חריגה מסמכות או זיוף שטר של חברה אחריות אישית של חברי הדירקטוריון

כן אישרו חברי הדירקטוריון כריתת הסכם נוסף בין בנק הפועלים לבין RP (להלן - הסכם 2008) לפיו שולם ל- RPפיצוי בסך 25,000,000 דולר כתמורה לויתורה על כוונתה לרכוש מניות בבנק פוזיטיף.

השיקולים המנחים - כללי סעיף 202 (א) לחוק החברות קובע כי "תובע לא יסתלק מתביעה נגזרת, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט; בבקשה לאישור יפורטו כל פרטי ההסדר או הפשרה לרבות כל תמורה המוצעת לתובע". סמכות הפיקוח של בית המשפט על הסדרי פשרה בתביעה נגזרת, כמו גם בתביעה ייצוגית, להבדיל מהסדר פשרה המוגש בין גורמים פרטיים, נועדה לשמש חסם בפני הסדר בלתי ראוי.

(ראו לעניין זה פסק דינו של כב' השופט כבוב בתנ"ג 21785-02-11 בן עמי נ' מנורה מבטחים אחזקות בע"מ ואח'; פסק דינה של כב' השופטת רונן בתנ"ג 52117-02-12 סעד רסולי נ' ישרס חברה להשקעות בע"מ ואח'; פסק דינה של כב' השופטת קרת-מאיר בתנ"ג 54280-01-11 בן שטרית נ' אל-על נתיבי אויר בע"מ ואח'; וכן ציפורה כהן / בעלי מניות בחברה זכויות תביעה ותרופות כרך ג' עמ' 569 ואילך).

ההפטר נוגד לכאורה את הוראת סעיף 258(א) לחוק החברות הקובע כי "חברה אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת האמונים כלפיה". המבקשים לא נתנו מענה הולם לדברי נציג היועץ המשפטי לממשלה לפיהם "קיים טעם לפגם בכך שאדם הורשע, על פי הודאתו במעשים קשים, ובעבירות קשות (מירמה והפרת אמונים) יזכה לפטור במסגרת הליך אזרחי גם ביחס למעשים שנעשו בכוונה תחילה ומתוך מודעות למעשה ולתוצאותיו". לאור הזמן שחלף מאז התרחשה הפרשיה נושא ענייננו, ולאור היותו של דנקנר, נכון לימים אלו, דל ממשאבים, האפשרות לתבוע ממנו השבה הנה, לכאורה, תאורטית בלבד, אלא שתיקונו של הסעיף התבקש במיוחד מבחינה ערכית ומחמת סדרי עולם תקינים.

בטענתם זו הם נסמכים על עדותו של מנכ"ל בנק הפועלים דאז מר צבי זיו אשר העיד כי ההסכם המקורי עם RP שונה ע"י הבנק ביוזמתו האישית של זיו, וכי דנקנר לא חרג מהמנדט שניתן לו בניהול המשא ומתן עם RP, אף אם קביעת בית המשפט שלפניו היתנהל ההליך הפלילי, במסגרת גזר הדין, לפיה דנקנר לא גרם נזק לבנק.

לא הוסבר מדוע גרסת המשיבים שקודם הוגדרה ע"י המבקשים כ"עומדת בנגוד לכל הגיון ודרך היתנהגות משפטית ועסקית מקובלת של חברה ציבורית ו/או תאגיד בנקאי", הפכה עתה גם בעיניהם ככזו התואמת את טובת הבנק רק בשל עדותו של מר זיו.

אף לא הוסבר כיצד עמדה זו עולה בקנה אחד עם התצהיר שהוגש מטעם משיב 10, הדירקטור רונן ישראל, בו הוא מאשר כי כיהן כדירקטור בבנק הפועלים החל מיום 29.10.07 ועד ליום 29.10.10 ובמקביל אף "כיהנתי כדירקטור חצוני בחברת אלרן (ד.ד.) השקעות בע"מ (להלן-'אלרן השקעות') מיום 21.7.2002 ועד ליום 16.8.2008" (סעיף 4 לתצהירו).

...

הכרעה לאחר שנתתי את הדעת לבקשות המתוקנות לאישור תביעה נגזרת, לתשובות שהוגשו ע"י המשיבים, לתשובת המבקשים לתשובות המשיבים, לכתב האישום המתוקן שהוגש נגד דנקנר, להכרעת הדין וגזר הדין, להסדר הפשרה, לנימוקי בעלי הדין המצדדים באישורו של הסדר הפשרה, לעמדת המפקח על הבנקים, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ולתגובות בעלי הדין לעמדות אלו, ולאחר ששקלתי את השיקולים הרלבנטיים לאישור הסדר פשרה בתביעה נגזרת, בכלל, ואת השיקולים הרלבנטיים לענייננו, בפרט, החלטתי לדחות את הבקשה ולא לאשר את הסדר הפשרה כפי ניסוחו ותנאיו.