מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חריגה מקו בנין הסכמת שכן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

הנתבעים הפנו לעלות הקמת הקיר התומך כפי שהוערכה ע"י המומחה מטעם ביהמ"ש וטענו כי על התובעים לשאת במחצית מן העלות, שכן התובעים הסכימו לבניית הקיר והוא משרת גם את מגרשם של התובעים.
הנתבעים הפנו להערכת עלות הנזקים בגין העתקת עמוד התאורה, הגדר ותוספת האדמה הגננית כפי שנקבעו ע"י מומחה ביהמ"ש. כן הצביעו הנתבעים על הפער בעלות בין שקום קו הביוב להתקנת קו ביוב חדש כפי שנקבעה בחוות דעת מומחה ביהמ"ש. התובעים טענו כי הפער בגין התקנת קו ביוב חדש וקטן עוד יותר שכן לעלות שקום הקו היה צריך להוסיף גם את עלות עקירת עץ הדקל אשר הוערכה ע"י נתבע 2 בתצהירו.
לעניין הנזק בגין בניית מרפסת התובעים בחריגה מקוי הבניין טענו התובעים כי יש לחשב את הנזק ע"פ מחיר למ"ר כפי שנלמד מהחלקה הסמוכה בסך 562 ₪ למ"ר. הנתבעים הודו כי נתבע 1 מכר בנתיים את הבית במיגרש 6/2.
...
עוד הבאתי בחשבון את העלויות הכספיות כפי שהוערכו ע"י המומחה מטעם ביהמ"ש. שקלתי שיקולים מהותיים של דין, אך גם שיקולים של צדק ותום לב החורגים מדלת אמותיו של הדין המהותי ואשר ראוי לשקלם בהכרעה על דרך הפשרה והגעתי למסקנות כדלקמן: (א) אין להעתר לתביעה לצו הצהרתי בתביעה וכן אין להיעתר לתביעה לצו עשה, או לצו מניעה בתביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר לחנות אחת המושכרת בשכירות מוגנת, השוכר לא הסכים להחלפת הויטרינות שכן היה בכך להקטין שטח חנותו ואף טען כי שיפץ את המושכר עפ"י אישור מהעירייה ואין אפשרות לכפות על שוכר מוגן לבצע החלפת הויטרינה והסרת החריגה מקוי הבניין, אלא באמצעות תביעה משפטית מטעם הערייה.
...
סוף דבר לאור התוצאות אליהן הגעתי לעיל, וכן מהטעמים שהוזכרו ביחס להודעה לצד ג' שהפנו הנתבעים 6-7, לא מצאתי לדון בהודעות הצדדים השלישיים ששלחו הנתבעים 6-7 כנגד התובעים, וכן הנתבעת 8 כנגד הנתבעים 6-7.
התביעה מתקבלת בחלקה בלבד.
לאור האמור לעיל ישלמו הנתבעים 1-5 לתובעים הסך של 367,133 ₪.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

אין טענה כי הסגירה האסורה חורגת מקוו הבניין, וניתן אף להתרשם מכך באופן בלתי אמצעי מתמונות הבנייה האסורה.
לאור העובדה כי ממסמך מב/4 עולה כי מדיניות המשיבה לבצע אכיפה, של מרפסות (בחזית) שניסגרו באלומיניום, מקום בו הסגירה יוצרת בידוד ומשנה את מהות השמוש ובשים לב לכך כי טענות המבקשת - כי סגירת המבנה נעשתה אך בשל חדירות מי גשמים ומהות השמוש במרפסת לא שונתה וכי לא בוצע בידוד למרפסת – לא נסתרו שכן המפקח לא ביקר בתוך המרפסת האמורה ולא יכול היה לבחון את טענות המבקשת כדבעי, מצאתי כי התשתית העובדתית על בסיסה ניתן הצוו נעדרת פרטים מהותיים לצורך הכרעה בעיניין טיב העבודה האסורה, דבר העולה כדי פגם ממשי בנתונים העובדתיים שהוצגו לנותן הצוו.
הטענה כי לא מתקיימת אכיפה באיזור, נסתרה בתגובת המשיבה, אשר הצביעה על מבנים שונים בסמוך למבנה מושא צו ההריסה, לגביהם מתקיימת אכיפה – ראשית הפניתה לבב"נ 6026-03-23 שם, במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, סוכם כי המבקש יבצע הריסה עצמית של סגירת מרפסת בחומר קל (אלומיניום, זכוכית ופנלית) ברחוב קורא הדורות 38, בשכונת ארנונה.
...
לפיכך, אני קובעת כי מדובר בעבודה אסורה.
במקום זאת, ובניגוד לסיכום, כבר למחרת ביום 5.6.23 הודבק צו ההריסה על הבנין (פרו' 20.7.23, עמ' 15, ש' 13-17).
ויובהר, אין משמעות קביעותיי במסגרת החלטה זו כי מדובר בהליך בנייה כשר וחוקי, ואין בהן להכשיר את סגירת המרפסת, אלא קביעה בדבר אופי הליך שיש לנקוט כנגד בניה זו. סיכומו של דבר דין הבקשה להתקבל – צו ההריסה המינהלי מבוטל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מכיוון שגם לותמ"ל היה ברור שמגרש D67 קטן מלהכיל שני בניינים, ויתרה על קוי הבניין במיגרש זה. חריגה מקוי ביניין הוא סטייה ניכרת מהתכנית בהתאם לתקנות 2(1)-2(7) לתקנות סטייה ניכרת.
הגשת חוות דעת אדריכלית רק בשלב הבקורת השיפוטית אינה יכולה לבסס את התערבותו של בית המשפט שכן: "בית המשפט לא יאפשר הגשת חוות דעת אשר לא הוגשה תחילה לועדות התיכנון במישרין" [עע"ם 5239/09 אדם טבע ודין-אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה-מחוז מרכז, פסקה 10 (נבו 16.9.2009); עע"ם 2141/09 הוועדה המחוזית המשותפת לתיכנון ולבניה נ' אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון, פסקה 19 (נבו 17.11.2010)].
במקרה דנן, ההמלצה לממשלה על תיקון ההכרזה והרחבתה לשטחה של דאקה נגועה בליקויים רבים: אין פרוטוקול דיון של הצוות המייעץ; המלצות הצוות המייעץ לא ניתנו על פי אמות מידה שוויוניות שהיו אמורות להיות מפורסמות באתר האנטרנט של מינהל התיכנון; השיקול המרכזי של מספר הבעלים באותה קרקע שמסכימים לקידומה של תכנית מועדפת לדיור, לא נשקל במקרה דנן; בבקשה שהועברה לממשלה לא הוצגו כל העובדות ובעיקר העובדה כי הרחבת התכנית באה בעקבות בקשת מכון ויצמן להכליל את שטחיו בתכנית.
...
אינני מקבל טענה זו של גלר.
סיכומו של דבר - האבחנה שבוצעה בין תאי שטח 501-500 לבין חלקת גלר נשענת על נימוקים תכנונים ואינה עולה כדי אפליה.
אינני מקבל טענה זו. ראשית, השולחן העגול הינו דיון פומבי הפתוח לקהל הרחב ולא רק לבעלי זכויות בקרקע.
אם כן, אני דוחה את טענת גלר לפיה התנהלות הותמ"ל בעניין פרסום התכנית למתן תוקף הייתה בלתי סבירה.
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.
סוף דבר – העתירות נדחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מכיוון שגם לותמ"ל היה ברור שמגרש D67 קטן מלהכיל שני בניינים, ויתרה על קוי הבניין במיגרש זה. חריגה מקוי ביניין הוא סטייה ניכרת מהתכנית בהתאם לתקנות 2(1)-2(7) לתקנות סטייה ניכרת.
הגשת חוות דעת אדריכלית רק בשלב הבקורת השיפוטית אינה יכולה לבסס את התערבותו של בית המשפט שכן: "בית המשפט לא יאפשר הגשת חוות דעת אשר לא הוגשה תחילה לועדות התיכנון במישרין" [עע"ם 5239/09 אדם טבע ודין-אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה-מחוז מרכז, פסקה 10 (נבו 16.9.2009); עע"ם 2141/09 הוועדה המחוזית המשותפת לתיכנון ולבניה נ' אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון, פסקה 19 (נבו 17.11.2010)].
במקרה דנן, ההמלצה לממשלה על תיקון ההכרזה והרחבתה לשטחה של דאקה נגועה בליקויים רבים: אין פרוטוקול דיון של הצוות המייעץ; המלצות הצוות המייעץ לא ניתנו על פי אמות מידה שוויוניות שהיו אמורות להיות מפורסמות באתר האנטרנט של מינהל התיכנון; השיקול המרכזי של מספר הבעלים באותה קרקע שמסכימים לקידומה של תכנית מועדפת לדיור, לא נשקל במקרה דנן; בבקשה שהועברה לממשלה לא הוצגו כל העובדות ובעיקר העובדה כי הרחבת התכנית באה בעקבות בקשת מכון ויצמן להכליל את שטחיו בתכנית.
...
אם כן, אני דוחה את טענת גלר לפיה התנהלות הותמ"ל בעניין פרסום התכנית למתן תוקף הייתה בלתי סבירה.
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.
סוף דבר – העתירות נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו