חריגה מהסכמה בהליך החזרת תפוס: סמכות בית המשפט ותנאים

הליכי חילוט זמני, החזרת תפוס או הארכת תוקף ההחזקה בתפוסים הם הליכים שיגרתיים שמתנהלים מעשה של יום ביומו בבתי משפט השלום.

השאלה אם רשאי בית המשפט לעיין במסגרת הליכים אלה בחומר במעמד צד אחד, חורגת איפוא מעניינו הפרטני של המבקש, ועל כן, ולנוכח חשיבותה של הסוגיה, מצאתי להעתר לבקשה למתן רשות ערר ולדון בה כבערר.

המחוקק קבע בשורה של חוקים ספציפיים, כי בית המשפט רשאי לעיין בחומר חסוי במעמד צד אחד ולהסתמך עליו בהחלטתו, כגון: סעיף 51ב(ב4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; סעיף 5ג לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005; סעיף 10 לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017; סעיף 5 לחוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ח-2018; סעיף 17 לחוק שיחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, וכך בשורה של חיקוקים נוספים (שם, עמ' 738-737).

...

בית משפט השלום הגיע למסקנה כי: "הנתונים שהונחו לפני הובילוני למסקנה לפיה ההסכם נחתם בשנת 2018, עובר לתאריך המתנוסס על גבי צו התחלת העבודה. זהו קול ההיגיון, והמשיבה לא שכנעה בקיומו של תרחיש אחר". במהלך הדיון בפני בית משפט השלום הגישה המשיבה לעיונו של בית המשפט את הודעתו של גזבר עיריית טירת הכרמל מיום 22.4.2021 (להלן: הודעת הגזבר במשטרה).

לטעמי, ולאחר שעיינתי בהודעת הגזבר במשטרה, הרי שלא הייתה מניעה של ממש לחשוף אותה או חלקים רלוונטיים ממנה בפני העורר, וכך גם אישרה המשיבה במהלך הדיון.

במישור דיני החוזים, ככל שההסכם לא היה נחתם בסופו של דבר על ידי הגזבר, והעורר היה מגיש תביעה לקבל את שכרו עבור העבודות שכבר ביצע, יש להניח כי בית המשפט היה נעתר לתביעתו.

סוף דבר אשר על כן, הערר מתקבל במובן זה שהחלטת בית משפט השלום תחזור ותעמוד על כנה, כך שהסכומים המגיעים לעורר מכוח ההסכם בינו לבין עיריית טירת הכרמל לגבי פרוייקט הסקייט-פארק, יועברו לעורר.

במסגרת כתב האישום התבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 21(א) לחוק ולהורות כי בנוסף על כל עונש, יחולט רכוש של המערערים ובין היתר נכסי מקרקעין, סכומי כסף המצויים בחשבונות בנק, 309 המחאות שנתפסו במסגרת ההליך ועוד (להלן: בקשת החילוט).

כך, ביום 30.11.2017 ניתן תוקף של החלטה על ידי בית המשפט המחוזי להסכם על פיו חלק מהרכוש התפוס ישוחרר בכפוף לתנאי ההסכם ואילו יתר הרכוש ייוותר תפוס עד להכרעה חלוטה בבקשת החילוט (להלן: הסכם 2017).

מנגד, המשיבה היתנגדה לבקשה וטענה כי מדובר בניסיון של המערערים להיתנער מהסכמות מפורטות אליהן הגיעו מרצונם החופשי וכאשר היו מיוצגים על ידי סנגורים מקצועיים, ואשר זכו לתוקף של החלטה שיפוטית.

על כן, הורה בית המשפט למשיבה להשיב את התשלומים בסך של 309,000 ש"ח לידי משלמם, מערער 2.

...

עוד טענה המשיבה כי בניגוד לטענת המערערים, שווי התפוסים עומד כיום על כ-29.5 מיליון ש"ח. דיון והכרעה לאחר עיון בערעור ושמיעת טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפנַי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה אפוא.

בהקשר זה אף הוטעם כי בהיתחשב בכך שניתן להשיב את הרכוש התפוס בכל עת, אין בתחילת הבצוע כדי לגרום למבקש נזק בלתי הפיך.

מנגד, באת-כוח המדינה טענה כי מעבר לחובה בדין להחזיק ברישיון רכב תקף וביטוח חובה, בפסיקתו של בית משפט זה נקבעו תנאים לשיחרור רכב תפוס במקרים קרובים, ואלה כוללים, בין היתר, הפקדה כספית וערבות להבטחת ירידת ערכו של כלי הרכב (תוך הפנייה לבש"פ 5630/13 כוכב נ' מדינת ישראל (25.8.2013)).

בהמשך לכך, בא-כוח המבקש הביע נכונות לקבל את התנאים באשר לרשוי וביטוח הרכב, אך הטעים כי בשים לב למצוקה הכלכלית של המבקש ומשפחתו ולסכומים שכבר הופקדו בעבור שיחרור הרכב, יש קושי בהצבת דרישה להפקדה כספית נוספת בהליך זה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להיתקבל, בכפוף לתנאים שאפרט.

אף שעניינו של המבקש נופל לכאורה לגדרו של סעיף 39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי, יש לזכור כי הסמכות להורות על חילוט לפי סעיף זה היא סמכות שבשיקול דעת (ראו: ע"פ 9104/20 מדינת ישראל נ' טבצ'ניקוב, פסקה 14 (4.3.2021)).

בהיתחשב במצבה הקשה של המשפחה ובקושי הבריאותי של האם, שבהן אני רואה נסיבות חריגות בהצטברותן יחד, וכן בסכום הכספי שהופקד בעבר, אני נכונה לקבל את הבקשה כי לא יתוספו לשיחרור הרכב תנאים כספיים נוספים.

...

לכן, אני סבורה שההשלכות השליליות של החילוט בנסיבות המקרה דנן מצדיקות את עיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור.

אשר על כן, אני מורה כי המבקש יהיה רשאי להורות על הובלת הרכב באמצעות שירותי גרר למכון רישוי לשם חידוש רישיון הרכב, ובהמשך לכך לשם הסדרת ביטוח החובה.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת בהתאם לקבוע בפסקה 10 לעיל.

והיא: הקניית סמכות למישטרה לתפוס חפץ במקום שיש יסוד סביר להניח כי אותו חפץ עשוי לשמש בעבירה, ובמטרה למנוע מבעליו יכולת לעבור בו עבירה נצפית.

מנגד ההבחנה בין השלב שלפני כתב האישום לאחריו נכונה, אך מֵמד הזמן של כחודש ממועד התפיסה הוא חלק סביר מתכלית הזכות האכיפתית לתפוס הכלים שבהם לפי החשד נעברו עבירות, ואין בו כדי חריגה מזמן תפיסה סביר.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, ומכלול השיקולים לרבות אומדנים בהסתברות ובסבירות והקף סביר של בטוחות וסנקציות בנסיבות דומות, ראיתי לנכון להורות על שיחרור התפוסים והשבה בתנאים כדלקמן תוך מתן אפשרות למבקשת לבחור במסגרת החלטתי בין חלופות בהתאם לשיקולים שאינם בפניי ויתכן שבמסגרתם ייעשה האיזון טוב יותר בנסיבות , תנאים מכבידים לתכלית אך סבירים באיזון הכלכלי עסקי : במסגרת ההחלטה על החברה להודיע בתוך 7 ימים בכתב למדינה על העדפתה אחת מבין שתי החלופות וככל שלא תודיע כי אז תעמוד "האפשרות השנייה " לבצוע כפוף לאמור בה: חלופה ראשונה : שיחרור כל התפוסים כולם כפוף ל: הפקדה כספית בסך 900,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, בלתי מותנית, מתחדשת אוטומאטית, לפקודת בית משפט השלום בבאר שבע ; חתימה על התחייבות שלא לעבור עבירות חדשות בתחום איכות הסביבה או רשוי עסקים או דומות להן בערבות עצמית של החברה ע"ס 300,000 ₪; נוסף לאמור בסעיף ב' חתימה על שתי ערבויות של מי מבעלי המניות ע"ס 100,000 ₪ כל אחת; בהתאם להסכמה העקרונית של הצדדים בנוגע לרכיב זה, רישום המדינה כמוטבת בכל פוליסות הביטוח המקיף על כל התפוסים הנ"ל לרבות על כל חידוש של הפוליסה.

מקץ 3 חודשים נוספים ניתן יהא לשוב לבית המשפט בהתאם להתפתחות ההליך לעיון חוזר בתנאים אלה.

...

במסגרת איזון זה, הגעתי למסקנה כי נכון לשחרר את התפוסים אף שמתקיימת עילה נמשכת לתפיסתם, בתנאים מכבידים אך סבירים כדי להגן על תכלית התפיסה תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין של בעלת הזכות בתפוסים (צויינו לעניין זה לא אחת בש"פ 7023/03 אבוטבול נ' מדינת ישראל, תק-על 2003 (3) 628; בש"פ 3159/00 אסנת רבין נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(2) 1118).

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, ומכלול השיקולים לרבות אומדנים בהסתברות ובסבירות והיקף סביר של בטוחות וסנקציות בנסיבות דומות, ראיתי לנכון להורות על שחרור התפוסים והשבה בתנאים כדלקמן תוך מתן אפשרות למבקשת לבחור במסגרת החלטתי בין חלופות בהתאם לשיקולים שאינם בפניי ויתכן שבמסגרתם ייעשה האיזון טוב יותר בנסיבות , תנאים מכבידים לתכלית אך סבירים באיזון הכלכלי עסקי : במסגרת ההחלטה על החברה להודיע בתוך 7 ימים בכתב למדינה על העדפתה אחת מבין שתי החלופות וככל שלא תודיע כי אז תעמוד "האפשרות השנייה " לביצוע כפוף לאמור בה: חלופה ראשונה : שחרור כל התפוסים כולם כפוף ל: הפקדה כספית בסך 900,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, בלתי מותנית, מתחדשת אוטומטית, לפקודת בית משפט השלום בבאר שבע ; חתימה על התחייבות שלא לעבור עבירות חדשות בתחום איכות הסביבה או רישוי עסקים או דומות להן בערבות עצמית של החברה ע"ס 300,000 ₪; נוסף לאמור בסעיף ב' חתימה על שתי ערבויות של מי מבעלי המניות ע"ס 100,000 ₪ כל אחת; בהתאם להסכמה העקרונית של הצדדים בנוגע לרכיב זה, רישום המדינה כמוטבת בכל פוליסות הביטוח המקיף על כל התפוסים הנ"ל לרבות על כל חידוש של הפוליסה.

לטענתה יש די והותר ראיות לכאורה המבססות הרשעה; הרכב נתפס כמוצג (נספח ב' לתגובה) מכוח סעיף 32 לפסד"פ; הסמכות להשבתת רכב לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה מקבילה לסמכות לתפיסת הרכב לפי סעיף 32 לפסד"פ; לא בוססה טענת האכיפה הבררנית; המשיבה פעלה בהתאם לנוהל; תכליות התפישה הנן הן כדי לאפשר חילוט הרכב התפוס בסוף ההליך והן כדי למנוע הישנות העבירות ולכן אין כל מקום להורות על "חלופת תפיסה". ניתנה הסכמת הצדדים למתן החלטה ללא קיום דיון.

תנאי נוסף שנקבע הנו כי בשנתיים שקדמו לבצוע העבירה ביצע הנהג עבירה קודמת של נהיגה במהירות חריגה (למעלה מ-51 קמ"ש מעל המהירות המירבית המותרת).

מקרה זה שונה מעניינו של המבקש ברע"פ 10104/16 סקר אחמד נ' מדינת ישראל (12.02.17), שם נקבע כי עת מדובר ב"שור מועד", היינו רצידיוויסט אשר ממשיך להשתמש בכלי הרכב שברשותו בכדי לבצע עבירות חוזרות, ואינו נרתע מהחוק על אף מעשי עבירה דומים בעברו הרי שבמקרים מסוג אלו אין להורות על החזרת התפוס, גם בתנאים מגבילים.

לפיכך אני קובעת כי הרכב התפוס ישוחרר בתנאים הבאים: המבקש יפקיד סך של 40,000 ₪ בקופת בית המשפט כתנאי לשיחרור הרכב.

המבקש או מי מטעמו, לא ימכור את הרכב, לא ימסור החזקה בו לאחר, לא ישעבדו ולא יעשה בו כל דיספוזיציה אחרת, עד למתן החלטה אחרת שתנתן על ידי בית המשפט בהליך העקרי.

...

מקובלת עלי עמדת המשיבה ולפיה הרכב נתפס מכוח הסמכות המוקנית לה בסעיף 32 לפסד"פ – וישנה עילה מבוססת לתפיסתו.

אשר לתכלית השניה - חילוטו העתידי של הרכב – תכלית זו הינה תכלית ראויה ויש להבטיח אפשרות מימושה, ככל והמבקש יורשע בעבירות המיוחסות לו. אשר למידתיות התפיסה - באיזון האינטרסים בין זכותו הקניינית של המבקש ברכב לבין זכותה של המשיבה לבקש לחלטו במסגרת ההליך העיקרי, אני סבורה כי ניתן להשיג התכלית האמורה בדרכים אחרות שפגיעתן בזכותו הקניינית של המבקש פחותה.

לפיכך אני קובעת כי הרכב התפוס ישוחרר בתנאים הבאים: המבקש יפקיד סך של 40,000 ₪ בקופת בית המשפט כתנאי לשחרור הרכב.