מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים: עבודות צביעה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת העבודה היומיומית במפעל, נחשף התובע לחומרים המצויים בתוך צבעים, עמם צבעו את הנייר טואלט באמצעות המכונה.
על כן טוען התובע, כי הליקוי בריאותיו נגרם עקב חשיפתו התעסוקתית לחומרים אלה.
עוד הוסיף, כי מיפעל הנייר בו הועסק ניסגר עקב היותו מיפעל מזהם ויש בעובדה זו בכדי לתמוך בטענתו לפיה הוא נחשף לחומרים מסוכנים בעבודתו ללא הגנה מתאימה.
...
לנוכח האמור, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה טוען הנתבע, כי דין תביעתו של התובע להידחות.
אין בידי לקבל את טענות התובע הנוגעות לעבודתו בליטוש יהלומים וזאת לנוכח קביעתי בהחלטה מיום 19.08.2020.
בהתאם לקביעתי זו, התובע לא הוכיח את תקופת עבודתו כמלטש יהלומים ועל כן נתון זה לא הועבר לבחינת המומחה, וממילא אין מקום לשינוי התשתית העובדתית בשלב זה. לאור האמור לעיל, תביעת התובע להכרה במחלת הריאות ממנו הוא סובל - נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מקרוטראומה חשיפה לחומרים – המסגרת הנורמאטיבית חשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים, תוך כדי שאיפה מתמשכת שלהם לאורך זמן, עשויה להיות מוכרת במסלול מקרוטראומה (עב"ל 10490-10-16‏ מועדים לשמחה נ' המוסד לביטוח לאומי (19.10.17, והאסמכתאות שם)).
החומרים המסוכנים אליהם נחשף התובע כללו חומרי צביעה שונים ובהם מדללי צבע, אליהם נחשף שכן נידרש במהלך עבודתו, כימעט ברמה היומיומית, לבצוע עבודות צביעה שונות ובכלל זה צביעה ו/או תקוני צבע של גדרות, קירות, שולחנות, צנרת ביוב ועוד, וזאת תוך שימוש בתרסיסי צבע או במברשות.
...
דיון והכרעה מחלת מקצוע בכתב התביעה טען התובע כי יש לקבל את תביעתו הן במסלול מחלת המקצוע והן במסלול המיקרוטראומה.
עם זאת, לא מצאנו שיש בכך כדי להטות את כפות המאזניים הראייתיות לחובת התובע.
לסיכום  התביעה להכרה במחלת מקצוע, נדחית.
לעומת זאת, הגענו לכלל מסקנה שהתובע הוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה, המצדיקה מינוי מומחה רפואי להמשך בירור תביעתו (בחינת הקשר הסיבתי) בין תנאי עבודתו לפגימה בריאותיו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית חשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים, תוך כדי שאיפה מתמשכת שלהם לאורך זמן, עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה במסלול המקרוטראומה (עב"ל 10490-10-16‏ מועדים לשמחה נ' המוסד לביטוח לאומי (19.10.17, והאסמכתאות שם)).
במסגרת עבודתו נחשף התובע לחומרים הבאים: טינל, ,MEK צבעי פריימר, בדיל וחומר הלחמה מסוג פלאקס".
...
האם הוכחה חשיפה לחומרים מסוכנים בשנים 1997 עד 2019? לאחר עיון בטענות הצדדים, סבורים אנו כי דין טענת התובע ביחס לחשיפה לחומרים משנת 1997 ואילך להידחות על הסף, שכן בכתב התביעה טען התובע לחשיפה רק עד לשנת 1997, ורק בתקופת עבודתו בתעשייה האווירית.
כמו כן, התובע לא צירף כל ראיה שבכתב הנוגעות לחשיפה לחומרים בתקופה זו; שנית בכל הנוגע לתקופה שלאחר שנת 1999, בה חזר התובע לעבוד בתעשייה האווירית, הרי שמהשאלון למעסיק (שהוגש לתיק במהלך דיון ההוכחות, סומן כמוצב נ/3) עולה שהתובע לא נחשף לחומרים מסוכנים בתקופה זו. נוסיף, כי בתום דיון ההוכחות הצענו לתובע (עמ' 13 ש' 9) לזמן לעדות את איש התעשייה האווירית שמילא שאלון זה, על מנת שיאמת או יפריך תוכנו, אך באת כוח התובע ויתרה על העדתו, ומשכך בנסיבות העניין, אין לנו אלא להניח לחובתו של התובע כי ככל שהיה מעיד נציג התעשייה האווירית, היה חוזר על המידע שמסר בשאלון, שלפיו כאמור התובע לא נחשף לחומרים מסוכנים בתקופה זו; ולבסוף דומה שאף התובע עצמו היה מודע לחולשת טענותיו ביחס לתקופה זו, שכן הוא הודה שבתקופה זו היתה חשיפתו לחומרים מסוכנים לכל היותר "מינורית" (כך בלשונו, ראו בסעיף 22 לסיכומיו, וכן ראו בעדותו עמ' 6 ש' 22); האם הוכחה חשיפה לחומרים בשנים 1988 עד 1997 ? לאחר שבחנו את מסכת הראיות, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את טענות התובע אף ביחס לשנים 1988 עד 1997, וננמק: ראשית ביחס לתקופה זו התובע טען בתצהירו כי נחשף לחומרים בעת שעבד כעצמאי בתיקון מכשירי טלוויזיה, וידאו ומערכות סטריאו.
נבהיר, כי גם כאן דין התביעה להידחות על הסף, שכן מעיון בכתב התביעה עולה שהתובע טען בגידרו אך ורק לחשיפה לחומרים במהלך עבודתו בתעשייה האווירית, ללא כל אזכור לכך שעבד בכלל כעצמאי בתיקון מכשירים חשמליים תוך חשיפה – כך לשיטתו – לחומרים מסוכנים; שנית דין התביעה ביחס לתקופה זו להידחות גם לגופה, שכן ביחס לשנים אלה התובע לא הציג מסמכים כלשהם שיש בהם לתמוך הן בטענותיו לעניין היקף העבודה והן בטענותיו לעניין עצם החשיפה לחומרים; ושלישית התובע אמנם העיד בעניין זה את אחיו מר יצחק רחמינוב, שלפי טענתו סייע לתובע בעבודתו בתקופה זו שלוש עד ארבע פעמים בשבוע, אך מאחר שמדובר בבן משפחה, דהיינו בבעל אינטרס, לא מצאנו שדי בעדותו זו כדי לתמוך בטענות התובע.
לסיכום התביעה נדחית ככל שהיא מתייחסת לחשיפה לחומרים מסוכנים מאז שנת 1988.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

" דו"ח הבדיקה מ-5.9.16 מתייחס לעבודות "צביעה בריסוס" עם חשיפה לחומרים: "בוטוקסי אתיל אצטט", "מתוקסי פרופיל אצטט", "בוטיל אצטט (נורמלי)", "טולואן" ו"קסילן" ועבודות "עיבוד בלתי שבבי" של "מכונאי מרכב" עם חשיפה לחומרים: "פורמאלדהיד", "דיזל", "בנזן", "טולואן", "קסילן", "סטירן" (בפרק המסקנות המלצות והערות המעבדה, לא נימצאו בדוח תוצאות ניטור חריגות או הערות בדבר שיפור אמצעי בטיחות והגנה).
אם כן, ניתן לקבוע כי עבודת המנוח כמסגר כללה, בין היתר, "מילוי חומר בצנורות מים וריתוך תומכי מרכב", בתדירות של כ3-4 פעמים בשבוע, במהלכן נחשף לנדפי ריתוך ברזל והלחמת צנורות מיזוג ומים, של החומרים: "מנגן (מתכת ומלחים אי-אורגאניים)" ו"ברזל (תחמוצת ברזל: אבק ונדפים)". עבודה זו כללה שימוש בחוט כסף העשוי להכיל אחוז מסוים של קדמיום (גורם כימי טעון ניטור), אך בשים לב לכך שמדובר בפעולה הכפופה לשיקול דעת המסגר "בזמן אמת" בעת בחינת מצב הצנרת במהלך הטיפול (ולא במסגרת טפול שיגרתי ומתוכנן), ככל הנראה היקפה נמוך (אף שמדובר בחומר מסוכן, במקום העבודה לא נערכו בדיקות סביבתיות תעסוקתיות בשל קשיי התיזמון).
...

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החומרים המסוכנים אליהם נחשף התובע כללו חומרי צביעה שונים ובהם מדללי צבע, אליהם נחשף שכן נידרש במהלך עבודתו, כימעט ברמה היומיומית, לבצוע עבודות צביעה שונות ובכלל זה צביעה ו/או תקוני צבע של גדרות, קירות, שולחנות, צנרת ביוב ועוד, וזאת תוך שימוש בתרסיסי צבע או במברשות.
מדובר במחלת ריאות חסימתית בדרגה קלה ללא מרכיב תגובתי למרחיב סמפונות אשר דרשה שימוש במשאפים משולבים ללא תעוד על קורסים חוזרים של סטרואידים סיסטמיים וללא תעוד על החמרות שדרשו אישפוז בהתייחס לשאלות כבוד בית הדין: הליקוי ממנו סובל הן Work related Asthma קרי אסטמה שהופיעה כתוצאה מחשיפה תעסוקתית לחומרים-במקרה זה חומרי צבע הידועים היטב בספרות הרפואית כגורמים לאסטמה תעסוקתית.
...
דיון והכרעה לאחר קריאה ולימוד של סיכומי הצדדים והתיק בכללותו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, וננמק: ראשית בסיכומיו בשלב זה שב וטען הנתבע כי לא הוכח כי התובע נחשף לחומרים מסוכנים במהלך עבודתו, ובקשר לכך "חזר על כל טענותיו" כפי שאלה נכללו בסיכומים שהגיש ביום 29.11.22, קודם שניתנה על ידי בית הדין "החלטת העובדות" ביום 6.12.22.
במקרה שלפנינו, חוות-דעת המומחה כמו גם תשובותיו לשאלות ההבהרה הינן ברורות וחד-משמעיות, ולפיהן דין התביעה להתקבל; שלישית הנתבע בסיכומיו שם את הדגש על כך שהמומחה נימק את חוות דעתו בכך שברור לו שהתובע נחשף במסגרת עבודתו לאיזוציאנטים.
נוכח כל האמור, התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 9,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו