חשיפת מסמכים באישור בקשה בתביעה ייצוגית

במקור הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית על ידי מר יניב מנצורי אשר רכש את מניות פטרוליום בשוק המישני, ועמותת נציגי הציבור אשר הגישה את הבקשה נוכח העידר הענות מצד הגופים המוסדיים אשר לטענתה נרתעים מלהתעמת "עם גורמים בעלי כוח ומעמד". בדיון שהתקיים ביום 21.7.2020, נטען כי מר יניב מנצורי לא נחשף למסמך החברה וממילא לא הוצג לו כל מצג או התחייבות.

...

סוף דבר הבקשה נגד משיבים 1, 2, 3, 4 ו – 5, נדחית.

הבקשה נגד משיבה 6, מתקבלת באופן חלקי כאמור בסעיף 9 שלעיל.

המבקשים ישלמו למשיבים 1, 4 ו – 5, את הוצאות הבקשה בסך 4,500 ₪, וכסכום הזה למשיבים 2 ו – 3.

בנוגע למנצורי, נטען כי מאחר שרכש את מניות תמר פטרוליום בשוק המישני, הוא כלל לא נחשף למסמך השיווקי שהופץ למשקיעים מוסדיים בלבד טרם ההנפקה; ולגבי העמותה נטען, כי אינה ממלאת אחר התנאים המנויים בסעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות) להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית על ידי ארגון שאינו בעל עילת תביעה אישית.

...

טענות הצדדים המבקשים טוענים כי לא היה מקום להיעתר לבקשת התיקון.

המשיבים דוחים מכל וכל אף את טענות המבקשים בעניין חוסר תום הלב המיוחס להם, וטוענים כי לכל אורך ההליך לא הסתירו מבית המשפט ומהצד השני את הסיבות שבגינן לא הצטרפה אורקום לבקשת האישור לכתחילה, ואף לא את טיב הקשר בין אורקום ובעל השליטה בה ובין מנצורי, וכי לא נפל כל פגם בקשר זה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

החלטת התיקון שבה עסקינן היא אמנם תמציתית, אולם בניגוד לטענת המבקשים לא ניתן לומר כי איננה מנומקת – בוודאי לא באופן המצדיק מתן רשות ערעור והשבת הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שינמק את הכרעתו (ראו והשוו: רע"א 8917/18 דן תפעול ושירותים בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פסקה 9 (23.12.2019) וכן ראו: עניין שירזי, פסקה 13); וניכר מההחלטה כי אמות המידה שפורטו בעניין אינסלר עמדו לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי שעה שמצא לנכון להיעתר לבקשת התיקון.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה נדחית.

הגיבו המשיבים: אין לאפשר למבקש לקבל מסמכים כלל כמי שפועל בשיתוף פעולה עם מבקשים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד החברה בגין אותה מסכת עובדתית; המדובר ב"מסע דיג פסול"; ולגוף הדברים: אין בתקנה 35(ב) לתקנות (שעניינה בדיון מקדמי, שאינו רלבאנטי לתביעה הנגזרת) או בהוראת תקנה 15(א)(1) לתקנות (שעניינה צירוף העתק מסמכים מהותיים וכתב המשמש ביסוד הנטען בכתבי הטענות) כדי לבסס את בקשת העיון, כך גם בפסיקה שאליה הפנה המבקש.

דין הבקשה להידחות, זאת כבר שעה שלא עלה בידי המבקש לשכנע כי המסגרת הדיונית הנוכחית, של בקשה לעיון במסמכים שנזכרו בכתב הטענות, מאפשרת את העיון ב"הליך" האמור, להבדיל מאשר במסמכים שעליהם נסמך כתב התשובה, ואשר ממילא צורפו לו. ראשית יש לציין במה איננו עוסקים, זאת נוכח גלישת המבקש לשאלות של רלבאנטיות או הצגת מסמכים אגב דיון מקדמי: עיקר הוא כי אין זו בקשה לגילוי מסמכים ועיון בהם, במסגרת פרק ט' לתקנות, ומכאן ששאלות דוגמאת חשיפת מסמכים שבידי בעל הדין שאפשר שיזיקו לו אינה על הפרק בשלב הנוכחי.

...

הגיבו המשיבים: אין לאפשר למבקש לקבל מסמכים כלל כמי שפועל בשיתוף פעולה עם מבקשים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד החברה בגין אותה מסכת עובדתית; המדובר ב"מסע דיג פסול"; ולגוף הדברים: אין בתקנה 35(ב) לתקנות (שעניינה בדיון מקדמי, שאינו רלבנטי לתביעה הנגזרת) או בהוראת תקנה 15(א)(1) לתקנות (שעניינה צירוף העתק מסמכים מהותיים וכתב המשמש ביסוד הנטען בכתבי הטענות) כדי לבסס את בקשת העיון, כך גם בפסיקה שאליה הפנה המבקש.

דין הבקשה להדחות, זאת כבר שעה שלא עלה בידי המבקש לשכנע כי המסגרת הדיונית הנוכחית, של בקשה לעיון במסמכים שנזכרו בכתב הטענות, מאפשרת את העיון ב"הליך" האמור, להבדיל מאשר במסמכים שעליהם נסמך כתב התשובה, ואשר ממילא צורפו לו. ראשית יש לציין במה איננו עוסקים, זאת נוכח גלישת המבקש לשאלות של רלבנטיות או הצגת מסמכים אגב דיון מקדמי: עיקר הוא כי אין זו בקשה לגילוי מסמכים ועיון בהם, במסגרת פרק ט' לתקנות, ומכאן ששאלות דוגמת חשיפת מסמכים שבידי בעל הדין שאפשר שיזיקו לו אינה על הפרק בשלב הנוכחי.

די באמור להוביל לדחיית הבקשה; איני נזקק אפוא לטענות הנוספות של המשיבים, בעניין תום לבו של המבקש או טענת "מסע הדיג הפסול". נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

המסגרת המשפטית על פי תקנה 4(ב) לתקנות, בית המשפט מוסמך לידון בבקשה למתו צו לגילוי ועיון במסמכים, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, המסמכים אליהם מתייחסת הבקשה נוגעים לשאלות הרלוואנטיות לאישור התובענה כייצוגית והשני, כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית לקיום התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק).

המבקש לא עמד בתנאי הראשון - הרלוואנטיות המבקש לא הוכיח את קיומו של התנאי הראשוני, המחייב כי חשיפת המסמכים וגילוי המידע המבוקש על ידו, נידרש לשם הכרעה בגורל הבקשה לניהול התובענה כייצוגית.

...

לפיכך, בית המשפט מצא כי מערכת היחסים של המשיבה עם חברה עמה התקשרה בהסכם למתן שירותי קרקע הם בליבת המחלוקת, ובירור היחסים בין החברות יכולים לתרום לדיון ולהכרעה בשאלה אם יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית.

לסיכום כמפורט לעיל, לא שוכנעתי כי חשיפת המסמכים שהתבקשו דרושה לצורך הכרעה בטענות המבקש בבקשת האישור ועל כן, אני מורה על דחיית הבקשה.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך 5,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום, ללא קשר לתוצאות ההליך.

נידרש כי המסמכים שנתבקשו יהיו רלוואנטיים לבירור השאלות שבמחלוקת בדיון בבקשת האישור; וכן שומה על המבקש להראות כי בקשת האישור מעמידה תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור תובענה כייצוגית הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגית, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות) (עניין פלנטקס, פסקה 12; עניין ארקיע, פסקה 10).

בנסיבות המקרה, על פניה הבקשה מטילה על הראל מעמסה כבדה לאיסוף מסמכים רבים, שהגילוי של חלקם נושא עימו לכאורה חשיפה של סודות מסחריים – ומשעה שבקשת האישור אינה מציגה תשתית ראייתית ראשונית לקיומה של קבוצת נפגעים כמפורט, שיקולים אלה מוסיפים ושוקלים אל עבר דחיית בקשת הגילוי.

...

כזכור, בית המשפט המחוזי סמך את עיקר החלטת הגילוי בהיותה של עילת התביעה מוקשית ובתוך כך הסעד שנתבקש בבקשת האישור, שהוא "כריתת פוליסת ביטוח חדשה שתוכנה מחד, הותרה של כל הכיסויים שנרכשו בתוקפן, ומאידך תשלום של הפרמיה שנקבעה בפוליסה האחרונה שנרכשה". אינני מוצאת להידרש לקשיים אלה, שכן הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות מנימוקים אחרים כמפורט.

עם זאת, בשונה מבית המשפט המחוזי, דומני כי בבקשת האישור לא נתבקש סעד אחד בלבד, אלא שמוצגות בה מספר עילות שעשויות להצמיח סעדים שונים; ואיני רואה מקום וצורך להרחיב בנושא לנוכח המסקנה שאליה הגעתי.

סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.