חשיפת הסכם שכר הטרחה של עורך דין

במקרה דנן, אין הצדקה לחשוף את הסכם שכר טירחתה של עורכת הדין המייצגת את המבקשת, לרבות סכום שכר הטירחה, דבר שיכול לפגוע בהתנהלותה אל מול לקוחות אחרים.

...

אני מורה למבקשת למסור תשובה בהתייחס לשאלה 2 לאור הנימוקים שצוינו לעיל.

כן אני מורה למבקשת להשיב על שאלה 12 הרלוונטית למחלוקת שבין הצדדים ונוגעת לחלוקת הוצאות משק הבית המשותף בין בני הזוג.

כמו כן, אני מורה למבקשת להשיב על שאלות 17-20, אשר הינן רלבנטיות לשאלת ניהול משק הבית המשותף וחלוקה הנטל בין בני הזוג.

ביום 29.9.2020 דחיתי את הבקשה האמורה, מהנימוקים שפורטו בהחלטה אשר העקרי שבהם היה כי בנסיבות שבהן המבקשת אינה מיתנגדת להליך ההתמחרות אזי, גם אם היא תזכה בתביעה, יהיה עליה לשאת בהוצאות מימוש לרבות שכר טירחתו של הכונס, בהתאם לחלקה היחסי.

ברע"א 6854/00 היועץ המשפטי לממשלה נ' זמר, פ"ד נז(5) 491, 502 (2003) קבעה כבוד השופטת דורנר: "לצורך שכלולה של זכות אובליגאטורית לזכות התקפה כלפי כולי עלמא נידרש אקט המעביר את הזכות למישור הפומבי. הסכם ממון בין בני זוג, ככל הסכם, תקף אך במישור האישי, ועצם אישורו על ידי בית המשפט, ואפילו ניתן להסכם תוקף של פסק דין, אינו מקים את אותו אקט פומבי ההופך את ההסכם למחייב אף צדדים שלישיים". בעניינינו, הגם שההסכם כולל היתייחסות ספציפית הן לדירת המגורים והן למגרש, החייב לא חשף את קיומו והמבקשת לא טענה לזכויות על פיו בהליכים הקודמים שהתנהלו ביחס לנכסים אלו.

לנוכח כל האמור, אני דוחה את התביעה ומחייבת את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות וכן שכר טירחת עורכי דין כדלקמן: לכונס הנכסים ולמשיב 2 יחד סך של 7,500 ₪ למשיב 3 סך של 5,000 ₪ למשיבה 8 סך של 5,000 ₪.

...

בנסיבות שבהן הסכם הממון נחתם לאחר שהחייב הסתבך בחובות, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, ונפתח נגדו תיק איחוד, בשים לב לכך, שההסכם נחתם שנים רבות לאחר נישואי בני הזוג, מבלי שפרץ ביניהם סכסוך כלשהו אשר יכול היה להצדיק את כריתתו, אני מקבלת את טענת המשיבים כי מדובר בהסכם שמטרתו להבריח נכסים מפני הנושים.

סוף דבר המשטר הרכושי החל על המבקשת והחייב הוא המשטר הקבוע בחוק יחסי ממון.

לנוכח כל האמור, אני דוחה את התביעה ומחייבת את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות וכן שכר טרחת עורכי דין כדלקמן: לכונס הנכסים ולמשיב 2 יחד סך של 7,500 ₪ למשיב 3 סך של 5,000 ₪ למשיבה 8 סך של 5,000 ₪.

נוכח האמור, הגיש התובע תביעה זו בה עתר למתן צו עשה המורה לנתבע לגלות בתצהיר את כלל הסכומים שקבל לאחר משלוח מכתב ההתראה, לרבות מקרן הפנסיה ומהמעסיק ולאחר חשיפת המסמכים להורות לנתבע לשלם לתובע 10% + מע"מ מכל סכום שהגיע לידיו כאמור.

לכללים אלה "מצטרפים כללי הפרשנות הייחודיים לטיב החוזה בו עסקינן – הסכם שכר טירחה בין עורך דין לבין לקוחו. עם כללים אלה נמנית ההלכה שלפיה מוטל נטל הראיה וההוכחה לקיומן של הסכמות בין הצדדים על שכמו של עורך הדין, ומשלא השכיל לנסח הסכם שכר טירחה סדור כדבעי – ייזקף עניין זה לחובתו. כפי שנקבע בעבר, "האחריות לעריכת הסכם שכר טירחה, ובכלל זה האחריות לנסח את הסכם שכר הטירחה באופן ברור [...], מוטלת על עורך הדין" (ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, פ"ד נח(5) 20 (2004)).

...

אני דוחה את טענת התובע כי יש לראות בדברי הנתבע בשיחה משום הודאת בעל דין.

לכן, דרישות התובע אודות תשלומים שונים שקיבל הנתבע אגב סיום יחסי העבודה נדחות.

כפועל יוצא, התביעה נדחית.

זו תביעת התובעת לביטול הסכם לרכישת דירה שרכשה התובעת מהנתבעים, השבת מחיר הדירה (1,390,000 ₪, תוך ויתור על הפרישי הצמדה וריבית) ועוד פיצוי מוסכם של 139,000 ₪ בגין הפרת חוזה, שכר טירחת עורך דין בגין ביצוע העיסקה בסך 6,800 ₪, שכר טירחת מתווך בגין תיווך העיסקה בסך 13,900 ₪, הוצאות שיפוצים והתאמת הנכס בסך 313,123 ₪, הוצאות עבור רכישת דירה 6,800 ₪, אובדן ימי עבודה לרכישת דירה בסך 5,000 ₪.

לטענתה, יש ליקוי מהותי במערכת הביוב שאינה מסוגלת לשאת את מסת המשתמשים, כך שדירתה המצויה בתחתית הבניין נחשפה להצפה כבר ביום הראשון לאיכלוס.

הנתבעים טענו שעל פי ההסכם שנוסח וגובש על ידי שני הצדדים, כפי שעולה מחקירתו של עורך הדין של התובעת, אין על הנתבעים חובה להתייחס לתביעה בגין הרכוש המשותף.

...

התוצאה היא שאף אילו היתה התובעת זכאית לפיצויים בנוסף להשבה עקב ביטול (והיא לא זכאית), היתה תביעתה לפיצוי מעבר להשבה נדחית בהעדר הוכחה (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, לה(2) 800 (1981)).

סיכום על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

בהתאם לתקנה 153, וכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), ועל פי סכום התביעה שהוא כ-1.9 מיליון ₪, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות המשפט בסך 70,200 ₪.

אשר לטענה שמדובר במסמכים החוסים תחת חסיון עורך דין לקוח ויש בחשיפתם פגיעה בפרטיות הלקוחות - המבקשים טוענים שמדובר בחשיפת הסכמי שכר טירחה החושפים את שמות הלקוחות בנגוד לזכותם לפרטיות, חושפים את זכויות במקרקעיהם, חושפים את סוג ומהות הטיפול המשפטי שנועד להנתן, את הצעדים הנדרשים לטובת מימוש זכויותיהם ועוד.

הסכמי שכר טירחה, ברגיל, אינם חוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח שכן עניינם הוא בנושאים דוגמאת שכרו של עורך הדין, זהות הלקוח ועובדת הפנייה אלא עורך הדין, סוג השרות ומהות הטיפול – כל אלה אינם קשורים לתוכן השרות שמעניק עורך הדין ללקוח אלא לעובדת מתן השרות המשפטי ולכן אינם חיסויים (ראו: רע"פ 751/15 יצחק אברג'ל נ. מדינת ישראל (9.12.2015); ע"א 7876/17 הכונסת הרשמית נ. עו"ד שאול קוטלר, נאמן לנכסי החייב (18.2.2018), סעיף 13 והאסמכתאות שם, להלן: "עניין קוטלר").

...

בית המשפט קבע שטענות המבקשים לגבי דרישות גילוי שונות לפיהם מדובר במסמכים החוסים תחת חיסיון עורך דין לקוח, דינן להידחות, שכן חיסיון זה אינו חל על עצם ההתקשרות של הלקוח עם עורך הדין.

באשר לטענות המבקשים לפגיעה בפרטיות הלקוחות מעצם חשיפת שמותיהם והסכמי שכר הטרחה בהם התקשרו, סבורני שיש לקבל מידע נוסף בטרם מתן החלטה על חשיפת שמות הלקוחות, להבדיל מכמות ההסכמים שנחתמו, תנאיהם ומועדם.

לפיכך, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובנסיבות העניין, סבורני שהאיזון בין הטענות מצדיק קבלת מידע נוסף בנוגע להסכמים הפרטניים ובחינת עמדת הלקוחות בטרם חשיפת שמם ולפיכך אני מורה כדלקמן: המבקשים יחשפו את ההסכמים בדרישה א' של הבקשה לגילוי מסמכים ללא שמות הלקוחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, ניתנה רשות ערעור והערעור מתקבל כמפורט לעיל.