אין טענה כי הסגירה האסורה חורגת מקוו הבניין, וניתן אף להתרשם מכך באופן בלתי אמצעי מתמונות הבנייה האסורה.
לאור העובדה כי ממסמך מב/4 עולה כי מדיניות המשיבה לבצע אכיפה, של מרפסות (בחזית) שניסגרו באלומיניום, מקום בו הסגירה יוצרת בידוד ומשנה את מהות השמוש ובשים לב לכך כי טענות המבקשת - כי סגירת המבנה נעשתה אך בשל חדירות מי גשמים ומהות השמוש במרפסת לא שונתה וכי לא בוצע בידוד למרפסת – לא נסתרו שכן המפקח לא ביקר בתוך המרפסת האמורה ולא יכול היה לבחון את טענות המבקשת כדבעי, מצאתי כי התשתית העובדתית על בסיסה ניתן הצוו נעדרת פרטים מהותיים לצורך הכרעה בעיניין טיב העבודה האסורה, דבר העולה כדי פגם ממשי בנתונים העובדתיים שהוצגו לנותן הצוו.
הטענה כי לא מתקיימת אכיפה באיזור, נסתרה בתגובת המשיבה, אשר הצביעה על מבנים שונים בסמוך למבנה מושא צו ההריסה, לגביהם מתקיימת אכיפה – ראשית הפניתה לבב"נ 6026-03-23 שם, במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, סוכם כי המבקש יבצע הריסה עצמית של סגירת מרפסת בחומר קל (אלומיניום, זכוכית ופנלית) ברחוב קורא הדורות 38, בשכונת ארנונה.
...
לפיכך, אני קובעת כי מדובר בעבודה אסורה.
במקום זאת, ובניגוד לסיכום, כבר למחרת ביום 5.6.23 הודבק צו ההריסה על הבנין (פרו' 20.7.23, עמ' 15, ש' 13-17).
ויובהר, אין משמעות קביעותיי במסגרת החלטה זו כי מדובר בהליך בנייה כשר וחוקי, ואין בהן להכשיר את סגירת המרפסת, אלא קביעה בדבר אופי הליך שיש לנקוט כנגד בניה זו.
סיכומו של דבר
דין הבקשה להתקבל – צו ההריסה המינהלי מבוטל.
