חשיפה לחומרים מסוכנים במסגרת העבודה

דיון והכרעה כפי שנירשם גם בהחלטת בית הדין מיום 19/5/20, אשר רוב האמור בסעיף ה"דיון וההכרעה" שם יובא גם במסגרת פסק דין זה - הילכת המקרוטראומה קובעת כי במקרה של פגיעות, שנובעות מחשיפה לחומרים מסוכנים במסגרת העבודה, נידרש הנפגע להוכיח תשתית עובדתית "מתאימה", אשר כוללת נתונים בנוגע לחשיפה חוזרת ונשנית לחומרים המסוכנים, כאשר על פי הפסיקה, על מנת לבסס את עילת המקרוטראומה, יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון תשתית עובדתית "מתאימה", אשר כוללת נתונים אודות החשיפה ה"חוזרת ונשנית" לחומרים; השני, קיומו של קשר סיבתי פוטנציאלי בין אותה תשתית עובדתית לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; והשלישי, קביעה שלפיה במסגרת אותה תשתית עובדתית נגרמו פגיעות זעירות, המצטברות יחדיו לכדי ליקוי גופני.

...

האמנם? שהרי עיון בחוות דעתו של הגהותן, מעלה תהיות רבות וספקות בדבר טענת הנתבע דלעיל, ובפועל ניתן ללמוד ממנה מסקנה הפוכה לחלוטין.

בנקודה זו ראוי לשוב ולהדגיש כי הנתבע בבקשתו, מיום 5/9/19, למינוי הגהותן ציין במפורש ובין היתר כי: "כי יש במינוי גהותן במקרה דנן כדי לשפוך אור בצורה מקצועית, על צורך העבודה ועל תהליכי העבודה של התובע וכי רק במינוי שכזה יש כדי לשקף נאמנה את התשתית העובדתית בתיק זה לאשורה". וכי:"..ככל שהמומחה הגהותן יקבע כי קיימת חשיפה לחומרים, בהתאם לרשימת החומרים שציין התובע בסעיף 6 לתצהיר, רק אז יהיה נכון למנות מומחה תעסוקתי בסוגיית הקשר הסיבתי" וכן כי::"ככל שהגהותן יקבע כי התובע לא נחשף לחומרים הרי שאין כל הצדקה למינוי מומחה ודין התביעה להידחות". וכן יש לחזור ולציין, בנקודה זו כי בהסכמת התובע לבקשה למינוי הגהותן הוא הודיע כי:"...אנו מסכימים לבקשתו של חברי לפיה ימונה גהותן בתיק, הכל כפי שפורט בבקשתו מיום 5/9/19..." (ההדגשה אינה במקור.

כלומר - ההסכמה היתה לבקשת הנתבע - "הכל כפי שפורט בבקשתו מיום 5/9/19", הכל - משמע גם אותם חלקים שציטטנו לעיל ואשר מכוחם ועל סמך חוות דעתו המפורטת של הגהותן צודק הנתבע עת הוא מבקש כי ייקבע שאין מקום למנות מומחה מתחום הרופאה תעסוקתית לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי וכי למעשה ולנוכח חוות דעתו של הגהותן, יש לדחות את התביעה, כאשר הטעמים שהוסיף התובע במסגרת סיכומיו, ככאלה המצדיקים את מינוי המומחה הרפואי, אינם רלוונטיים בעניינו וזאת הואיל ועל סמך החלקים הרלוונטיים שבחוות דעתו הברורה של הגהותן, לא ניתן לקבוע כי הוא עבר את המשוכה הראשונה והוכיח קיומה של תשתית עובדתית לחשיפתו לחומרים מזיקים המצדיקים מינוי מומחה רפואי.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לחוות דעתו של הגהותן ולטענות הנתבע כפי שמצאו ביטוי גם בסיכומיו, הרינו מורים על דחיית התביעה.

דיון והכרעה נתחיל מהמסגרת הנורמאטיבית, כפי שעמדה עליה כב' השופט אילן סופר בפרשת ברק (עבל 30126-03-17 ברק נ' המוסד לביטוח לאומי (10.7.18): "הילכת המקרוטראומה קובעת, כי במקרה של פגיעות שנובעות מחשיפה לחומרים מסוכנים במסגרת העבודה, נידרש הנפגע להוכיח תשתית עובדתית "מתאימה", אשר כוללת נתונים בנוגע לחשיפה חוזר ונשנית לחומרים המסוכנים.

...

אשר לדעתנו יאמר כי לאחר שבחנו את טענות הצדדים על רקע ההלכה הפסוקה שלעיל, שוכנענו כי יש לדחות את התביעה, ככל שהיא נוגעת לטענות התובע בדבר נזקים שנגרמו לו כתוצאה מחשיפה לחומרי ניקוי.

לדעתנו, ולפי הפסיקה שלעיל, העובדה כי הוצג דוח ניטור סביבתי יחיד לשנת 2016 המתייחס לתקופה של חודשיים מתוך כארבע עשרה שנות העבודה של התובע, וכשנציג הרכבת הודה בקיומו של זיהום סביבתי חריג בשנת 2017 כשלא הוצגו בפנינו כל ראיות לעוצמת הזיהום, בצירוף עם העובדה שמעולם לא נערך דוח ניטור גיהותי בתחנה כאשר הדוח הגיהותי שהוצג מתייחס לתחנה אחרת ולמשמרת בת 8 שעות תחת 11 שעות משמרת בהם עבד התובע, מהוות לטעמנו תשתית ראייתית מספקת להעברת עניינו של התובע לבחינתו של מומחה רפואי, שיקבע האם מחלת הריאות בה לקה התובע הינה תוצאה של חשיפה לזיהום האוויר בתחנה.

שתי הערות בטרם סיום לעניין מינוי גהותן – אף שהצדדים לא טענו דבר לעניין זה, מצאנו נכון להפנות את תשומת לב הצדדים לכך שעל פי הפסיקה ייתכנו מצבים שבהם בהסכמת הצדדים יש להורות על מינוי גהותן, שמתוקף מומחיותו עשוי לסייע בידי הצדדים בהשלמה, ולו של חלק, מהפרטים הרלוונטיים, וייתכן שיהיה מקום לשקול עניין זה בהמשך ההתדיינות, לאור ובכפוף לחוות הדעת הרפואית שתתקבל (ראו לעניין זה, פרשת ברק, שם בפיסקה 21; עב"ל 21703-04-20 אינטרבריק נ' המוסד לביטוח לאומי (15.7.21); עב"ל 52720-07-19 מאירוביץ' נ' המוסד לביטוח לאומי (14.1.20)).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, שוכנענו כי התקיימו הנסיבות המצדיקות מינוי מומחה רפואי בתחום מחלות הריאה, לבחינת הקשר הסיבתי רפואי בין מחלת הריאות החסימתית (CPOD) שבה לקה התובע, לטענתו, לבין עבודתו.

. שאלת אחריות: בשורה ארוכה של פסקי דין, הכירו בתי המשפט בתביעות בגין מחלת מיקצוע כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן במסגרת העבודה, כאשר במסגרת מערכת היחסים בין עובד למעבידו, קבעה הפסיקה כי המעביד חב בחובת זהירות מושגית וקונקרטית שהפרתן מזכה את העובד באפשרות לתבוע את מעבידו בגין רשלנות.

...

לסיכום התובעת עבדה עם חומרים שחייבו אמצעי הגנה שלא סופקו, לא קיבלה הדרכה מתאימה ולא הובהר לה חשיבות השימוש בכפפות, על כן נחשפה לחומרים שהובילו לאלרגיה.

מה שיעור הנזק שנגרם לתובעת ככלל בית המשפט יעדיף את חוות הדעת של המומחה מטעמו ולא מצאתי כי יש מקום במקרה דנן לסטות מכלל זה. המומחה הציג חוות דעת מקצועית וכן נחקר על חוות דעתו ותשובותיו מקובלות עלי ומשכך מקבל אני את קביעותיו.

סה"כ ישלמו הנתבעות לתובעת סך 220,000 ₪, מהם יש להפחית את תגמולי המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 47,945 ₪ (בצירוף הצמדה וריבית מיום התשלומים בפועל) לסכום זה יש להוסיף שכ"ט 23.4% בצירוף החזר האגרה, עלות חוו"ד (הן של פרופ' אינגבר והן של מומחה בית המשפט) וכן הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

המסגרת הנורמאטיבית: עילת המקרוטראומה: בתיק עבל (ארצי) 30126-03-17‏ ‏שמשון ברק נ' המוסד לביטוח לאומי (10.7.18) נקבע לעניין חשיפה לחומרים מסוכנים (פסיקה הרלבנטית גם לענייננו בו נבחנת השאלה של חשיפה לקרינה מזיקה) כדלקמן: "הילכת המקרוטראומה קובעת כי במקרה של פגיעות, שנובעות מחשיפה לחומרים מסוכנים במסגרת העבודה, נידרש הנפגע להוכיח תשתית עובדתית "מתאימה", אשר כוללת נתונים בנוגע לחשיפה חוזרת ונשנית לחומרים המסוכנים.

...

יצוין, כי אמנם הטיפול במכונות ה-CT נעשה לסירוגין ולא ברצף אחד בכל יום עבודה ולאורך כל יום העבודה, ברם לטעמנו אין בכך כדי לקבל את טענות הנתבע לפיה עבודתו של המנוח לא הקימה תשתית עובדתית על פי עילת המיקרוטראומה.

בעדותם של התובעת ומר הראל בפני ביה"ד לא התגלו סתירות ומצאנו את עדותם מהימנה וסדורה.

בהתאם לפס"ד ברק "כאשר סביר להניח כי אכן העובד נחשף לגורם בעל פוטנציאל פגיעה במקום עבודתו, כעולה מחומר הראיות שהונח בפני בית הדין - יש למנות מומחה רפואי, על מנת שיקבע האם הליקוי, או הפגיעה, הם תוצאה של חשיפה לגורם המזיק בעבודה". לעניין טענת השיהוי – כאמור בפסיקה (עבל (ארצי) 35399-09-15‏ יהושע אורן נ' המוסד לביטוח לאומי, 11.10.16): "טענת שיהוי, כשלעצמה, לא תוכל לעמוד; על המוסד לשכנע את בית הדין כי עקב השיהוי נבצר ממנו לבדוק לגופן את טענות המבוטח בכל הנוגע לעצם קרות התאונה ... על המוסד להראות, כי השיהוי היה מהגורמים שהפריעו לו לרדת לחקור אמיתותן של העובדות" (דב"ע (ארצי) נה/0-92 דיאב עיסם - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (3.5.95); וכן דב"ע (ארצי) לא/0-73 המוסד לביטוח לאומי - ישעיהו פרגר, [פורסם בנבו] פד"ע ג' 100 (1971); עב"ל (ארצי) 83/09 יהודה שטרית - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (9.7.09); עב"ל (ארצי) 35164-07-15 מוחמד חסן בורקאן - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (24.8.16))". הנתבע לא הוכיח שהשיהוי מנע ממנו לרדת לחקר האמת. בנסיבות אלו לא מצאנו לקבל את טענת השיהוי שהעלה הנתבע.

סוף דבר: בית הדין ימנה מומחה מטעמו על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין מחלת סרטן המוח שלקה בה המנוח לתנאי העבודה שלו בדרום אפריקה.

דיון והכרעה: בתיק עבל (ארצי) 30126-03-17‏ ‏שמשון ברק נ' המוסד לביטוח לאומי (10.7.18) נקבע לעניין חשיפה לחומרים מסוכנים כדלקמן: "הילכת המקרוטראומה קובעת כי במקרה של פגיעות, שנובעות מחשיפה לחומרים מסוכנים במסגרת העבודה, נידרש הנפגע להוכיח תשתית עובדתית "מתאימה", אשר כוללת נתונים בנוגע לחשיפה חוזרת ונשנית לחומרים המסוכנים.

...

דא עקא, לטעמנו התובעת לא הוכיחה את תביעתה.

בנסיבות אלו מצאנו לדחות את תביעת התובעת ככל שהיא נוגעת לתקופת העסקתו של המנוח כגנן.

סוף דבר: בית הדין ימנה מומחה מטעמו על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין מחלת סרטן הריאות שלקה בה המנוח לתנאי העבודה שלו בחברת הצורפים ובין מחלת סרטן הריאות לפטירתו.