חסינות עובד במיקור חוץ

במסגרת תפקידו כראש צוות נוספו למר רטסקו תחומי אחריות, לרבות תכנית לצימצום סכוני הונאות ומעילות בחברה, אשר כלל ניהול ישיר של עובדת, ניהול צוותי מיקור החוץ וניהול כלל נושא מיקור החוץ ובכלל זה בפן האדמיניסטרטיבי.

אוטונומיית הרצון של המעסיק אמנם לא חסינה מביקורת שיפוטית אולם היא צריכה להעשות במקרים חריגים (עב' (איזורי ב"ש) 1576/99 סימי נידם - ראלי חשמל ואלקטרוניקה בע"מ, פד"ע לט, א' (2003)).

...

מהאמור לעיל, אנו מגיעים למסקנה כי התובעת לא הופלתה מחמת מינה הן בשכרה והן בקידומה, לפיכך דין תביעת התובעת לפי חוק שוויון ההזדמנויות להידחות.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, התביעה של התובעת נדחית על כל רכיביה.

מאחר שמצאנו שנפל פגם בהליך השינוי הארגוני שחל בנתבעת, אנו לא רואים לנכון לחייב את התובעת בהוצאות משפט וקובעים שכל צד יישא בהוצאותיו.

] "כפי שקובעות הוראות החוק וההלכה הפסוקה, ההגנה הנתנת לעובד בכל הנוגע לפעילותו או חברותו בועד עובדים או באירגון עובדים היא מפני פגיעה בהעסקתו או בתנאיה בשל חברותו או פעילותו בועד העובדים. בכך, אין להעניק לעובד "חסינות" מפני פיטורים מטעמים עינייניים ככל שהמעסיק יוכיח כי אלה אינם קשורים לפעילותו באירגון או בועד העובדים.

באותו ענין קבע כב' הש' **** גולדברג כדלקמן: [14: ס"ק 65832-12-18 הסתדרות העובדים הכללית החדשה במרחב ירושלים - נס א.ט. בע"מ, מתאריך 5.09.2019 ] "המבקשים נקטו צעדים אירגוניים בחצרי הדסה. מדובר בעובדים שכמחציתם הועברו לנס בעקבות סיכום הדברים. במישור היחסים החוזיים שבין הדסה לנס, הדסה הייתה רשאית לעמוד על קיום התחייבויות נס לפי הסכם מיקור החוץ. גם אם הדין מכיר בחובה של הדסה שלא לפגוע באופן לא מידתי במימוש זכות ההיתאגדות של עובדי קבלן שמועסקים אצלה, עדיין אין דין לקוח שבחצריו נוקטים עובדי מעסיק בצעדים אירגוניים, כדין המעסיק של העובדים, מבחינת ההתנהגויות שבאיזון מול זכות ההיתאגדות של העובדים, ניתן להכיר בהן כמידתיות". מכל המפורט לעיל, אנו סבורים שיש לבית הדין סמכות לחייב צד שלישי לקבל שירותים מעובד של קבלן עמו יש לו קשר במקרים מסוימים, אך המקרים שבהם נפעיל סמכות זו שונים ונוקשים יותר מהמקרים שבהם נחייב מעסיק להעסיק עובד שלו.

...

כן יש לקחת בחשבון כי בתקופה בה הושעה מר דיין מעבודתו המשיכה זבחי צדק לשלם לו את שכרו למשך כשנה כאשר בהמשך הוחזר מר דיין לעבודה סדירה בבית המטבחיים ואולם לא שוכנענו כי הוא באמת פתח "דף חדש" כפי שסוכם עימו.

בנסיבות אלה, כאשר למר דיין ניתנו הזדמנויות חוזרות ונשנות על ידי זבחי צדק אשר לא נוצלו על ידו, אנו סבורים כי החלטת זבחי צדק לפטר את מר דיין נבעה משיקולים עניינים ומכאן שאין בכוונתו להתערב אף בהחלטה זו. חשוב להדגיש, כי איננו סבורים שפיטורי מר דיין פוגעים במו"מ בין זבחי צדק לכח לעובדים ולראייה במהלך תקופה של כשנה בה הושעה מר דיין מעבודתו המו"מ הקיבוצי המשיך להתקדם.

סוף דבר: הבקשה לצו מניעה זמני להחזרת מר דיין לעבודה נדחית.

הנתבעים הגישו ראשית בקשה להכרה בחסינות עובדי המדינה לפי סעיף 7ב(ב) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

טענות התובע: התובע ניהל את חברת אביר משאבי אנוש בע"מ ששימשה כלשכת תעסוקה פרטית וכן את חברת א.מ.ן משאבי אנוש בע"מ שעסקה במיקור חוץ, שירותי יעוץ ועוד.

...

משכך סבורני שאף באירוע זה לא הוכיח התובע תביעתו לאור המפורט לעיל.

משכך סבורני שהתובע לא הוכיח כלל שעובדי הנתבעת פעלו שלא כדין בחקירה זו כנגדו ו/או שנגרם לו נזק כתוצאה מחקירה זו. עלי לציין שכעולה מהמסמכים שהוגשו בתיק זה וכפי שפירטתי לעיל התובע, הורשע על פי הודעתו בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף וכן עיסוק כקבלן כח אדם ללא רישיון.

בנסיבות הענין סבורני שיש מקום לדחות התביעה ולחייב התובע בהוצאות אשר ישקפו את העובדה שהתובע למרות שפעל שלא כדין בהתנהלותו מול המדינה כפי תוך הצגת רישיון להפעלת לשכת תעסוקה פרטית רישיון שהינו כוזב, בחר להגיש תביעה זו כנגד עובדי ציבור מסורים אשר כל שעשו הם פעולות בהתאם לחוק ובתוקף תפקידם.

על הנתבעת הנטל להוכיח את טענותיה כי החלטתה להוציא למיקור חוץ את שירותי ההסעדה, אינה מהוה פעולה שלטונית, והיא לא הרימה נטל זה. אין בסיס לטענת הנתבעת כי עומדת לה חסינות מפני תביעות התובע לפיצויים, שאינן אלא תביעות אזרחיות רגילות שאין בהן היבט שילטוני כלשהוא.

...

בית הדין מצא שדחיית התביעה על הסף על ידי הערכאות בצרפת, פגעה בזכויותיו של התובע להליך משפטי הוגן על פי האמנה האירופית לזכויות אדם.

התוצאה התוצאה הינה שתביעות התובע לביטול פיטוריו, להשבתו לעבודה ולמתן צו המחייב את הנתבעת שלא להעסיק עובד אחר לפני שתפנה לתובע בהצעה לשוב לעבודתו בתנאים בהם עבד – נדחות על הסף.

בקשת הנתבעת לדחייה על הסף של תביעות התובע לפיצויים – נדחית.

ומסיבות אלה, גם אם הקלדניות אינן רואות כל פסול בעצם תחלופת חברות כח האדם, הרי שעובדה הזו כשלעצמה הנה ראיה לכך שאין כאן העסקה אמיתית של כח אדם זמני או מיקור חוץ של שירותי קלדנות (ר' להרחבה – פרופ' רות בן ישראל "מיקור חוץ (outsourcing) 'מתמקרים החוצה: העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, פרשנות אחרת, המרת העסקה הפורמאלית בעיסקה האותנטית", שנתון משפט העבודה ז' תשנ"ט 5).

מלבד הטיעון הכללי בדבר שיקול הדעת הנתון למעביד לנהל את עסקו למיטב בהבנתו ושיקולי והעסקיים, לא מצאנו בטיעוני המדינה הסבר מניח את הדעת לתופעה זו. מעבר לכך, איננו סבורים כי יש לקרוא את הילכת כפר רות כקובעת מבחן טכני, אשר מי שעומד בו, ייהנה מחסינות מפני טענות הנוגעות לזיהוי המעביד.

...

לפני סיום, ומאחר שהמדובר בתיק בו לראשונה מתבקשת מבית הדין הצהרה – תוך כדי קיומם של יחסי עבודה מתמשכים ובמקביל למו"מ שענייננו הסדרת תנאי העובדה של עובדים זמניים – קבועים (עובדי קבלן), כל זאת על רקע שינויים חקיקתיים שהמחוקק בחר לבצע, על מנת להתמודד עם אותה תופעה, מצאנו לנכון להוסיף מספר מילים בנושא.

סוף דבר – אנו קובעים כי התביעה מתקבלת וכי יש לראות את התובעת כעובדת של הנתבעת מס' 1.

באשר לחלופה כי התובעת תוכר כעובדת הנתבעת מס' 1 מיום תחילת עבודתה, אנו סבורים כי אין זה נכון וצודק להחיל את ההצהרה קביעה זו תהא בתוקף החל מיום הגשת התביעה – 20.6.99, הוא המועד בו בחרו התובעות להגיש את תביעתן.