , והיותו חובק סוד מסחרי מוגן של רוביקון וכן סוד מקצועי של המדינה , כל אלה , כל אחד לחוד ובמצטבר מחזקים דעתנו בדבר היות מיסמך ערכה למעריכים,מיסמך שאין לגלותו לתובע ואין לחשוף תוכנו.

...

לסיכום, שיקולי הפסיקה לעיל , האיזונים המפורטים בה, חריגי חוק חופש המידע שפרטו לעיל , יחד עם טיבו של המסמך, רגישותו המהותית בהיותו לקבוצה בעלת ייחוד , והיותו חובק סוד מסחרי מוגן של רוביקון וכן סוד מקצועי של המדינה , כל אלה , כל אחד לחוד ובמצטבר מחזקים דעתנו בדבר היות מסמך ערכה למעריכים,מסמך שאין לגלותו לתובע ואין לחשוף תוכנו.

הבקשה לגלותו נדחית.

לאחר ששקלנו את נכונות הנתבעת בתנאיה, ואת סירוב התובע בטענה להסרת החסיון כליל , מצאנו כי אף מסמך פרופיל לצוער יש בו את מכלול המרכיבים המצדיקים חסיון אותם פירטנו בהרחבה ביחס למסמך ערכה למעריכים לעיל, שכן מסמך פרופיל לצוער משקף את אותו עניין ותוכן ומשרת אותה תכלית.