מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חסינות נאמן מהליך בוררות

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

בהחלטה נקבע כי הנאמן פעל לכל אורך הדרך במסגרת תפקידו, כי היתנהגותו בבית המשפט באנגליה היתה הולמת והוא אף זכה לתשבחות מבית המשפט שם, ומכל מקום הוא "זכאי לחסינות מפני כל חיוב אישי" ואינו נידרש לשאת באופן אישי בהוצאות שנפסקו בבית המשפט באנגליה.
לגבי ההחלטה בה הותר לחייב לנהל את ההליך בעצמו, הנאמן סבור כי אין בכך פגם מאחר שאין אפשרות מעשית לנהל את הבוררות באנגליה; לבית משפט של פשיטת רגל נתונה סמכות לחזור ולעיין בהחלטותיו; ואין רלוואנטיות לעובדה שהבקשה לא הוכתרה מלכתחילה כ"בקשה לעיון מחדש".
...
בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובאסמכתאות שהוזכרו על ידם, לא מצאתי פגם באופן שבו הפעיל בית המשפט את סמכותו תוך הנמקה ראויה, ואינני רואה כל עילה להתערב בהחלטה זו. ומן המישור הפרוצדורלי לגופו של עניין.
ברי כי ההליך הנוכחי אינו מתאים לדיון מחודש בשאלה זו. השינוי שחל מאז ועד היום הוא זהות ה"תובע" כשלעניין זה נקבע שהחייב יבוא בנעלי הנאמן, ולא שוכנעתי כי שינוי זה משפיע בהכרח על המסלול שבו ראויה הבקשה לידון.
לסיכום: יש לשוב ולהצר על כך שהמערער לא נענה להצעות שהיו מייתרות את הדיון תוך שמירת האינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

קבלת נתוני כפריס כ"אמינים" נבעה מניגוד העניינים בו היה מצוי המומחה, ביחס אליו הטעיה את הבורר ואת רוטמנס בשעה שלא הביא לידיעת הצדדים והבורר כי משרד ברייטמן אלמגור ושות' (Deloitte) – אשר ייצג בפני המומחה את כפריס בהליך הבירור החשבונאי שערך וביקר את דו"חות כפריס בהליך הבירור החשבונאי שערך אותם ראה המומחה כאמור כ"אמינים" – היה בין השנים 1979-1986 "בית גידולו" של המומחה, קרי מקום התמחותו ועבודתו עד שהפך שותף שמה.
על כן, שומה על בתי המשפט להגן על מעמדו של המומחה מטעמם, למען יוכלו המומחים למלא תפקידם נאמנה (ר' רע"א 1992/15 מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' אלירם ליפה [פורסם במאגרים] (6/8/15); להלן: עניין מ.ע.ג.ן); (מחוזי ירושלים) 2339/00 וילניוס מהנדסים בע"מ נ' אהרון מעוז [פורסם במאגרים] (30/11/2000)).
בית המשפט המחוזי קבע בדעת רוב (כב' השופטים י' שנלר וח' ברנר) שלא ניתן להקנות למומחה מטעם בית המשפט חסינות מוחלטת מפני תביעות רשלנות, אולם, הבהיר לצד זאת כי קבלתן של תביעות מסוג זה תיוחד למקרים מיוחדים של רשלנות רבתי או זדון, ותותנה בנוסף בדרישה מוקדמת של מיצוי ההליכים הקודמים.
...
הנני מורה למזכירות להפיק חיוב אגרה אשר שיעורו יעמוד על תביעה כספית רגילה על סך 175,510 ₪ ויכלול את שתי המחציות (ומובן כי סכום האגרה ששולם בפועל במועד הגשת התביעה יקוזז מחיוב זה).
תביעת רוטמנס (ת"א 5985-01-20) כנגד רו"ח גולדשטיין ורווה-רביד, נדחית.
כן, נדחית ההודעה לצד שלישי שהגישו רו"ח גולדשטיין ורווה-רביד כנגד רו"ח עופר מנירב.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

. על התובע לפי ס' 30 לחוק להוכיח כי לתובע הייתה כוונת זדון, מירמה, וכד'". ברור כי אין המדובר ברשימה סגורה של מקרים אך ברור כי כדי לבסס מעילה באמון לבורר יש להוכיח מימד של זדון או מירמה." ברע"א 6830/00 אריה ברנוביץ נ' משה תאומים, נז(5) 691 (2003) נקבע, לאחר דיון לגבי היחס בין סעיף 30 לחוק הבוררות לבין סעיף 8 לפקודת הנזיקין כך: "המסקנה העולה מדברים אלה ומפועלם המצטבר של סעיף 30 לחוק הבוררות וסעיף 8 לפקודת הנזיקין, היא כי הבורר יהיה חסין מתביעה אזרחית בכל עוולה נזיקית, להוציא עוולות בגין מעשים או מחדלים שכרוך בהם מניע פסול המגיע כדי מעילה באמון. בדרך זו הוצבה נקודת האיזון בתשתית אחריותו של הבורר כלפי המתדיינים: נתונה לו חסינות מתביעה על ביצוע תפקידו ברשלנות, בחריגה מסמכות שלא מדעת או תוך סטייה מדרישות השקידה, המיומנות והמקצועיות. מנגד, הוא נתון לתביעה על מעילה באמון ובצוע תפקידו מתוך מניע פסול". לגבי הרף הראייתי נקבע בפסיקת בתי המשפט שמדובר ברף ראייתי שהוא יותר מהרף הראייתי בהליכים אזרחיים רגילים.
...
תביעת התובע נוסחה כהפרת חובת הנאמנות, אך למעשה התובע פרש יריעה רחבה של טענות מתחום הרשלנות, חוסר סמכות, חוסר מיומנות, וכיוצ"ב. טענות אלה דינן להידחות על הסף מחמת מחסום החסינות המוקנה לבורר.
התביעה נדחית הן להשבת הכספים ששולמו לבוררות והן בגין עגמת הנפש.
בגין דחיית התביעה ישלם התובע לנתבעת הוצאות בסך 6,500 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה בה טען כי המשיב ז"ל הפר את חובת הנאמנות כלפיו במסגרת ניהול הליך בוררות שהתקיים בפניו.
בית המשפט המחוזי קבע כי בקשות המבקש ייבחנו לאור הוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין המעניקה חסינות לנושאי משרה שיפוטית ובכללם לבורר, וכן במסגרת סעיף 30 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 אשר קובע כי בורר יהיה חסין מתביעה אזרחית בכל עוולה נזיקית למעט עוולות העולות כדי מעילה באמון.
...
דין הבקשה להידחות.
הבקשה, איפוא, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה שהוגשה על ידי הנתבע (להלן: "המבקש") לחיוב התובעת (להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה לשם הבטחת הוצאותיו, בגין תביעה לסעד הצהרתי בטענה להפרת חובת נאמנות המבקש עת שימש כבורר בהליך משפטי שהתנהל בין המשיבה לצד ג'.
עיון בתביעה ובכתב ההגנה מעלה כי בפני המשיבה ניצבות משוכות לא פשוטות בדרך לביסוס תביעתה נוכח ההלכות הפסוקות ביחס לאפשרות לקבל תביעה בהתאם לסעיף 30 לחוק הבוררות, ובשים לב לאמור בסעיף 8 לפקודת הנזיקין המתייחס לחסינות שיש לתת לבורר במילוי תפקידו.
...
הכרעה: לאחר ששקלתי טענות הצדדים – דין הבקשה להתקבל.
ברע"א 10376/07 הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו, 11.2.2009) סקר כב' השופט מלצר את ההבדלים בין תקנה 519, לבין סעיף 353, ובהתייחס לאחרון קבע כי: "...על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט, כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו... זהו שלב הבדיקה השני... אם למשל סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה... משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים". מכאן, שהמבחן הראשון הינו הוכחת יכולתה הכלכלית של החברה התובעת, ונטל ההוכחה בענייננו בהקשר זה רובץ על שכמה של המשיבה.
במסגרת זו, יש לשקול גם את סכום התביעה, את משך ההליכים עד כה והצפי להתמשכותם בעתיד, את היקף העבודה שהושקעה בתיק עד כה, ושהמבקש עוד יידרש להשקיע, וההוצאות הצפויות לו. לאחר בחינת כל אלו, אני סבורה כי יש לחייבה בערובה בסכום של 25,000 ₪.
סוף דבר - הנני מחייבת את המשיבה בהפקדת סך של 25,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית צמודה, בקופת בית המשפט, להבטחת הוצאותיו של המבקש, וזאת עד ליום 30/11/15, שאם לא כן תדחה התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו