מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חשיבותו של תסקיר מעצר בעבירות מין

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

המנעות התסקיר מהמלצה כאמור התבססה על היתרשמות שירות המבחן מגישתו המניפולטיבית של המשיב, הרשעתו בעבירות מין בבריטניה והמנעותו לשוב לבריטניה, כאשר מכך נלמד על רמת "סיכון גבוהה הן לבצוע עבירות מין והן להמלטות". באשר למפקחים, אף שהתרשם מהם לחיוב, ציין שירות המבחן כי עמדתם המגוננת על המשיב עלולה שלא להבטיח את שלומם ובטחונם של קטינים שעלולים להיות בקירבתו של המשיב במקום מעצרו בפקוח אלקטרוני וכי "בנוסף קיים חשש שבמידה והמשיב ינסה להמלט הם לא יוכלו למנוע זאת ממנו וקיים ספק אם ידווחו על כך". חרף העידר המלצה למעצר בפקוח אלקטרוני החליט בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של המשיב בפקוח אלקטרוני משהתרשם כי החששות שהביע שירות המבחן, חשש לפגיעה בקטינים אחרים, במיוחד בתה של בת זוגו הנוכחית וחשש להמלטות "מתונים מכפי שמשתמע מפסקת הסיום של התסקיר", שכן חזקה על בת זוגו של המשיב שיכולה להבטיח את שלום הקטינה.
מפאת חשיבות הדברים אביאם כלשונם: היתעללות מינית בקטין מתחת לגיל 13, עבירה לפי סעיף 7(1) לחוק עבירות מין שנת 2003 שדינה 14 שנות מאסר (שני אישומים); פעילות מינית עם קטין מתחת לגיל 16, עבירה לפי סעיף 9(א) לחוק עבירות מין שנת 2003 שדינה 14 שנות מאסר (שני אישומים); חדירה מינית לגופו של קטין מתחת לגיל 16, עבירה לפי סעיף 9(1) ביחד עם סעיף 2 לחוק עבירות מין שנת 2003 שדינה 14 שנות מאסר; הובלת קטין מתחת לגיל 13 לפעילות מינית, עבירה לפי סעיף 8(1) לחוק עבירות מין שנת 2003 שדינה 14 שנות מאסר; הובלת קטין לפעילות מינית, עבירה לפי סעיף 10(1) לחוק עבירות מין שנת 2003 שדינה 14 שנות מאסר.
...
לאור כל האמור ביקש להורות על שחרורו של המשיב: "בתנאים רכים יותר מזה ולקבל את דבריו בכל הנוגע לרף הראייתי לשאלת החדירה מזה". דיון והכרעה בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי הרף הראייתי הלכאורי הנדרש כדי לבסס בקשת מעצר לצורך הסגרה נמוך יותר מזה שקבוע לצורך הליך מעצר עד לתום ההליכים, שאינו קשור לבקשת הסגרה (ראו בש"פ 3381/11 צבטקוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה (להלן: ענין צבטקוביץ) (11.5.2011) ובש"פ 6488/10 היועץ המשפטי נ' פרקופץ (7.9.2010)).
בבש"פ 725/09 היועץ המשפטי נגד אברג'יל (30.1.2009), התייחס בית המשפט לדברים כך: "המסקנה העולה מניתוח זה היא כי מסגרת השיקולים הרלבנטיים לענין מעצר בהליך הסגרה דומה, אף כי לא זהה לזו החלה בהליך מעצר רגיל. בשני ההליכים נשקלת תשתית הראיות, ונבחנת עילת מעצר. אלא שהמשקל הניתן לעילת המעצר, ובמיוחד זו המתמקדת בחשש להימלטות המבוקש, שונה בשתי המערכות. בהליך מעצר רגיל, מירווח הסיכון שניתן לקחת בשל חשש להתחמקות הנאשם מהדין (או שיבוש אחר בניהול המשפט( גדול ממירווח הסיכון הסביר שניתן לקחת בהליך הסגרה בשל טיבו המיוחד של ההליך ובשל מחוייבותה של המדינה לסייע באכיפת החוק במסגרת התחייבותה הבינלאומית. בהליך הסגרה ניתן לעילת המעצר בגין חשש להימלטות, ואף חשש לשיבוש הליכי משפט, משקל סגולי מיוחד בשל אופיו של ההליך, הטומן בחובו סיכון מובנה לתקלה, נוכח הקלות המאפיינת את תנועותיו של המבוקש בארצות העולם העומדת בדרך כלל ברקע בקשת ההסגרה, ונוכח עוצמתו של האינטרס הציבורי הכרוך בקיום חובותיה הבינלאומיות של המדינה. משקל מיוחד זה משפיע על נקודת האיזון בשיקלול בין הערכים השונים המתמודדים זה עם זה. ערך ההגנה החוקתית על חירותו של האדם קיים במלוא עוצמתו גם בהליך הסגרה, אלא שלשיקולי האיזון הרגילים הנוהגים בהליכי מעצר נוסף היבט מיוחד הקשור באופיה הייחודי של ההסגרה, ובצורך להבטיח את מימוש התחייבויותיה של המדינה למדינה המבקשת. האיזון נעשה בבחינת כל מקרה לגופו, על-פי נסיבותיו (בש"פ 3974/07 פרצוב נ' היועץ המשפטי (לא פורסם, 20.5.07 (השופט לוי) (להלן - ענין פרצוב)); בש"פ 4044/90 ריין נ' מדינת ישראל, פד"י מה(1) 1, 7-8 (1990); ענין אנטר, שם). (להתפתחות הפסיקה בארה"ב בנושא זה השוו ספרו של Bassiouni, שם, עמ' 692-7; כן ראו CRS Report for Congress, Extradition To and From the U.S: Overview of the Law and Recent Treaties, AUG 3, 2007 המדגיש בעמ' crs-21 את חריגות השחרור ממעצר בהליכי הסגרה בארה"ב) (ההדגשות אינן במקור –ג'.ק.)". בענייננו, בית המשפט המחוזי קבע כי עילת המעצר בגין החשש להימלטות מתקיימת בצידן של עילות מעצר נוספות הנובעות מהמסוכנות הנשקפת ממנו לפגיעה מינית בקטינים בסביבתו.
לסיכום, אני מורה על קבלת ערר המדינה ודחיית עררו של המשיב.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

השאלה המתעוררת בערר זה היא, האם צדק בית משפט קמא משהורה על שיחרורו של המשיב, המואשם בעבירות מין חמורות, לחלופת מעצר, מבלי לעיין תחילה בתסקיר מעצר מאת שירות המבחן? רקע והליכים קודמים נגד המשיב הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס, לפי סעיף 345(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (עשרות עבירות); מעשה סדום, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין (עשרות עבירות); מעשים מגונים, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין (עשרות עבירות); תקיפה, לפי סעיף 380 לחוק העונשין (עשרות עבירות); ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין (עשרות עבירות).
על תוכנו ועל חשיבותו של תסקיר המעצר, למדים אנו גם מהוראת סעיף 21א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחומר שהונח לפניי והאזנתי בקשב רב לטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערר ולהורות על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, בעודו מצוי במעצר.
סוף דבר, הערר מתקבל כמבואר לעיל, והמשיב יהיה נתון במעצר עד להחלטה אחרת של בית משפט קמא.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2014 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ארוע זה מלמד על הפחד בו הייתה שרויה המתלוננת, וחששה המתמשך להתלונן נגדו המשיב, עד שזה – לפי גישתה – הגדיש את הסאה ובקש ממנה לגשת ולרכוש סמים עבורו, תוך שאף מציע לה לקיים יחסי מין עם סוחר הסמים תמורת הסמים.
בבש"פ 10312/07 מדינת ישראל נ' י' ש' ([פורסם בנבו], 13.12.07), צוינו דברים אלה: "לתסקיר המעצר נודעת משמעות מיוחדת בהליכי מעצר הנוגעים לעבירות של אלימות במשפחה. לעיתים קרובות מאופיינות עבירות אלו בהתנהגות בלתי נשלטת, המקשה על מלאכת מציאת חלופות המעצר המתאימות שיבטיחו את הפגת המסוכנות (בש"פ 5273/99 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (1999); בש"פ 7626/06 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), פיסקה 9 (2006); בש"פ 3228/07 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), פיסקה 4 (2007)). קושי אופייני זה מחייב זהירות מיוחדת, ומכאן חשיבותו הגבוהה של התסקיר דוקא בעבירות מסוג זה" לתסקיר מעצר נודעת חשיבות כפולה ומכופלת במקרה שלפנינו.
...
נראה כי מתוך ההתרחשות במפגש האחרון בין הצדדים, טרם מעצר המשיב, יש ללמוד מסקנה הפוכה.
אני סבור כי יש לשוב ולבחון את השחרור לחלופה רק לאחר שיונח תסקיר שירות המבחן.
סוף דבר אני דוחה את המשך הדיון בבקשה, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, ליום 12.11.14 שעה 12:30.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי התסקיר, ולכך יש חשיבות להחלטה בעיניינו, המשיב תיאר תקופות בהן נמשך מינית לבנותיו הקטנות, ואישר כי חיבק אותן ונגע בחזה שלהן מעל הבגדים.
לדבריה, התסקיר מדבר בצורה ברורה ומובהקת על המסוכנות כפי שהיא נשקפת היום מהמשיב, גם בחלוף הזמן וכי לאור חומרת העבירות והמסוכנות הטבועה בהן, אין לתת בו אמון הנידרש לצורך שיחרור בחלופה ואף לצורך מעצר בפקוח אלקטרוני.
אשר לבן, אני סבורה כי בנסיבות העניין של עבירות המין הנטענות שביצע האב בבנותיו, היינו באחיותיו של הבן המפקח המוצע, כאשר על פי תסקיר שירות המבחן, אחת מהבנות התלוננה ולו על חלק מהמעשים, ובני המשפחה היתעלמו מכך, לא ניתן לאפשר לו לפקח, מה גם שלא ברור האם יוכל להפעיל סמכות כלפי אביו ולכן התרשמתי שלא יוכל לשמש כמפקח.
...
בנוסף, כל המפקחים המוצעים צעירים באופן משמעותי מהנאשם, שהינו רב מוכר כפי שהם עצמם ציינו, ולא שוכנעתי כי יוכלו להפעיל סמכות לגביו.
כיון שהסיכון הוא לילדות ונערות במצוקה, ואף לנכדותיו של המשיב, לא ניתן לקחת סיכון זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, לאחר שנפסק כי קיימות ראיות לכאורה, בנסיבות בהן מתקיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית שלא נסתרה, בהעדר נסיבות מיוחדות המחייבות שחרור בחלופה או מעצר בפיקוח אלקטרוני, ולאור תסקיר שלילי של שירות המבחן שנמנע מכל המלצה, אני סבורה כי מסוכנות המשיב בעינה עומדת גם היום.
לאור כל האמור לעיל אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בבש"פ 7659/17 פלוני נגד מדינת ישראל (להלן- פרשת פלוני) קבע בית המשפט העליון את הדברים הבאים: "...חלונות פקוח של מי שנתון במעצר בפקוח אלקטרוני מוגבלות ככלל לצרכים אישיים חיוניים ("טפול רפואי, טפול נפשי או טפול אחר הדרוש למפוקח"), או לצרכים טפוליים-שקומיים ("פגישה עם קצין מבחן" או "לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר").
ברוח זו יש ליתן תוכן גם להוראת העוללות בדבר התרת חלון פקוח "לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו." מעבר לסייג הקבוע בחוק בדבר חשיבות התכלית, נידרש לדעתי גם שהתכלית תעלה בקנה אחד עם המגמה העולה מהתכליות שפורטו במפורש בחוק ועם תכליות המעצר בכלל.
בפרשת פלוני לעיל, דחה בית המשפט העליון את בקשתו של העצור באיזוק לקבלת חלונות כאשר ברקע המדובר במי שהוגש כנגדו כתב אישום בגין ביצוע של סדרת עבירות מין חמורות בקטינים ומתוך חשש כי יציאתו תאפשר מפגש עם קטינים אלה במקום אליו ביקש לצאת.
...
יתרה מכך, גליון הרשעותיו מחייב את המסקנה כי הוא מסכן בדרך נהיגתו את הציבור, ועל כן המעט שניתן לעשות הוא להגביל את תנועותיו כדי שלא ישוב וינהג כל עוד לא הוכרע דינו.
עם זאת, סבורני כי מניעת יציאתו של העורר לעבודה הוא צעד לו נודעת חומרה יתרה, ולא היה מקום לנקוט בו ככל שניתן יהיה להבטיח כי מעבידו או אחר מטעמו יוודא כי במהלך העבודה לא ינהג העורר ברכב מנועי.
אני סבור כי אין בהחלטה לעיל כדי לסכן את הציבור בנסיבות, ויש בה כדי לשפר את יכולת הקיום של משפחת המבקש שלא חטאה בדבר בפרשה זו. לאור האמור לעיל, ולאחר שאדגיש שוב כי החלטה חריגה ונדירה זו ניתנת רק בשל מצב החירום שחל במדינה בימים אלה, ואין המדובר בשינוי מדיניות עליה הורה בית המשפט העליון בשגרה ולפיה "חלון" יתאפשר לצורך חיוני בלבד ויציאה לעבודה תהיה במשורה ורק במקרים יוצאי דופן אני קובע כך: בימים א, ג, ה (בלבד) בכל שבוע יהיה רשאי המבקש לצאת מביתו בליווי של אחד הערבים: מר אבו מדיעם ג'יהאד ת.ז 312190366 מר מוחמד אבו מדיעם ת.ז 200257657 וזאת מפתח ביתו בהסעה של אחד מהם עד למפעל "עוף עוז" בישוב שגב שלום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו