כפי שיובהר להלן, בתביעות שעניינם סימון מוצרים יש להעדיף הטלת חובת פנייה מוקדמת לייצרן או למשווק, וזאת תחת קביעת כלל גורף שלפיו לא ייפסקו גמול ושכר טירחה מקום בו מוגשת בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה סימון מוצרים, כלל שקבע כב' השופט י' ענבר בעיניין פסטה נונה.
לגישתם של פרוקצ'יה וקלמנט, בעוד שתובענות ייצוגיות צרכניות המוגשות בעילה של פגיעה באוטונומיה מהסוג השני ראויות, ככלל, להתברר, באשר הן נסבות על נזק משמעותי שניגרם לכאורה, ויש חשיבות חברתית ממשית להרתעתם של עוסקים מפני גרימתו, הרי שהעניין החברתי בבירורן של תביעות הנסבות על הפגיעה הרגשית (מן הסוג הראשון), שנגרמה עקב שלילת כוח הבחירה האוטונומי, אך אין בצידן כל טענה לקיומה של פגיעה מן הסוג השני, קרי, פגיעה בגין עצם הפעולה שננקטה, או התוצאה שנגרמה – מוטל בספק.
על רקע האמור, ובשים לב לאבחנה שערכו פרוקצ'יה וקלמנט במאמרים, קבעתי במסגרת החלטתי בעיניין ענבר, כי הגם שתובענות ייצוגיות בתחום סימון המוצרים בכלל, ומוצרי המזון בפרט, הנן ראויות מבחינה עקרונית, שכן תובענות אלו עשויות לקדם את תכליות חוק תובענות ייצוגיות בדבר שיפור ההגנה על זכויות, מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, הרי שבתובענות מסוג זה יש מקום, ככלל, להקדים פנייה לנתבע.
...
אשר על כן, אני מורה על מחיקת בקשת האישור בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות.
כמו כן, נדחית התובענה האישית של המבקש נגד המשיבה.
נוכח הצורך לוודא, כי התחייבויות המשיבה יצאו מהכוח אל הפועל, אני מורה כי הגמול ומחצית משכר הטרחה ישולמו למבקש ולבא כוחו בתוך 30 ימים מהיום.
