מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חקירה או מעקב אחר עורך הדין של הצד השני

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם הוצאת החשבוניות אינה מהוה הסכמה לכך, אלא הקטנת נזק, לרבות עקב חשש לבצוע עברות מס. לצורך נקיטת פעולה קיצונית וחריגה של הפקדת כספי תאגיד בחשבון פרטי, היה על הנתבע להציג הסכמה ברורה ומפורשת, ולא לבקש מביהמ"ש להסיק קיום הסכמה זו. פתיחת החשבון הנה מהלך חד צדדי של הנתבע במסגרת מאבק בין בעלי המניות נוסף לאמור לעיל, בימ"ש זה מפנה לתמונת מצב עגומה לגבי מצב התובעת, כאשר שני הצדדים למחלוקת בין בעלי המניות, התנהלו באופן לא תקין.
כל הוצאה אחרת שעניינה שכירת עורכי דין תשלום ארנונה ואחזקה שוטפת "שולמו מחשבון שלי בבנק לאומי". פלד נישאל מדוע הוצאות החברה משולמות מחשבון פרטי.
בודאי שתמוה הוא, כי התובע הנחה ממש את בא כוחו שלא לחשוף הסכם זה לעיני ביהמ"ש. אכן, קשה לעקוב אחר גרסה מתפתחת ומשתנה זו, בנוגע למסמך המרכזי בהליך, קשה להבין את ההתנהלות הפתלתלה הנלמדת ממנה וקשה לחלץ מתוך שלל הגרסאות וההסברים, גרסה אחת קוהרנטית עליה ניתן לסמוך.
גם ההסבר הנוסף שסופק על ידי התובע בחקירתו, לראשונה, כי שילם את הסך הנ"ל במזומן ולא בשיק או בהעברה בנקאית על מנת שלא ניתן יהיה להיתחקות אחר התשלום ובכך לדחות את תשלום המס המתחייב מהעסקה שנכרתה (עמ' 141 לפרו'), אינו תורם, לשון המעטה, למידת המהימנות שאני נכונה לספק לגירסתו בעיניין זה ואני קובעת, כי ביצועו של תשלום זה, הנידרש על פי ההסכם לא הוכח לפני.
...
המסקנה מחקירת עדי התובעת ומסקנות המומחית מטעם ביהמ"ש והנתונים הנזכרים לעיל, היא שהסכום שהנתבע שלשל לכיסו נמוך באופן משמעותי מהסכום שהתובעת מייחסת לו בכתב התביעה.
עקב ממצאי המומחים מטעם ביהמ"ש, כל צד יישא בהוצאותיו בעניין זה. הנתבע ישלם לתובעת מחצית משכר העדות ששילמה התובעת לעדים מטעמה.
סוף דבר התובעת זכאית למלוא הסכום שהופקד בקופת ביהמ"ש על פרותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במקרה נוסף, כאשר אורנה תלתה כביסה בשטח ביתה, בלשה אחריה שושנה וצעקה לעברה על חייה האינטימיים "אחד ניכנס ואחד יוצא. יש לך תחת מאוד יפה כי את מתפשטת בציבור", והוסיפה "לא רואים את הפרצוף שלך המכוער" "אשה מטונפת... תתביישי". בחודש יולי 2016, כאשר אורנה נסעה לחופשת קיץ וסיון נשארה בבית, בעת שניקתה את הבית ותלתה כביסה, קיללה אותה שושנה ואמרה: "חולת נפש, שכחת לקחת את הכדורים שלך, זונה, את המנקה של אימא שלך, את השפחה של אימא שלך, את ילדה משועממת". מספר פעמים צעקה שושנה אל סיון לאוזני עוברים ושבים ולאוזני השכנים כשווידאה שהם שם: "את שרמוטה צעירה, כמו אימא שלך. את משרתת של אימא שלך". עוד צעקה כלפי אורנה: "זונה שרמוטה, לא איכפת לי שאת עורכת דין , זקנה עם קמטים בפה, שימי פאה". ובפעם אחרת צעקה לאוזני השכנים: "הולכת בלי תחתונים, כי היא שרמוטה, יושבת על הבירכיים של השופט הזקן". פעם אחרת נגשה שושנה לשכנה ואמרה לה על אורנה: "היא הולכת עם הזקן הזה, כל היום יושבת לו על הבירכיים" ודיברה על תנוחות מיניות ועל עניינים פרטיים ואינטימיים.
לטענה אורנה וסיון הן שנוהגו לצלם ליבלוש ולעקוב אחר כל תנועה שלה ושל בני משפחתה, באמצעות מצלמות שהותקנו בביתן ומופנות לשטח הפרטי של ביתה של שושנה, ובאמצעות המכשירים הסלולאריים.
אורנה מנצלת לרעה את רישיון עריכת הדין וגרמה לאורך השנים סבל רב לנטלי ובני משפחתה.
אורנה העידה בחקירה הנגדית כי אמנם נדחתה בקשתה לפי פקודת ביזיון בימ"ש וערעור שהגישה, אולם כי שושנה ובעלה הסירו בסופו של דבר את המנורות, לאחר 3 שנות דיונים בבימ"ש. אורנה נחקרה בדבר תביעה נוספת שהגישה בשנת 2018 להסרת מיטרד בעיניין שורשי עצים המצויים בחצר הבית של שושנה אשר פגעו לטענתה בביתה, והעידה כי עד שהתקיים הדיון היו במקום דיירים חדשים שצורפו להליך.
בעמ' 44 משבא כוחה של אורנה הציג לה סירטון בו שומעים אותה אומרת "היא נראית מיוחדת, לא ראית איך שהיא נראית מיוחדת", העידה כי את הדברים היא אמרה לבת שלה ולא לאדם זר שעבר, וכי הדברים נאמרו לאחר שאורנה אמרה לה לעבור לצד השני של המדרכה.
...
כן אינני מקבלת את טענות שושנה ונטלי כי עצם העובדה שמדובר בקללות ונאצות, היא הנותנת שלא קמה חבות על פי חוק איסור לשון הרע.
משכך דין התביעה שכנגד ששושנה הגישה נגד אורנה וסיון, להידחות.
לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את שושנה ונטלי, יחד ולחוד, לשלם לאורנה וסיון, פיצוי בסך של 35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

5.4 התובעת לא התקינה את המערכת תוך שימוש בברגי נירוסטה, אלא בברגים אחרים מאיכות נחותה יותר ובכך חרגה מהתחייבותה לספק את "המתקן הטוב ביותר". 5.5 התובעת ניתקה את מערכת הניתור ומנהל התובעת מסרב להעניק לנתבע את הקוד המתאים לשם מעקב אחר המערכת ותפעולה הראוי.
בהקש לתביעות של נותני שירותים (כגון רואי חשבון ועורכי דין), דרך מקובלת לבחון מה השכר הראוי לו הם זכאים היא מינוי מומחה מתאים.
נציג התובעת –מר חורש נחקר והנתבע נחקר גם כן. יובהר, כי שני הצדדים ויתרו על האפשרות לבקש לחקור את מומחה בית המשפט על אודות חוות דעתו (בהתאם לזכותם לעשות כן לפי תקנה 91 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018).
...
עוד יובהר, כי בקשת הנתבע לדחיית מועד שמיעת הראיות, בשל רצונו לשכור עורך-דין, נדחתה במסגרת החלטתי מתאריך 27.3.22.
אשר על כן, הנתבע ישלם לתובעת סך 40,504 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

באותו היום נגבתה הודעה מיניב שתוכנה מלמד על היותו חשוף לאלימות בני הזוג האחד כנגד מישנהו (ת/25, ש' 11-14) לצד קושי ממשי מצידו של יניב למסור פרטים על אודות המעשה השלישי בנימוק: "לא רוצה לדבר תכלס מה ראיתי וזהו אני חבר טוב של שניהם תרשמי ראיתי אותו מרים עליה סכין וזהו ביי" (ת/25, ש' 5-6).
נפגעת העבירה העידה בנחישות שלימדה על יכולות להיתמודד עם חקירה בבית משפט, כאשר במהלך עדותה עברה בין מצבי נפש סוערים ומתריסים למצבים מרוגשים ופגיעים תוך פרקי זמן קצרים – מבלי שניתן היה לעקוב אחר הטריגר שהוביל לשינוי.
כלשונה: "אז אני אסביר לך בשמחך, אני מנהלת איתו, כי בכל זאת אני עדיין נשואה לו, אני גרה איתו בבית, יש לי 3 ילדים, 2 גדולים מפרק א' ותינוק איתו ביחד. או קיי. כשאני יודעת שתפקיד, שהוא כעורך דין עובד ואמור להכנס כספים הביתה ומשום מה אין כסף לקנות אוכל במקרר כשאני צריכה לקנות טיטולים ואין לי כסף לקנות טיטולים, אני חושבת שמגיע לי הסבר לאן הולך הכסף. אז אני כן אני אעמוד ואני אחסום את הדלת ואני גם אחטוף מכות, אבל אני רוצה לדעת לאיפה הכסף שלי הולך, כי יש ילדים בבית שצריכים אוכל, אז אני רוצה הסבר. זה המינימום שמגיע לי" (עמ' 34, ש' 4-11 לפרוט'.
...
מקטע השיחה גילה התנהלות מורכבת של בני הזוג האחד כלפי השני ובמהלכו ישנו ניסיון מצד נפגעת העבירה לחלץ מהדברים שנשמעו מפי הנאשם הודאה על תקיפה אך אין זו המסקנה היחידה הנובעת ממקטע השיחה שאין בה תחילתם וסופם של דברים באופן שמעורר חשש של תמרון השיחה ועצירת ההקלטה לפני שניתן היה להבין את פשר הדברים שהשמיע הנאשם במהלך השיחה ושעתיד היה להשמיע עת הושתק על ידי נפגעת העבירה.
כאשר החל שוב להתלקח הוויכוח, חשש מהמשמעות של הסכין ביד שלו והכניס אותה לכיס מכנסיו, יניב הגיע מאחור ולקח את הסכין מכיס מכנסיו והנאשם שאל אותו "מה אתה עושה? אז הוא אומר, לא, אתה יודע, שלא יהיה, ואז נראה, אני לא בטוח, נראה לי שהוא אמר לי קח את ליאם, אבל זה אני לא סגור, כי אני לא זוכר, אבל אני זוכר במפורש שהוא לקח את הסכין ואמרתי לו מה הקשר כאילו? מה אתה עושה? מה קשורה הסיטואציה? למה מה אני עושה משהו? מה קשורה? תראה איפה אני נמצא, אנחנו רחוקים שנות אור. לא, לא, שלא יקרה כלום. לקח את הסכין והלך. מאותו רגע אני בכלל בלי סכין, בלי כלום, בלי שום דבר, אני גם לא מתקרב לאורטל, אין לי אינטראקציה איתה, אנחנו לא במשהו. זה פחות או יותר מה שאני זוכר, זהו, ואחרי זה נראה לי חזרתי עם ליאם, לקחתי אותו, יכול להיות, פחות. זהו." (עמ' 40, ש' 20-27 לפרוט'.
סופו של דבר, לא נדרשתי לבחינה מעמיקה של עדות עדי ההגנה וזאת בהותיר עדי התביעה המרכזיים רושם שהקשה מתן אמון בעדויותיהם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך גם אינה מגלה לו את כל ההיתחשבנות של המלון, נמנעת מלהעביר לו את ספרי החשבונות והוא אינו יכול לעקוב אחר ההתנהלות הנוגעת להוצאות שמוציאה פתאל.
במסגרת חקירתו על חוות הדעת נידרש רו"ח זילברשטיין להתייחס לפירוש המונח 'הוצאות רשתיות' שכן הייתה מחלוקת בין המומחים מטעם הצדדים האם הוא כלל גם הוצאות אדמינסטרציה או לא ומה נכון על פי ההסכם.
מתוך ההתנהלות של הצדדים, והבקשות שנדרשתי להן לאורך השנים, עולה תמונה ולפיה ברון לא היה מסוגל למלא אחר ההסכם מבחינת אי היתערבות בהתנהלות המלון.
לעניין זה אין לי אלא להפנות בין היתר לרע"א 4884/14 ארנון-פז (1985) בע"מ נ' לישכת עורכי הדין בישראל ואח', מיום 10.8.14, מפי כב' השופט סולברג : "ככלל, בית המשפט לא יכפה על צדדים להסכם שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך ולקיים שתוף פעולה עסקי ביניהם, בנגוד לרצונו של מי מהם. הסעד המתאים בדרך כלל למצבים מעין אלה איננו צו מניעה או צו עשה המחייב המשך קיומו של ההסכם, כי אם סעד של פיצוי כספי (רע"א 2430/91 טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון, פ"ד מה(4) 225, 229 (1991); רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 6 (13.12.2005) (להלן: פרשת איגוד ערים); רע"א 2479/06 ארגון סוכני דואר נ' חברת דואר ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 11 (9.7.2007) (להלן: פרשת ארגון סוכני הדואר); רע"א 7246/11 חיים לוי סוכנות רכב ומוסך אזורי ירושלים (1998) בע"מ נ' קרסו מוטורס בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 7 (16.1.2012) (להלן: פרשת חיים לוי))...
...
העובדה שגם התנהגות ברון הייתה התנהגות מפרה בנושאים מסוימים אינה מאיינת את המסקנה כי הסכם זה נכון יהיה לבטל וחבל שלא בטל מן העולם עם תחילתם של ההליכים.
סוף דבר אני מקבלת את תביעתו של ברון לפיה הוא זכאי היה לבטל את הסכם הניהול שחתם למול פתאל.
בהתאם תביעת פתאל לאכיפת ההסכם, נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו