חריגה ממסגרת אשראי בחשבון בנק

שלישית, אף מבחינה ערכית קשה לקבל את הטענה כי יש לייחס לצד ג' (המשיב) אחריות להתנהלותם הלא תקינה של המערערים המתבטאת בחריגה ממסגרת האשראי בחשבון הבנק ובמסירת שיקים שאין להם כסוי.

...

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת הבכירה שאדן נאשף-אבו אחמד) שניתן ביום 28.4.2021 בת"א 52659-12-17.

על כן, דין הערעור להידחות בגדרה של תקנה 148(ב), קרי מנימוקיו של בית המשפט קמא.

עוד קבע בית המשפט קמא, כי עדותו של המערער מס' 1 "התאפיינה בשכחה כל אימת שנשאל ביחס לתשלומים שעוכבו מכספי התמורה ומועדי התשלום בפועל". כן קבע בית המשפט קמא, כי המערערים לא זימנו את רכושי הדירה על מנת להעיד על מועדי התשלום והאם הם תאמו את לוחות הזמנים שנקבעו בהסכם ולא הציגו "ראיות אחרות להוכחת תשלומי התמורה ששולמו בעיכוב, כטענתם, ומועדיהם". על רקע קביעות אלה, עליהן לא חלקו המערערים בהודעת הערעור, מקובלת עליי קביעת בית המשפט קמא, כי כלל לא הוכח קשר בין התרשלותו של המשיב ובין ביטול האישור העקרוני שנתן בנק טפחות למערערים לקבלת משכנתא.

סוף דבר, הערעור נדחה.

בקשת האישור בקשה לאישור תביעה ייצוגית שעניינה בגבייה שלא כדין של עמלה הנגבית בגין התראה על חריגה ממסגרת אשראי בחשבון הבנק של לקוחות המשיב.

...

אף לעניין זה מצאנו כיפים את האמור בפסק הדין בעניין לפינר הנ"ל - "הנזק שנגרם לקבוצה המיוצגת כתוצאה מהפרה לכאורית של חובה הגבייה הוא על פניו ברור ומתמצה לכאורה בפער שבין שיעור העמלה שנגבתה בחשבון הסטודנט בשנים הרלוונטיות לבין שיעור העמלה כפי שפורסם בנספחי ההטבות בכל שנה; וכן נראה שמתקיים קשר סיבתי בין ההפרה הנטענת לנזק" עילה מכוח חוק החוזים החובה לגבות עמלות בהתאם לתעריפון הבנק קמה גם מכוח דיני החוזים.

סיכומו של דבר התקיימו בענייננו התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לעניין אישורה של התובענה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבה בעילה של הפרת חובה מכוח הוראות חוק הבנקאות ועילה נזיקית מכוח חוק זה והוראות פקודת הנזיקין, וכן הפרת חוזה מכוח הוראות חוק החוזים.

אני קובע את קדם המשפט בתובענה הייצוגית ליום 21.5.20 שעה 9:00.

בשלב מסוים עיקל בנק הפועלים כספים מחשבונה הפרטי של התובעת בבנק לאומי ומחשבון אחיה, אשר גרם לתובעת להיקלע לחריגה ממסגרת אשראי, להגבלת חשבונה בבנק ולהקפאת פעילותו.

...

אני דוחה את טענותיה בעניין זה. טענותיה של התובעת לעניין הפסדי הכנסה לא הוכחו.

אני דוחה את טענותיה בעניין זה. סך הכל נזקיה של התובעת עומדים על 96,000 ₪.

תוצאה אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בסך 96,000 ₪.

עניינה של התביעה הייצוגית בטענת התובעת לִגְבִיָּה שלא כדין של עמלה בנקאית הנגבית בגין התראה על חריגה ממסגרת אשראי בחשבון הבנק של לקוחות הנתבע.

...

" (שם, עמ' 42-45) כאן ראוי להוסיף ולומר את הדברים הבאים – אף שמצאנו לעיל כי התובעת רשאית הייתה לסמוך ידיה על מינוי מומחה/ ממונה מטעם בית המשפט לצורך בחינת שיעור הנזק נוכח העובדות הקיימות בתיק, הרי שהיא ביקשה לקצר ונמצאה מאריכה.

סוף דבר מכלל האמור מעלה, התביעה היצוגית מתקבלת כמפורט להלן – הגדרת הקבוצה תהא כדלקמן: "כל לקוחות המשיב, שחויבו בעמלה בגין הודעה ראשונה בדבר פיגור בתשלום או יתרה חריגה, כל זאת החל משבע שנים לפני הגשת בקשת האישור ועד הגשת התביעה הייצוגית לאחר אישורה" לעניין זה הוראת תעריפון הבנק לפיה הבנק יגבה עמלה על פיגור בתשלום ויתרה חריגה "החל מההודעה השנייה" תפורש באופן בו הדיבור "הודעה שנייה" יתייחס להודעה שניה בגין הפיגור המסוים או החריגה המסוימת.

על מנת לבחון את שיעור הנזק ודרך הפיצוי הראויה בנדון, אני סבור כי ראשית דבר, יש צורך במינוי מומחה, שימונה לאחר קבלת עמדות הצדדים בעניין זה, ובכלל זה באשר לזהותו של המומחה.

לגוף הדברים, נטען כי אין זה מוצדק להפחית את שיעור הריבית המוסכמת במקרה זה, שכן ניתן היה לצפות כי בעקבות אי-תשלום חוב דמי השכירות תאלץ הליגה לחרוג ממסגרת האשראי המאושרת בחשבון הבנק שלה בגובה סכום החוב, וייגרם לה נזק בשיעור הריבית החריגה – ועל כן נקבע פיצוי מוסכם בשיעור זה בדיוק.

...

בסופו של דבר לא הבשיל המשא ומתן לכדי חוזה מחייב.

מסקנה זו מתחזקת נוכח התנהלותה של שיר: המשא ומתן הארוך שהתנהל בין שיר לליגה נכשל בשל חוסר יכולתם של הצדדים להגיע להסכמות בשתי סוגיות מרכזיות, שאחת מהן היא תשלום של הליגה לשיר בגין "מוניטין" בית החולים הקיים, כלומר דרישתה של שיר כי הליגה תשלם לה בתמורה להעברת בית החולים הגריאטרי הקיים לחברה המשותפת שתקום.

מטעמים אלו, יש לדחות את ערעורה של שיר גם בנוגע להתעשרות הליגה בגין בית החולים הגריאטרי הקיים.

סוף דבר הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון, בהסכמת השופטים נ' סולברג וג' קרא, לדחות את ערעור הליגה.