חשיבות תשלום קנסות תעבורה

כך, הנפיק לו הנתבע 1 המחאות על שם בעלת הדירה שלו לצורך תשלום שכר הדירה וכן המחאות לתשלום קנסות תעבורה בסך של 1,200 ₪.

זאת ועוד, מעיון בהמחאה דנן אנו למדים דבר חשוב לא פחות מעצם תשלום שכר התובע מכיסו של נתבע 2, והוא כי האחרון ניהל עסק עצמאי להסעות, שכן על ההמחאה צוין כי היא שייכת לחשבון עסקי ע"ש "הניה עזרא אילן – הסעות אילן". לאור כל המקובץ לעיל, יש לראות בנתבעים כמעסיקים במשותף של התובע, יחד ולחוד.

...

אי לכך, בהתאם לסעיף 7א לצו ההרחבה – הסכם מסגרת 2000, עובד חודשי אינו זכאי לתשלום נוסך עבור ימי חג. אי לכך, התביעה ברכיב זה – נדחית.

על כן, התביעה בגין רכיב זה נדחית.

 סוף דבר: לאור כל האמור לעיל על הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את התובע בגין הרכיבים הבאים: דמי הודעה מוקדמת - 1,294 ₪.

פניותיו המרובות של התובע אל הנתבעת לא הועילו לתקן עוות זה. כך לא קבל הנתבע דברי דואר חשובים ולא שילם במועדם תשלומים חשובים, החמיץ דיונים בבתי המשפט ודיונים רפואיים, היה צריך לנסוע למרכז הארץ "אנספור פעמים" לבצע תיאומים וטרח טירחה רבה לתקן את כל הניתן לתיקון.

תשלום תוספות פיגורים בגין קנס תעבורה בסך 138 ₪ ₪ מיום 28.7.11.

...

589עמ' 601, מפי כב' השופט (תארו דאז) אהרן ברק) על כן אני דוחה את טענת ההתיישנות, אף כי לו נטענה במועד, יכול והייתי נענית לה באשר לחלק מרכיבי התביעה של התובע, למעט אלה שחלו בשנה האחרונה טרם הגשת התביעה: למרות העובדה כי בדרך כלל מחילים טענה זו על השולח, היודע מתי שלח את דבר הדואר שלא הגיע ליעדו, במקרה הנוכחי מדובר על נתבע שידע לפני זמן רב כי דברי הדואר לא מגיעים ליעדם ואף הלין על כך. חלק רב מהחובות שלדבריו שילם התובע בעקבות מחדלי הנתבעת, שולמו כבר בשנת 2011.

על כן אני קובעת כי למעט הפיצוי הנקוב לעיל, על הנתבעת לפצות את התובע ברכיב עגמת הנפש בלבד, שבנסיבות העניין, בשקלי את הטרחה ועגמת הנפש לעומת התשלום (0) ששולם בגין השירות ובהתחשב בכל האמור לעיל - אני קובעת אותו לסך של 1,500 ₪.

רקע עובדתי – הבקשה וההחלטה נשוא העירעור בחודש יולי 2014 קיבל המערער הודעת תשלום קנס בגין דו"ח תעבורה; משהסתבר למערער כי העבירה בוצעה על ידי אחר, פנה הוא לעורך דין מטעמו כדי להסדיר את העניין.

בסוף דבריי, רואה אני לנכון לשוב ולהדגיש, כי, שמירה על הערוצים הפרוצדוראליים והמועדים , כפי שהם קיימים בהוראות הדין, מקבלת היא משנה תוקף וחשיבות עליונה, עת מדובר ב"משפטי וענייני תעבורה".

...

ראה בהקשר זה גם את רע"פ 9580/11 יוסף נ' מדינת ישראל (27.12.11), שם, בין היתר, נפסק ביחס לבקשות להארכות מועד בטענה של הסבת הדוח, כך: "בקשת המבקש לזנוח את הפרוצדורה ולהתמקד במהות, שובת לב ככל שתהא, אין בה כל ממש, שכן אם תתקבל טענתו, משמעות הדבר שלא יהיה לכך סוף, ובקשות הסבה יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה. אין להלום דבר זה, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת האפשרות של עבירות ברירת משפט, שכל מהותן לייעל ולקצר הליכים..." יוצא אפוא, המערער לא הצליח להצביע על טעם מיוחד שיש בו כדי להצדיק היענות לבקשתו בחיוב ומכאן, החלטתו של בית משפט קמא בדין יסודה.

בסוף דבריי, רואה אני לנכון לשוב ולהדגיש, כי, שמירה על הערוצים הפרוצדורליים והמועדים , כפי שהם קיימים בהוראות הדין, מקבלת היא משנה תוקף וחשיבות עליונה, עת מדובר ב"משפטי וענייני תעבורה".

לאור כל המובא לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו ומבטא נכונות לעריכת שינוי, כגון תשלום חובות בגין קנסות תעבורה לשם חידוש רישיון הנהיגה.

לאור האמור, רואה קצינת המבחן חשיבות בשילובו של הנאשם בתהליך פסיכו חינוכי בתחום התעבורה והטלת צו מבחן למשך שנה ושילוב בסדנא ייעודית בשיתוף עמותת "אור ירוק" ושל"צ. קצינת המבחן ממליצה שלא להטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות על מנת לא לפגוע בתפקודו התעסוקתי.

...

אני דנה את הנאשם ל-10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון תקף מעל שנה או נהיגה בזמן פסילה.

הנני מורה על הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 3 חודשים, כפי שנפסק על תנאי בבימ"ש תעבורה נצרת ביום 21.5.2012 בתיק 6163-04-12 לריצוי באופן מצטבר.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 2500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו.

בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ישנה חשיבות גם לסיבה בגינה נפסל רישיונו של הנאשם שכן אין דומה עניינו של מי שנפסל בשל אי תשלום קנס או עבירות תעבורה במדרג הנמוך לעניינו של מי שנפסל בשל ביצוע עבירות תעבורה חמורות המסכנות את בטחון המשתמשים בכביש.

...

נהיגה בזמן פסילה אינה סטירת לחי לחוק בלבד, אלא סיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל מסביב, שהרי אם מצא בית המשפט כי פלוני אסור שיחזיק הגה בידו וינהג ברכב, מעיד הדבר על מסוכנותו על הכביש (רע"פ 2221/11 שאול הראל נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו) (24.03.2011)).

אין לקשור בין השניים על רקע נסיבותיו של תיק זה. מכל המקובץ לעיל, הינני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בגין מכלול מעשיו של הנאשם נע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל, הינני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשים מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו 11.1.17 מורה על הפעלת מאסר מותנה בן שלושה חודשים מת"פ 16551-06-15 שהוארך במסגרת ת"פ 31261-07-16, כך שחודש וחצי ממנו יהיה במצטבר לעונש המאסר האמור בסעיף א לעיל וחודש וחצי בחופף.