חריגים לזכות העיון של נאשם בתיק הפלילי

לענין קבלת גיליונות משמעתיים ורישום פלילי של העדים, טוען ב"כ המאשימה כי מדובר בבקשה גורפת, סתמית וחסרת כל נימוק, שהיא בבחינת "מסע דיג" מיותר ועל כן יש לדחות את הבקשה הנ"ל. לאחר עיון ובחינה אני רואה לדחות, על צד העיקר ולעת הזו, את בקשת הנאשם בכל הנוגע לקבלת חומרי חקירה נוספים במסגרת תיק האפרתי או תיק ניסימוב; לא רואה להכביר מילים לחשיבות הנוגעת לזכות העיון בחומר חקירה ומרכזיותה בהליך פלילי, כשזו מהוה ביטוי למימוש הזכות למשפט הוגן וכחלק מזכויות היסוד של נאשמים בהליכים פליליים.

כמובן שלא מצאתי כל חריג בכך שהליכי החקירה מתנהלים בקצב שונה בכל אחת מהפרשות, כשגם האמור מחייב, כשלעצמו, את השמירה על ההפרדה בין ההליכים השונים.

...

לענין קבלת גיליונות משמעתיים ורישום פלילי של העדים, טוען ב"כ המאשימה כי מדובר בבקשה גורפת, סתמית וחסרת כל נימוק, שהיא בבחינת "מסע דיג" מיותר ועל כן יש לדחות את הבקשה הנ"ל. לאחר עיון ובחינה אני רואה לדחות, על צד העיקר ולעת הזו, את בקשת הנאשם בכל הנוגע לקבלת חומרי חקירה נוספים במסגרת תיק האפרתי או תיק ניסימוב; לא רואה להכביר מילים לחשיבות הנוגעת לזכות העיון בחומר חקירה ומרכזיותה בהליך פלילי, כשזו מהווה ביטוי למימוש הזכות למשפט הוגן וכחלק מזכויות היסוד של נאשמים בהליכים פליליים.

לסיכום נקודה זו, אם כן, נכון להסתפק בשלב זה במכלול החומר שהוצג לעיון המבקש מתוך תיק החקירה של ניסימוב והאפרתי והכוללים, כפי הפירוט, את חקירותיו של ניסימוב, לצד הצורך להשלים את המצאת התיעוד המפורט במספר סידורי 40-41 ברשימת חומרי החקירה בתיק ניסימוב.

על רקע האמור ובהעדר נימוקים נקודתיים, המתייחסים לעד כזה או אחר המלמדים על הצדקה להצגת העבר המשמעתי או הפלילי, על הפגיעה שיש בהצגה כאמור והאינטרסים המחייבים הגנה, אני רואה לדחות את הבקשה הגורפת האמורה.

בהתאם וטרם שאדרש לבחינה ממוקדת האם העיון המבוקש לעד ניסימוב רלוונטי ודרוש, אני מורה לב"כ המאשימה להמציא לעיון בית המשפט גיליון פלילי של ניסימוב הנ"ל, וזאת עד ליום 26/4/2021.

לנוכח האמור, סבור ב"כ המבקש כי על המשיבה לפעול כדלקמן: להעביר לעיונו את כל ההתכתבויות והפרטים הנוגעים להליך קבלת אישור היועמ"ש להארכת זמן הטיפול בתיק, לרבות עותק מהפנייה והנימוקים שצורפו אליה, וכן כל ההתכתבויות בעיניין זה; רשימת כלל התיקים שטופלו ע"י המשיבה בשלוש השנים האחרונות בהם הוגשו כתבי אישום בעבירות דומות, לרבות שם הנאשם, סכום מס התשומות שקוזז שלא כדין ומועד הגשת כתב האישום; פרטים אודות חקירת מעורב נוסף - מר מודר אבו סאלח, ומה עלה בגורלה של חקירה זו. המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה.

בנוסף, אחד החריגים לזכות העיון הוא החריג של "תרשומת פנימית". משמעותו של החריג היא שאין לסווג כחומר חקירה מסמכים פנימיים, לרבות התכתבויות בין המישטרה לפרקליטות, סיכומים וסיכומי ביניים על מהלך החקירה, פרוטוקולים של ישיבות פנימיות וכד' (בש"פ 9086/01 אבישי רביב נ' מדינת ישראל נ(3) 164 (2002), ואף לא היתרשמות מחומר הראיות, עיבודו, ניתוחו וכדומה [בש"פ 10787/06 מוסא אבו שחאדה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 17.1.2007)].

בבסיס החריג עומד החשש כי חשיפת החומר תפגע מעל המידה הדרושה בסדרי עבודתן של הרשויות האמונות על אכיפת החוק ובחופש הפעולה שלהן בעריכת תרשומות לטובת החקירה וההליך הפלילי.

...

טענת המשיבה לפיה עסקינן בתיק מורכב, אשר לו קשר לתיק נוסף אשר חייב בחינה יסודית בנוגע למעורבים נוספים עובר להגשת כתב האישום, אף היא תומכת במסקנה זו. הבחנה נוספת בהלכה הפסוקה היא בין רישומים המתארים את פעולות החקירה עצמן, המהווים "חומר חקירה" לכל דבר ועניין, לבין עיבוד והערכה של חומר החקירה הגולמי, אשר אינו חומר חקירה אלא תרשומת פנימית.

לנוכח האמור, הדרישה להעביר לעיון המבקש את ההתכתבויות הפנימיות בין המשיבה ליועמ"ש, לרבות השיקולים והנימוקים להעמדה לדין של המבקש, בין אם הדבר נעשה במועדים הקבועים בחוק ובין אם לאחר שהללו חלפו, אשר לטענת המשיבה ממילא נבעו כולם משיקולים ראייתיים ומחומרי החקירה שהועברו לעיון ב"כ המבקש, אינה במקומה ולכן היא נדחית.

באשר לדרישה לחייב את המשיבה להעביר לעיון ב"כ המבקש רשימת תיקים דומים אשר הוגשו בשלוש השנים האחרונות, דינה להידחות.

לנוכח האמור, הבקשה על כלל חלקיה נדחית.

ככלל, הפסיקה הבחינה בין ראיות עצמאיות או "חומרי גלם" הנאספים ע"י גורמי החקירה, כמו עדויות, ראיות פורנזיות וחפציות ומזכרים בעיניין פעולות חקירה שבוצעו, לגביהם יש להכיר בזכות העיון של הנאשם, לבין עיבוד ורכוז של חומרי הגלם, שיש בהם ניתוח או הסקת מסקנות על בסיס חומר הריאות הגולמי, ויש לראותם כתרשומת פנימית.

בבש"פ 10787/06 אבו שחאדה נ' מ"י ( 17.1.07, פורסם בנבו ), שב ביהמ"ש העליון וקבע, מפי כב' השופטת חיות ( כתוארה אז ), את הדברים הבאים: "משמעות החריג לזכות העיון הנוגע ל"תרשומות פנימיות" היא כי אין לסווג כחומר חקירה מסמכים פנימיים כגון תעוד של דיונים והתכתבויות בין המישטרה לפרקליטות בנוגע לחקירה; סיכומים וסיכומי ביניים על מהלך החקירה; היתרשמות מחומר הראיות, עיבודו, ניתוחו וכדומה".

רישום פלילי של יפה בריהון טדלה ( מיסמך 49 )- בבש"פ 5881/06 בניזרי נ' מ"י (פורסם בנבו) קבע ביהמ"ש העליון כי השיקולים אשר ינחו את בית המשפט בבוחנו בקשה להעברת גיליון הרשעות קודמות של עד, הינם השיקולים המתמצים בנוסחת האיזון שנקבעה בבג"צ היומנים: "בהתנגשות חזיתית, כאשר על כפות המאזניים מונחים זה מול זה זכותו של הנאשם למשפט הוגן אל מול ההגנה על פרטיותם של העדים, משקלה של זכות הנאשם למשפט הוגן יכריע את הכף, ודינם של השיקולים הנוגדים לסגת. אולם כאשר זכותו של הנאשם להיתגונן אינה נפגעת, או כשהאפשרות שהיא תפגע היא רחוקה ובלתי משמעותית, יש לתת משקל הולם לזכויותיהם של עדים וקורבנות העבירה ולאנטרס הצבורי בקיום הליכי משפט, באכיפת החוק ובחשיפת עבירות.

עוד נאמר שם: " הדגש לכל אורך הדרך הנו בכך שבית המשפט אינו מתפרק מחובתו ומסמכותו לבדוק את גיליונות המירשם שמדובר בהם ולהעמידם במבחן של רלוואנטיות ותועלת פוטנציאלית להגנתו של המערער ". בבש"פ 5535/13 מ"י נ' שימשילשווילי שלווה שלמה (פורסם בנבו), חזר כב' השופט עמית והבהיר בהקשר זה כי: "הראציונאל שבבסיס הגילוי הוא חקר האמת וזכות הנאשם להליך הוגן. השלב הראשון בבחינת בקשה במסגרת סעיף 74 הוא בחינת הרלבנטיות של החומר לאישום על פי פוטנציאל ההגנה של הנאשם, מבחן המתפרש על דרך ההרחבה (ראו, לדוגמה, בש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ברקו, [פורסם בנבו] בפיסקה 22 (13.8.2009), מבחן הפורש מצודתו אף על הפריפריה של האישום (בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124 (1985); בש"פ 7553/10 בר אושר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] והאסמכתאות שם (7.2.2010))." לאחר שעיינתי במסמך הנוגע לעדת התביעה, ולאחר שנתתי דעתי להלכה הפסוקה בעיניין זה, לזירת המחלוקת בתיק, לעדויות שמסרה עדת התביעה ובעיקר לעובדה שנטען כי הוטחה בעדה בחקירתה העובדה שהיה לה תיק קודם על תקיפה בפני ביהמ"ש לנוער, אני מוצאת מקום להורות למשיבה להעביר להגנה פרפרזה על האמור בסעיף 1 למסמך 49.

...

עוד נאמר שם: " הדגש לכל אורך הדרך הינו בכך שבית המשפט אינו מתפרק מחובתו ומסמכותו לבדוק את גיליונות המרשם שמדובר בהם ולהעמידם במבחן של רלוונטיות ותועלת פוטנציאלית להגנתו של המערער ". בבש"פ 5535/13 מ"י נ' שימשילשווילי שלווה שלמה (פורסם בנבו), חזר כב' השופט עמית והבהיר בהקשר זה כי: "הרציונל שבבסיס הגילוי הוא חקר האמת וזכות הנאשם להליך הוגן. השלב הראשון בבחינת בקשה במסגרת סעיף 74 הוא בחינת הרלבנטיות של החומר לאישום על פי פוטנציאל ההגנה של הנאשם, מבחן המתפרש על דרך ההרחבה (ראו, לדוגמה, בש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ברקו, [פורסם בנבו] בפסקה 22 (13.8.2009), מבחן הפורש מצודתו אף על הפריפריה של האישום (בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124 (1985); בש"פ 7553/10 בר אושר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] והאסמכתאות שם (7.2.2010))." לאחר שעיינתי במסמך הנוגע לעדת התביעה, ולאחר שנתתי דעתי להלכה הפסוקה בעניין זה, לזירת המחלוקת בתיק, לעדויות שמסרה עדת התביעה ובעיקר לעובדה שנטען כי הוטחה בעדה בחקירתה העובדה שהיה לה תיק קודם על תקיפה בפני ביהמ"ש לנוער, אני מוצאת מקום להורות למשיבה להעביר להגנה פראפרזה על האמור בסעיף 1 למסמך 49.

נוכח כל האמור מעלה, ובכפוף לאמור בסעיפים 12(ג), 15 להחלטה דלעיל, אני דוחה את הבקשה.

עוד הדגיש ב"כ המבקש כי כל חומר "הנוגע לאישום" יהווה "חומר חקירה" אשר לנאשם זכות לעיין בו, בכפוף לחריגים הקבועים בדין ביחס לחסינות וחומר מודיעיני.

דיון והכרעה כחלק מהזכות להליך משפטי הוגן נודעת חשיבות רבה לזכות הנאשם לעיון בחומר חקירה.

בהחלטת ביהמ"ש העליון ב- בש"פ 8406/12 פלוני נגד מ"י (ראו: פסקות 10-11), היתייחס כב' השופט דנציגר לתכלית זכות העיון של נאשם ב-'חומר חקירה', לכלל בדבר נקיטת גישה מרחיבה בפסיקת בתי המשפט למונח זה, וכן למבחנים והשיקולים השונים שנקבעו בפסיקה לצורך הכרעה בבקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ: "כידוע, תכליתה של זכות העיון של הנאשם בחומר החקירה הנה לאפשר לנאשם לממש את זכותו להליך משפטי הוגן. העיון בחומר החקירה נועד לתת לנאשם היזדמנות מלאה ונאותה להכין את הגנתו כנגד האישומים המיוחסים לו. לפיכך, נקבע בפסיקתו של בית משפט זה כי המונח "חומר חקירה" יפורש פירוש מרחיב, כך שכל חומר אשר קשור באופן ישיר או עקיף לאישום ואשר נוגע ליריעה הנפרסת במהלך האישום הפלילי יהווה "חומר חקירה" [ראו, בין היתר: בש"פ 9322/99 מסארוה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376, 380 (2000) (להלן: עניין מסארוה); בש"פ 3099/08 אברהמי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 23.2.2009) בפסקות 7-6 להחלטת השופט ח' מלצר (להלן: עניין אברהמי)].

אני מפנה לתיק שמספרו 363015/2017 לאחר שמצאתי כי יש מקום להביא את הידיעה בדבר עצם קיומו לידי המבקש וזאת לנוכח טיעוני המבקש והמסמכים שצורפו על ידו להוכחת זיקת הנתון האמור להגתו של הנאשם.

...

תדפיס רישום פלילי של המתלוננת לרבות תיקי חקירה פתוחים הוגש לידיי תדפיס מידע פלילי של המתלוננת שסומן ת/1 ולאחר שעיינתי במרשם הפלילי וברישום המשטרתי (תיקים פתוחים), לא מצאתי כי יש בו מידע שיכול לסייע בהגנת המבקש.

לאחר שעיינתי בו, מצאתי כי יש לאפשר למבקש לעיין בחלק ממנו ולא בכל חלקיו.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק החלטתי לב"כ הצדדים.

המשיבה מיתנגדת לבקשה, בהדגישה כי החומרים המבוקשים מהוים תרשומות פנימיות, שהוכרו בפסיקה כחריג לזכות העיון.

לצורך השלמת התמונה הנחוצה לשם קבלת הכרעה בבקשה דנן אבהיר, כי המשיבה הסכימה, במסגרת הליך שהתקיים שלא בפני מותב זה, להעביר לעיון המבקשים את ליבת חומרי החקירה בתיק החדש שניפתח כנגד נאשם 1 בחשד להדחת העד מר עברון ולשיבוש הליכי חקירה.

חשיפת תרשומות המתעדות תוכן מו"מ להסדר טיעון בין התביעה לבין נאשם ובא כוחו עלולה לפגוע בצורה ניכרת ביכולת הצדדים להתנהל בחופשיות במסגרת המו"מ. ההלכה הפסוקה הכירה לאורך השנים בכך שזכות העיון בהליך הפלילי איננה כוללת תרשומות פנימיות של הרשות החוקרת ושל הרשות המאשימה.

ככלל, הפסיקה הבחינה בין ראיות עצמאיות או "חומרי גלם" הנאספים ע"י גורמי החקירה, כמו עדויות, ראיות פורנזיות וחפציות ומזכרים בעיניין פעולות חקירה שבוצעו, לגביהם יש להכיר בזכות העיון של הנאשם, לבין עיבוד ורכוז של חומרי הגלם, שיש בהם ניתוח או הסקת מסקנות על בסיס חומר הריאות הגולמי, ויש לראותם כתרשומת פנימית.

...

לצד האמור, הובהר בפסיקה כי "המסקנה כי מדובר בתרשומת פנימית אינה סוף הדרך. כמו כל חיסיון יציר הפסיקה, גם החיסיון על תרשומות פנימיות הוא חיסיון יחסי, וככזה, יש לערוך איזון "אד-הוק" לגביו: "בית המשפט נדרש לאזן על פי מקבילית הכוחות בין עוצמת הראיה וחשיבותה להגנתו של הנאשם לבין החיסיון היחסי של התרשומות" (עמית, עמ' 788).

סוף דבר, בכפוף לפרפרזה שהועברה לעיון המבקשים בהמלצת ביהמ"ש, הבקשה נדחית.