הבקשה להכרה בחסינות:
לטענת המבקש על פי פקודת הנזיקין קמה לו חסינות סטאטוטורית מפני תביעת הנזיקין בגין מעשים או מחדלים שנעשו במסגרת תפקידו השלטוני ברשות ציבורית, ועל כן יש לדחות התביעה האישית נגדו.
עוד נטען כי הכרה בחסינות העובד וכניסה לנעליו אינה אפשרית מאחר שהסכם הפשרה עליו המשיב חתם עם הממונה על השכר במשרד האוצר קבע כי במידה והעובד יבחר לתבוע את הערייה בתביעה להפרשי שכר או תשלומים חד פעמיים כלשהם בגין התקופה נשוא ההסכם, אז הממונה יבחן מחדש את מכלול ההקלות שקבל העובד בהתאם לנסיבות החדשות שנוצרו בשל דרישת העובד לתשלומים רטרואקטיביים.
גירסתה באשר לגזבר, ראש הערייה והייעוץ המשפטי בערייה עוררו תמיהה ולא מתיישבים עם הדין, כמו גם התייחסותה אל המבקש כאל שומר סף. לא מדובר בבצוע עבירה פלילית ועל כן יש לאשר החסינות.
...
משלא נסתרו טענות המבקש, סבור אני כי המבקש הרים הנטל המוטל עליו בבקשה.
לאור האמור לעיל, סבור אני שהמבקש הוכיח כי לא הייתה לו כל כוונה לגרום נזק למשיב או שהיה לו שוויון נפש לגרימת הנזק, וכי התכוון באמת ובתמים לבצע את תפקידו ולאזן בין בקשות ראש העירייה ורצון המהנדס להעסיק המשיב, דרישות השכר של המשיב על מנת לקבל את המשרה, והצורך לשלוח לאישור את הסכם השכר ולנסות לאשרו, וגם בהמשך לאחר שהבין שההסכם לא אושר, לא נסתרה טענת המבקש לפיה ראש העיר אמר שייקח על עצמו את האישור וכי דרש את העלאת השכר בהתאם להסכם, למרות אי אישור השכר הכלול בו.
על כן, סבור אני שלא חל הסייג לחסינות הקבוע בסעיף 7א(א) סיפא לפקודת הנזיקין, ויש להכיר בחסינותו של המבקש.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את בקשת החסינות של המבקש, ומורה על דחיית התביעה נגדו וכניסת העירייה לנעליו כנתבעת.
