חשיבות הודאה במשפחה במין

לשיטתו, בית המשפט המחוזי לא ייחס מספיק חשיבות להודאתו, אשר חסכה הן זמן שפוטי יקר והן עוגמת נפש למתלוננת.

מעשים אלה פוגעים פגיעה משמעותית בערכים מוגנים חשובים ובהם השמירה על כבודו, גופו ונפשו של האדם, זכותו לאוטונומיה על גופו וכן באמון השורר במסגרת התא המשפחתי (ע"פ 6396/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (1.12.2016); ע"פ 7433/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (17.5.2016); ע"פ 5998/14 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקות 13-11 (2.7.2015)).

זאת, בפרט לאור ההלכה לפיה בעבירות מין בקטינים בני מישפחה יש לבכר שקולי גמול והרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם (עניין 2336/15, פסקה 13; ע"פ 7661/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (4.1.2016)).

...

טענה זו אין בידינו לקבל.

העולה מן המקובץ, הוא שאין מקום להקל בעונש שהטיל בית המשפט המחוזי על המערער, ומשכך דין הערעור להידחות.

סוף דבר, הערעור נדחה.

המערער הורשע על-פי הודאתו בהסדר טיעון בעבירות מין במשפחה (שתי עבירות של ניסיון לאינוס ומספר עבירות של מעשה מגונה) ונדון למאסר בפועל למשך שש שנים ומאסר-על-תנאי למשך שנה.

על רקע זה, ניכרת חשיבות הודאתו של המערער, ומן הראוי להקל בעונשו.

...

דין הערעור להידחות.

ב"כ המערער טען בשקידה, אך לא מצאנו בדבריו טעם, אשר מצדיק את התערבותנו בגזר הדין של בית משפט קמא.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בית המשפט הרשיע את המבקש לפי הודאתו בעבירות מין במשפחה (אינוס, מעשה סדום ומעשה מגונה) והדחה בחקירה בנסיבות מחמירות.

זהו טעם עינייני חשוב וראוי בהסדרי טיעון שעשוי להסביר מדוע הצדדים בחרו לסיים את שלב גזירת הדין מהר ככל הניתן ומבלי להפליג בדברים שלא לצורך.

...

המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות שכן טענות המבקש אינן מגבשות עילה המתאימה לקיום משפט חוזר.

כמו כן נקבע כי במסגרת עילה זו "החלטה המאפשרת קיומו של משפט חוזר, אינה יכולה להישען אך על המסקנה כי בהליך המקורי נפלו פגמים, אלא דרוש לה גם חשש ממשי כי הללו היו כה חמורים, עד כי הורשע בדין אדם שלא חטא כלל." (מ"ח 7661/04 ברהום נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסמה, 17.10.04)).

אין בידי לקבל טענה זו, שכן בפתח הדיון בטיעונים לעונש הודיעה המשיבה כי הצדדים הסכימו גם על המרכיב האחרון שנשאר מעבר "לטיעון פתוח של הצדדים" – הוא מרכיב הקנס.

בשל כל האמור, הבקשה נדחית.

המערער הורשע על פי הודאתו בבצוע עבירות מין במשפחה על פי סעיף 351(ג)(2) בנסיבות של סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

נתון זה חשוב במיוחד על רקע העובדה כי הדיון בעירעור בבית משפט זה נדחה פעמיים כדי לאפשר למערער להישתלב במהלך טפולי על פי בקשתו.

...

שקלנו את טיעוני הצדדים על רקע מכלול נסיבותיו של הענין; באנו לכלל מסקנה כי חרף העובדה שהעונש שנגזר על המערער הוא עונש מחמיר וקשה, אין הוא חורג ממדיניות הענישה המקובלת במידה כזו המצדיקה את התערבותנו.

לאור האמור, החלטנו לדחות את הערעור על חומרת העונש.

על חשיבותם הרבה של הודאה, חרטה והבעת אמפתיה לקורבנות העבירה, עמד כב' השופט כבוב בע"פ 7880/19 פלוני נ' מדינת ישראל (2.8.22): "הודאה – ובכלל זאת חרטה, היכן שגם זו ניתנת, עשויה במקרים מסוימים להפחית במידה ניכרת מחומרת העבירה ומן הנזק הנילווה לה (וראו: סעיף 40יא(4)-(5) לחוק העונשין). לא אחת, חלק גדול מהנזק של ביצוע העבירה, בפרט מקום בו מדובר בעבירות מין המבוצעות במשפחה על-ידי אב המשפחה כלפי בתו, נוגע לבושה הנלווית לקורבן העבירה – ובכך עצם החרטה, עשויה להפחית ממנה במידה מה.

...

כמו כן אני קובעת מתחם ענישה כולל הנע בין 9-5 שנות מאסר.

לסיכום, לאחר ששקלתי בכובד ראש את כלל השיקולים, חלוף הזמן, עברו הנקי והימנעות מביצוע עבירות לאחר שנת 2015, הודאתו, חרטתו והחיסכון בהעדת המתלוננות, מצאתי למקם את הנאשם בסמוך לתחתית מתחם הענישה.

פרט לפן הכספי, תשלום הפיצוי מהווה הכרה מצדו במעשים, הכרה לה שיוועו הנפגעות זמן רב. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 63 חודשי מאסר החל מיום מעצרו 29.8.22.