חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חסינות ארה"ב מפני תביעות עובדים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

מכל מקום ,נוכח הטענות המהותיות באשר לסוגיות העובדתיות שביסוד המחלוקת, ואשר לגביהן נטענת טענת חסינות שתדון להלן, מצאתי כי אין מקום להידרש לסוגיות אלה שהן שיוריות לשאלה המהותית בשלב זה. אשר לטענות החסינות שני הצדדים מבססים טיעוניהם על שנפסק זה בענין בחבח ( ע"ע (ארצי) 1127-10-14 ארצות הברית של אמריקה -אנדריא בחבח,( 8.1.2016)) כן מבססים הם טיעוניהם על פסיקה זרה בתחומים אלה לשם הוכחת המשפט הבנלאומי המנהגי.
בענין בחבח נקבע , בסוגיות הקרובות לעניננו, כך: אף שסעיף 4 עצמו ועל פי לשונו, מהוה חריג רחב יחסית לחסינות ריבון זר בתביעות בתחום יחסי עבודה, הרי שיש לפרשו בהיתחשב בכללי המשפט הבנלאומי המנהגי באופן שאין בו כדי לשלול חסינות בקשר לפעולות שלטוניות מובהקות של ריבון זר. "לאור זאת, במצבים חריגים, בהם הזיקות ה"ריבוניות" חזקות במיוחד ובהם ניתן להגיע למסקנה ברורה לפיה כללי המשפט הבנלאומי המנהגי קובעים חסינות - אנו סבורים כי יש לפרש את סעיף 4 בהתאם לכללים אלה" ב."קיים כלל במשפט הבנלאומי המנהגי לפיו כאשר מדובר בעובד המבצע משימות הקשורות באופן ישיר והדוק למשימותיה הריבוניות של המדינה הזרה (בדומה לסעיף 11(2)(a) לאמנת האו"ם וכמפורט בסעיף 36 לעיל); כאשר עילת תביעתו מחייבת בחינה של השיקולים שעמדו בבסיס פיטוריו - להבדיל מדרך פיטוריו או הזכויות הסוציאליות המגיעות לו כתוצאה מהם; וכאשר העומד בבסיס שקולי הפסקת העבודה הם שקולי בטחון לאומי אותנטיים של המדינה הזרה ..., כל זאת באופן מיצטבר - אזי קמה חסינות לריבון הזר מפני דיון משפטי במדינת הפורום. בנסיבות מיצטברות אלו הזיקות ה"ריבוניות" - הן נוכח תפקידו של העובד, הן נוכח עילת פיטוריו והן נוכח עילת התביעה - הן חזקות במיוחד, וכנגדן ניצבת פגיעה מידתית בזכויות פרט (שכן אין מדובר בתביעה מכוח חוקי מגן או לזכויות סוציאליות אלא לסעדים מעבר לכך), באופן שכללי המשפט הבנלאומי המנהגי נותנים תשובה ברורה בדבר מתן חסינות" (ההדגשות הוספו, וכן להלן אא"כ צוין אחרת) ככל שישנה מחלוקת בדבר התשתית העובדתית לרבות בנוגע למאפייני תפקידו של העובד והעובדה כי סיווגו הבטחוני בוטל מטעמי בטחון - ניתן היה לקיים חקירות קצרות בהתייחס לעובדות אלו (להבדיל מחקירות בהתייחס לתוכן המידע שהועבר בעיניינו של המשיב) בבית הדין האיזורי במסגרת הבקשה לסילוק על הסף.
...
יאמר כי סוגיה זו מעוררת קושי עקרוני- ככל שיקבע כי גם כאשר עילת הפיטורין נובעת משיקולים בטחוניים, חובה על הריבון הזר להביאם באופן כלשהו בפני העובד במסגרת הליכי השמוע, וככל שלא כך עשה , יהא חייב בפיצוי בהעדרו של שמוע כדין, הרי שבפועל נמצאנו מתערבים באופן משמעותי ביותר בשיקולים הבטחוניים והשלטוניים של המדינה הזרה, ולחלופין "קונסים" אותה על שניהלה את ענייניה באופן ריבוני בהמנעה מלפעול על פי הנחית בית הדין.
סבורני כי מסקנה זו ראויה להתיישם גם בענין דכאן ככל שנוגע לתנאי השלישי – תנאי "עילת הפיטורין" כבר בשלב זה. היינו, כאשר עילת התביעה כוללת טענה לפגמים בשימוע הנעוצים בכך שפרטי המידע הבטחוני שהווה הבסיס לפיטורין לא נמסרו בכל אופן שהוא- עסקינן בעילת תביעה המחיבת בפועל בחינה של שיקולים בטחוניים- היינו עסקינן בעילת תביעה (שכשלעצמה, ובהתעלם מהתנאים האחרים) עוסקת בליבת התחומים שהחסינות יפה להם.
כמובן, אין בכך כדי לסיים הדיון בסוגיה שלפני וזאת כיון שטרם מוצה הבירור ביחס לתנאים המצטברים הראשון והשני דלעיל אשר יכול ויהא בו כדי להביא למסקנה מסכמת שונה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

באשר לחסינות בארצות הברית כותבת ד"ר דפנה אבניאלי בספרה, שם, בעמ' 526: "כיום, עיקר הדגש בבית המשפט העליון של ארצות הברית הוא על תוכן הדברים. ככלל, לא ניתנת הגנה להתבטאויות שנעשו מחוץ לבית הנבחרים. חברי בית הנבחרים חסינים מפני תביעה אזרחית על דברים שהשמיעו בכל אחד משני בתי הקונגרס, בין שהסעד המבוקש הוא פיצויים, בין שצו מניעה ובין שסעד הצהרתי; בין שההתנהלות שמתלוננים עליה היא הוצאת דיבה ובין שהפרת זכויות חוקתיות של המתלונן. עם זאת, כאשר חבר קונגרס מפרסם מחדש לשון הרע, שפורסמה לראשונה בקונגרס, אין הוא חסין בשל הפירסום החדש." (ההדגשה שלנו).
ל) השאלה העומדת להכרעה בפנינו היא, אם כן, האם יש לדחות על הסף את התביעה-שכנגד שהגיש המשיב נוכח החסינות העניינית המוקנית למערערת בהיותה חברת כנסת? ל"א) איננו סבורים שיש להורות במקרה זה על דחיית התביעה-שכנגד על הסף, הואיל ואנו סבורים, כמצוין בספרה הנ"ל של ד"ר דפנה אבניאלי בעמ' 494 כי: "לצורך השגת איזון בין התכליות הנוגדות, נידרש בית המשפט להחליט בכל מקרה לעובדותיו אם יש מקום למתן החסינות, אם לאו, ובכך להבטיח כי הפגיעה בשויון שבין בני האדם תהא מידתית" (ההדגשה שלנו).
...
ל"ט) בשים לב לכל האמור לעיל, אנו סבורים שיש להורות על דחייתו של הערעור.
הואיל והשאלה שעמדה לדיון בפנינו נוגעת לענין עקרוני, אנו סבורים שאין ליתן צו להוצאות.
י' גריל, שופט בכיר [אב"ד] ב' טאובר, שופטת השופטת ת. שרון-נתנאל: אף אני סבורה כי קודם להכרעה בשאלת החסינות יש לקיים בירור עובדתי ולפיכך אני מצטרפת לעמדת חבריי לפיה יידחה הערעור ללא צו להוצאות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשתה טוענת המבקשת, כי בהתאם לסעיף 4 לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008 (להלן – "החוק"), חסינות מדינה זרה מפני סמכות שיפוט בתביעת עובד כפופה להתקיימותם של מספר תנאים ובכלל זה: כי עסקינן בעילה המצויה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, כי עניננה של התביעה בעבודה שכולה או חלקה בוצעה בישראל וכי בעת שהתגבשה עילת התביעה היה העובד אזרח ישראלי או שמקום מגוריו הרגיל הוא בישראל.
מבחן עזר נוסף הוא מבחן האדם הפרטי, היינו האם הפעולה הנבחנת יכולה להיות מבוצעת על ידי גוף פרטי, או שהיא יכולה להיות מבוצעת אך ורק על ידי המדינה בכובעה כמדינה (ע"ע (ארצי) 300250/97 אמיטה הייבלום - שגרירות ארצות הברית של אמריקה בישראל, [פורסם בנבו] פד"ע לה 76 (2000); להלן: עניין הייבלום).
...
סוף דבר: סיכומו של דבר, מצאנו לדחות את בקשת המבקשת לסילוק תביעתו של המשיב על הסף.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בנוסף לכך, לשיטת הנתבעת היא חסינה מפני תביעותיו הכספיות של התובע לפיצויים, בהיותם פיצויים בעלי אופי עונשי, הרתעתי או "חינוכי", ואין זו דרכה של ערכאה שיפוטית להפעיל סמכותה בעניינים אלה כלפי ריבון זר, שכן הפעלת סמכות זו יש בה משום כפיית "תקנת הציבור המקומית" על ריבון זר. חסינות זו נובעת גם מעיקרון הכיבוד והנימוס ההדדי במשפט הבנלאומי ומעיקרון השויון בין המדינות.
ברע"א 7484/05 ארצות הברית של אמריקה – שוחט (מיום 3.8.10), שבו נדון עניין שהחוק לא חל עליו מבחינת התחולה בזמן, נקבע כי "בהעדר חקיקה סותרת, מהוים דיני החסינות של המדינה חלק מהמשפט הישראלי מכוח היותם משפט בנלאומי מנהגי, הנקלט לתוך הדין הישראלי" (סעיף 13 לפסק הדין).
...
בית הדין מצא שדחיית התביעה על הסף על ידי הערכאות בצרפת, פגעה בזכויותיו של התובע להליך משפטי הוגן על פי האמנה האירופית לזכויות אדם.
התוצאה התוצאה הינה שתביעות התובע לביטול פיטוריו, להשבתו לעבודה ולמתן צו המחייב את הנתבעת שלא להעסיק עובד אחר לפני שתפנה לתובע בהצעה לשוב לעבודתו בתנאים בהם עבד – נדחות על הסף.
בקשת הנתבעת לדחייה על הסף של תביעות התובע לפיצויים – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבע קיבל מהתובע בשנת 1999 סך של 5,000$ למטרת השקעה, ובסכום זה רכש עבור התובע מניות בשוק ההון בארה"ב. לטענת התובע, הנתבע החזיק במניות אלה עבורו בנאמנות, ואולם משנדרש הנתבע על ידי התובע להמציאן לידיו, ולחילופין לשלם לו את שוויין – סרב לעשות כן. התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת מומחה לפיה הוא זכאי לקבל מהנתבע סך של 413,482 $, המהוה את סכימת הדיוידנדים ושערוך שווי סכום ההשקעה ליום 15.5.15.
טענתו של התובע הנה, למעשה, כי סעיף 5 רישא בהסכם הפשרה נועד להעניק לו "חסינות" מפני תביעות ככל שתוגשנה כנגדו על ידי בני משפחתה של חגית (באמצעות דרישה מחגית לשלם לה כל סכום שייפסק לחובתו בתביעות אלה), בעוד שלו עצמו עומדת הזכות לתבוע את בני משפחתה של חגית, ללא כל מיגבלה.
...
טענות הצדדים טענות הנתבע - המבקש לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה על הסף בשל מעשה בית-דין וויתור, שכן במסגרת הסכם הפשרה שנכרת בין התובע לבין חגית ואשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים, הסכימו הצדדים כי סולקו ויושבו ביניהם ובין בני משפחותיהם כל החובות, החיובים, הסכסוכים וטענותיהן ההדדיות.
לאור כל האמור, הנני קובע בזאת כי במסגרת הסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, ויתר התובע על עילת התביעה שלו כנגד הנתבע; כי ויתור זה מחייב אותו בהיותו "חוזה לטובת צד שלישי"; וכי כנגזרת מכך זכאי הנתבע לאכוף ויתור זה על התובע.
כפועל יוצא מכל האמור לעיל, הנני קובע בזאת כי – דין התביעה להידחות על הסף [סעיף 101(א)(3) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984].
סוף - דבר לאור כל האמור אני קובע בזאת כדלקמן: דין התביעה להידחות על הסף; נוכח קביעתי בדבר דחיית התביעה על הסף – מתייתר הצורך לדון ביתר הבקשות התלויות ועומדות לפניי בתיק זה (בקשה לחיוב בהפקדת ערובה ובקשה לגביית עדות על אתר).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו