מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חקירת עדים במשפט הזר

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש היה על המשיבות להגיש תצהיר לתמיכה בבקשה וחוות דעת על כך שהמומחה מנוע מלהגיע לדיון, ועל כך שאין מניעה למומחה מטעמן להעיד באמצעות היועדות חזותית בבית משפט זר. המשיבות השיבו לתשובה כי המומחה אכן מנוע מלהגיע לישראל ואין שום אפשרות מעשית או חוקית שיגיע לאולם בית המשפט ביום 3.3.21 על מנת להחקר על חוות דעתו, בין היתר משום שחלה עליו חובת בידוד.
...
בהחלטתי מיום 25.2.21, לאחר תגובת המבקש בבקשת האישור החלטתי כדלקמן: "זו בקשת המשיבות בבקשת האישור להשמיע את עדותו של המומחה מטעמן המתגורר בארצות-הברית בדיון הקבוע ליום 3.3.21 בהיוועדות חזותית. הבקשה נומקה באירועי הקורונה ובסגירת שערי ישראל ושערי ארצות-הברית לחוזרים מישראל. נטען שהפתרון הריאלי המעשי שימנע דחייה נוספת של הדיון הוא עדות באמצעות היוועדות חזותית. המשיבות היפנו לתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, שאינה חלה על הדיון, וגם לדין שקדם לתקנות אלה, לפיו התנאים לקיום היוועדות חזותית הם הגשת הבקשה בתום לב, רלוונטיות העדות, וסיבה טובה המונעת מהמומחה להתייצב לעדות. לטענת המשיבות תנאים אלה מתקיימים במקרה זה.
אני מקבל את טענת המשיבות בדבר הקושי של המומחה להגיע לחקירה פיזית בישראל.
התנאים לאישור חקירת המומחה בהיוועדות חזותית התקיימו, ולפיכך, אני מקבל את הבקשה ומורה על חקירתו של המומחה מטעם המשיבות בהיוועדות חזותית באמצעות תוכנת SKYPE FOR BUSINESS.
המבקש ישלם למשיבות הוצאות הבקשה בסך 1,755 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על שיקולים אלו ניתן למנות את מקום מושבם ועסקיהם של הצדדים, גישה למקור הראיות, האפשרות לחייב עדים להעיד בבית המשפט, ההוצאות הכרוכות בהבאתם ועוד.
המבחן בו עליו לעמוד אינו מאזן נוחות רגיל, אלא עליו לשכנע את בית המשפט כי המאזן נוטה בבירור ובאופן משמעותי לעבר הפורום הזר" (רע"א 9801/05 Martin Hecke נ' Pimcapo Limited [פורסם בנבו], 30.8.2009) על בסיסה של דוקטרינת "פורום לא נאות", בוחן בית המשפט את האפשרות למחיקתה של תביעה למרות קיומה של סמכות, כדי שזו תתברר בפני בית משפט זר. נטל ההוכחה לקיומן של נסיבות המצדיקות את דחיית התביעה מטעם זה מוטל על הנתבע, מבקש הדחייה.
הדעת שנותנת שעל המידע שיועבר, ככל שיועבר, גם ידרשו בירור וחקירה ודרישה של עדים.
...
ואם לא מצאו הצדדים לציין בו במפורש שהם מבקשים בכל זאת לברר מחלוקות בישראל, אך מצאו לציין במפורש שהם מבטלים כל הסכם קודם, נוטות כפות המאזניים למסקנה שגם הייתה להם ציפייה סבירה שמחלוקות שיתגלעו גם יתבררו בהונגריה.
ומשכך, אני מקבל את הבקשה וקובע כי ישראל איננה "הפורום הנאות" לבירור התביעה.
אשר על כן אני נעתר לבקשה, קובע שבית המשפט בישראל איננו "הפורום הנאות" לבירור התביעה, כפועל יוצא מכך מורה על דחיית התביעה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר הגשת ההבהרות השונות שהוגשו מטעם המבקשים, קבעתי בהחלטה מיום 28.10.2021 כי אין מקום לקבל הבקשה לחקירת עדים, שעה ששאלת קיומה של חסינות היא שאלה משפטית ואין מקום להדרש לחקירות מצהירים לשם הכרעה בה, בנסיבות העניין.
היתייחסות לכך מצויה בעמדתה הברורה של הועדה הציבורית, בעמ' 95 לדו"ח הועדה: "התנאי כי מעשה הנזיקין יתרחש בתוך הטריטוריה של מדינת הפורום הוא הגורם המגביל ביותר בפועל את החלת סמכות השיפוט של בתי משפט מקומיים על מדינות זרות שבצעו פעולות נזיקיות. ברור שניתן לפרש את הדרישה שמעשה הנזק "ייגרם בתוך" מדינת הפורום במספר דרכים.
כך גם דברי ההסבר לחוק, כמו גם דבריה של הועדה הציבורית, מלמדים על חשיבותה של דרישה זו. דברים אלו עולים בקנה אחד אף עם החקיקה במדינות שונות ועם אמנות המתייחסות לחסינות מדינות זרות שיש בהן כדי להעיד על הדין הבין-לאומי המנהגי.
...
הגם שהמשיבים לא הגישו תשובתם לבקשת האישור ולא העלו טענת חסינות, מקובלת עלי עמדת היועמ"ש שלפיה על בית המשפט לדון בטענה זו מיוזמתו, בטרם מתן פסק דין בהיעדר הגנה (ראו דברי ההסבר לחוק וכן סעיף 14 לחוק).
כפי שקבעתי בפסק הדין בהליך המקביל, גם בית המשפט במחוז אורגון בארצות הברית הגיע למסקנה דומה, שלפיה למשיבה 1 קמה חסינות מפני תביעה שעניינה בנזקים שנגרמו כתוצאה מהתפרצות מגפת הקורונה [ראו [Stirling V. China, 2020 U.S dist.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, בנסיבות העניין, קמה למשיבים חסינות מפני סמכות השיפוט של בית משפט זה. משכך, אני מורה על דחיית התובענה ובקשת האישור על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בהתאם לשני המומחים שהעידו לפניי בנוגע לדין הזר, הן מומחה התובעים והן המומחית מטעם הנתבע, בית המשפט בניו יורק יכול לקנות סמכות לידון בעיניינו של נתבע אם המעשה העוולתי בוצע במדינת ניו יורק או אם הנזק שבגינו הוגשה התביעה נגרם בתחומי מדינת ניו יורק (ראו בעיניין זה סעיף 11 בעמ' 3 לחוות דעתה הנגדית של מומחית הנתבע מיום 14.4.2022 וכן ואת עדותה בעמ' 20 לפרוטוקול הדיון מיום 27.4.2022).
היא אף לא השכילה להציג פסק דין או החלטה של בית המשפט בניו יורק שביטלה פסק דין שניתן בהיעדר הגנה מכוח החריג שהיא טוענת לו. היא אף ציינה בחקירתה הנגדית כי נערך על ידה חפוש מקיף במטרה למצוא מקרה דומה למקרה דנן, אך לא עלה בידה למצוא ולו החלטה אחת שביטלה פסק דין שניתן כדין בנימוק כי פסק הדין נימסר לכתובת האחרונה הידועה וכי המצאה כזו אינה המצאה כדין (עמ' 22 לפרוטוקול).
...
בהקשר זה מקובלת עליי עדות מומחה התובעים ושלפיה, "תוקפו של פסק הדין לא תלוי בהמצאה, למעשה אין חובה להמציא את פסק הדין. תוקפו של פסק הדין נעשה ברגע שיש את החותמת של בית המשפט עליו... ניתן לבצע את פסק הדין ברגע שהו ניתן" (עמ' 7 לפרוטוקול הדיון מיום 27.4.2022).
דין טענה זו להידחות.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומכריז על פסק החוץ שניתן ביום 30.1.2020 נגד הנתבע לטובת התובעים על ידי בית המשפט בניו יורק - ארה"ב "Supreme Court of the State of New York County of New York" כפסק דין אכיף בישראל מכוח חוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט סרב לקבל מסמכים התומכים בטענה לפי סעיף 3(3) לחוק אכיפת פסקי חוץ ביחס למשבר הקורונה והשמיע כבר וגיבש את עמדתו בשלב חקירת העדים.
(1) הפסק הושג במירמה; (2) האפשרות שניתנה לנתבע לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני מתן הפסק לא היתה, לדעת בית המשפט, סבירה; (3) הפסק ניתן על ידי בית משפט שלא היה מוסמך לתיתו על פי כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי החלים בישראל; (4) הפסק נוגד פסק דין אחר שניתן באותו ענין בין אותם בעלי דין ושעודנו בר-תוקף; (5) בעת הגשת התביעה בבית המשפט במדינה הזרה היה משפט תלוי ועומד, באותו ענין ובין אותם בעלי דין, בפני בית משפט או בית דין בישראל.
...
לא מצאתי כל ממש בכל יתר הטענות של המשיבים ואין בהן כדי לשנות את מסקנותיי וקביעתי כי דין הבקשה לאכיפת פסק החוץ להתקבל.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל – דין הבקשה לאכיפת פסק החוץ - להתקבל.
אני קובעת אפוא כי פסק החוץ, מושא הבקשה לאכיפת פסק החוץ, שניתן על ידי בית המשפט באוקלהומה, ארצות הברית, הינו אכיף במדינת ישראל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו