מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חקירה משטרתית לפני הגשת הצהרת תובע

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בקריות ה"ת 38954-03-21 בן חמו נ' משטרת ישראל – תחנת זבולון ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים מבקשת עתרת בן חמות.ז. 024439978 משיבים 1. משטרת ישראל – תחנת זבולון 2. מדינת ישראל החלטה
באשר לצפי להגשת "כתב אישום" לא הוגש לפניי כל מיסמך המלמד על היתקדמות החקירה בתיק או המועדים הצפויים להגשת כתב אישום אשר טרם הוגש עד למועד כתיבת החלטה זו. טענת המשיבה כי הוגשה "הצהרת תובע" הועלתה אף היא בעלמא וללא הפניה למסמך הרלבנטי.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה ולהורות על השבת הרכבים כמבוקש.
לא נטען כי הרכבים ניתנו כשכר לביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה ולא ניתן גם להסיק מסקנה שכזו מטיעוני המשיבה.
לא נעלמה מעיני כי בהתאם להוראת סעיף 35 לפקודת החיפוש אליו הפנו הצדדים טרם חלפה התקופה המקסימלית בת ששת החודשים בה רשאית המדינה להחזיק ברכוש, בלא שהוגש כתב האישום, אך דווקא אז, שומה עליה, על פי הוראות החוק, לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט להארכת התקופה תוך הצגת נימוקים המצדיקים זאת טרם חלוף התקופה, כאשר בקשה כזו לא הוגשה עד למועד זה. סיכומו של דבר – הבקשה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בכל הנוגע לטענה כי המישטרה היתעלמה בחקירה מהחשד שיואל הוא שהרג את המנוחה ולא התובע, הרי שהשופטת ארבל עומדת על כך שיואל נחקר, האליבי שלו נבדק, המכשיר הנייד שלו אוכן, ונחקרו אנשים שהוא דיבר איתם בסמוך למועד הרצח.
בנסיבות אלו, ונוכח העובדה שהמשך מעצרו של התובע עד להגשת הצהרת תובע, היה תחת ביקורת שיפוטית הרי שהמדינה הייתה חייבת להגיש כתב אישום כנגדו, ובודאי שאין לומר כי פעלה ברשלנות כאשר הגישה נגדו את כתב האישום.
...
הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"א–2020 אשר התקבלה כחוק בדצמבר 2020 ותיקנה את סעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב 1962, מתייחסת גם למצב בו מוגש כתב אישום כנגד הורה בין רצח ההורה האחר.
יחד עם זאת אני דוחה את הדרישות הכספיות הגבוהות של התובע בעניין זה ודוחה את טענותיו בכל הנוגע לעוגמת נפש משמעותית.
גם לעירייה נגרמו הוצאות משמעותיות בתיק זה, ולפיכך אני קובעת כי התובע ישא בשכר טרחת בא כוחה בסך 25,000 ₪ כולל מע"מ ובהוצאותיה בסך 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט העליון ניסח את הדברים באופן ממצה לאחרונה: "השאלה שעל בית המשפט להציב בפניו, היא אם גורמי המישטרה או הפרקליטות פעלו באופן בלתי-סביר. שאלה זו יש לבחון על רקע המידע שעמד בפני הגורמים הרלוואנטיים בעת החקירה ועובר להגשת כתב האישום, בהנתן 'הערפל הנילווה באופן אנהרנטי לחקירה המשטרתית'... ...גם אם גורמי החקירה והתביעה טעו בהערכת משקלן ומהימנותן של הראיות, הרי שבית משפט זה עמד בעבר על כך שלא כל טעות שנעשתה בזמן אמת על ידי המישטרה, מהוה הפרה של חובת זהירות או התרשלות..." (ע"א 8209/19 רוברט דויטש נ' מדינת ישראל (1.7.2021)‏‏).
שלב הגשת כתב האישום והבקשה למעצר עד לתום ההליכים בתוך תקופת מעצר קצרה של ששה ימים, הובא התיק בפני הפרקליטות, אשר סברה כי יש מקום להגשת כתב אישום ובקשה למעצר על לתום ההליכים, והגישה ביום 2.3.2015 הצהרת תובע, וביום 4.3.2015 כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים.
הדבר עלה כנראה מהודעות חלק מעדי התביעה עצמם, והיה ידוע למישטרה עוד טרם הגשת כתב האישום (ס' 41 לסיכומי הנתבעת).
...
הנתבעת טענה כי אין יסוד לטענת הרשלנות, שכן למרות הזיכוי בסופו של דבר, התנהלות המדינה היתה התנהלות סבירה וראויה לאורך כל הדרך: ראשית, נטען כי ב"כ התובעת עצמו הסכים בתחילת הדיון לקיומן של ראיות לכאורה, כך שעמדה לדיון רק סוגיית עילת המעצר, ולנוכח תסקירי שירות המבחן אשר לימדו על הערכת סיכון גבוהה מאד, לא היה מנוס ממעצרה של התובעת.
סיכומו של דבר - השילוב של שלושת השיקולים: כי עניין הפגיעה העצמית והסכין היה ידוע גם ללא החומר, כי החומר הומצא בסופו של דבר בשלב מקדמי, וכי הזיכוי לא היה קשור לחומר שבתיקי הרווחה ובית הספר – מוביל בהכרח למסקנה של העדר קשר סיבתי בין המחדל שבהעדר איסוף החומר מהתיקים לזיכוי.
בית המשפט פירט בהכרעת הדין, שורה ארוכה של תמיהות שעלו מחקירתה הנגדית של הקטינה, והן שהביאו בסופו של דבר לזיכוי מחמת הספק.
סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

מעצרו הוארך מעת לעת לפני אותו מותב, עד אשר ביום 16.6.2022, הוגשה בקשה חמישית להארכת מעצרו, בד בבד עם הצהרת תובע מכוח סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), עד ליום 20.6.2022.
רבות נכתב על מעמדו החריג של שלב 'הצהרת תובע', כשלב ביניים יחודי, המצוי בנקודת הזמן העמומה שבה נהפך ה'חשוד' ל'נאשם': "המעצר לפי סעיף 17(ד) זכה לכינויים רבים בפסיקה ובספרות – 'מעצר מגשר', 'שלב הדמדומים', 'קו התפר', 'בין השמשות' 'ימי הביניים' ועוד. ביטויים אלו מלמדים כי ענייננו בשלב של ימי גישור בין שלב סיום החקירה, כאשר העצור הוא בחזקת חשוד לפי סעיף 13 לחוק המעצרים, לבין מועד הגשת כתב האישום ובקשה למעצר עד תום הליכים של נאשם לפי סעיף 21 לחוק המעצרים. זאת, בהיתחשב בכך ש'עם סיום החקירה עובר נושא החקירה מהרשות המשטרתית החוקרת לרשות התביעה כדי שזו האחרונה תקבל החלטה בדבר המשך ההליך ותפעל במקרה המתאים להגשת כתב אישום ואף בקשה למעצר עד תום ההליכים'" (בש"פ 1270/14 ששון נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (20.3.2014) (להלן: עניין ששון)).
...
בית המשפט המחוזי נעתר לערר, והורה על הארכת מעצרו של המבקש עד יום 20.6.2022.
"במקרים כגון דא קמה חובה מוגברת לערכאת הערעור לבחון אף היא את חלופת המעצר – דבר שלא נעשה בעניינו של המבקש – ורק לאחר בחינה כאמור ושלילת חלופת המעצר, ניתן להפוך את החלטת הערכאה הדיונית". לטענתו, שגיאה זו של בית המשפט המחוזי "מקבלת משנה תוקף בהינתן כי בית משפט השלום ליווה את החקירה מראשיתה, כך שהוא מצוי היטב בחומר הראיות, בעוצמת החשדות ובמסוכנותו הלכאורית של המבקש". לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערור, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות.
נטען בבקשה גם לחשש מפני שיבוש הליכים, וחשש להימלטות, אך בית המשפט המחוזי לא ראה הצדקה להתייחס לעילות אלו, מששוכנע, "כי די בעילת המעצר של מסוכנות כדי להצדיק הארכת מעצרו של המשיב וזאת עד להגשת כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים". אשר על כן, בקשת הרשות לערור נדחית בזאת.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אמו של הנאשם נחקרה במישטרה עוד בטרם הוגש כתב האישום, אך שמה נשמט בטעות מרשימת עדי התביעה.
אשר לאימו של הנאשם, ההגנה הצהירה במסגרת דיוני המעצר כי בכוונתה לזמן את האם כעדת הגנה.
...
לאחר בחינת טענות הצדדים, אנו סבורים כי דין הבקשה לתיקון כתב האישום להתקבל, באשר התיקון המבוקש לא יסב נזק או עיוות דין לנאשם, ולא ימנע ממנו הזדמנות סבירה להתגונן.
משאין בתיקון המבוקש החמרה כלשהי עם הנאשם מעבר למצוין בכתב האישום המקורי, ומשאין אנו סבורים כי יגרם לנאשם עיוות דין בשל התיקון, אנו נעתרים לבקשת המאשימה ומורים על תיקון כתב האישום כמבוקש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו