מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חסימת כניסת רכב למתחם נמל תל אביב

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מסקנה זו מתחייבת בפרט במקרה דנן, שכן חסימת כניסת כלי רכב אל מיתחם נמל תל אביב מנעה הלכה למעשה מהתובעת כניסה למיתחם הנמל, אשר אף הוא מקום צבורי כהגדרתו בהוראות חוק איסור הפליה.
...
מסקנה זו מתחייבת בפרט במקרה דנן, שכן חסימת כניסת כלי רכב אל מתחם נמל תל אביב מנעה הלכה למעשה מהתובעת כניסה למתחם הנמל, אשר אף הוא מקום ציבורי כהגדרתו בהוראות חוק איסור הפליה.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 1,500 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו תת"ע 6262-07-13 מדינת ישראל נ' גמזו יניב בנימין בפני שופט דן סעדון בעיניין: מדינת ישראל – ע"י עוה"ד צפניק המאשימה גמזו יניב בנימין – ע"י עוה"ד אלעד שור הנאשמים הכרעת דין
כחלק מן ההיערכות בהקשר זה ניסגר לתנועת כלי רכב בין היתר המיתחם הרברט סמואל ונמל ת"א – בין רחוב אבן גבירול/ רוקח ועד שד' ירושלים.
טענת ההגנה של הנאשם היא, כי הסתמך על הוראות השוטר במחסום שהכניס אותו למיתחם והשוטר במזרקה שהתיר לו להמתין במקום על מנת לא למוש ממקומו בנגוד להוראות עת/1 שהורו לו לפנות את ציר התנועה עם רכבו.
בת/1 בדוח נרשם מפי הנאשם (בפרק "דברי הנהג") "אני רוצה להגיע הביתה ואתה חוסם את דרכי אתה סתם עושה לי פרינציפ אני לא שואל אותך. אני רוצה סמכות ממונה עליך. אני לא נוסע מכאן. תרשום לי מה שאתה רוצה. זה לא חוקי מה שאתה עושה. אני יתלונן (צ"ל אתלונן) עליך". בעוד שבפרשת ההגנה העיד הנאשם כי הסתמך על ההיתר להכנס שניתן לו על ידי השוטר במחסום וההיתר לשהות בצמוד למחסום שניתן לו על ידי שוטר המזרקה הרי שאין זכר לגירסה זו בדברי הנהג שנרשמו על ידי השוטר.
...
מסקנה זו, בדבר היות גרסת הנאשם גרסה כבושה שמשקלה נמוך, מתחזקת נוכח הימנעותו של ב"כ הנאשם מלחקור את עת/1 לגבי מידת הדיוק ברישום דברי הנהג במוצג ת/1.
דין שתי טענות אלה להידחות.
לאור כל האמור אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

"פשוט הסתובבתי שמעתי אותו מאיץ, והוא ניכנס בערך, ניכנס לכיוון הנתיב שהיה סגור עם הקונוסים, ניסיתי איכשהוא אולי לחסום, לתפוס איזה קונוס אבל זה היה פשוט קצר מדי. הסתובבתי וקיבלתי פשוט בכל חלק שמאל מכה, אפשר לראות גם את התמונות, הוא העיף אותי כמה מטרים זהו. הגיע הנהג אופנוע, אמר לי בוא תעלה על האופנוע, אנחנו נשיג אותו יש שם שוטר. אני לא יכולתי כבר ללכת, כאב לי, פינו אותי לבית חולים. זהו אחרי זה אני כבר לא זוכר מה קרה." התובע פגע בו בתוך מיתחם הקונוסים.
לא התכופף כדי לקחת את אחד הקונוסים אלא כדי "להכניס את עצמי למצב של מגננה". מר גוטמן, חברו של התובע לרכב ומי שנהג בו סיפר בעדותו שנסע "על כביש דרך אלוף שדה מכיוון תל אביב לכיוון בית חולים שיבא תל השומר, בצומת, יש צומת ירידה בעצם לכביש 4 על מחלף אלוף שדה, אנחנו היינו בנתיב שממשיך ישר, הימני ביותר. מה שהיה זה שאני המשכתי בנסיעה ישר, ולפתע מימין ראיתי שכמעט פגע בי רכב שבעצם עבר על אי תנועה מצויר על הריצפה. המשכתי בנסיעה לנתיב הזה, הסתכלתי במראה האחורית, ראיתי שאותו רכב הישתלב אחריי, ושהוא עושה לי, מפנה לי בעצם אצבע משולשת, אני במראה סימנתי עם האגודל ככה, לייק כמו שאומרים, ומשכתי בנסיעה פנינו היו לכיוון כפר אז"ר, לפנות שמאלה לכפר אז"ר, עמדנו ברמזור שמאלה לכפר אז"ר, ולפתע ראיתי מימין את אותו נהג שלפני זה היה לי איתו את העניין הזה, אותו נהג השליך בקבוק על הרכב שלנו, ובאותו רגע המשיך בנסיעה לכיוון שיב"א תל השומר." עוד הכביר לתאר כי התובע "שישב לצדי יצא מהרכב, המשיך רגלי לכיוון אי תנועה של הצומת בהמשך, ומה שהיה זה שאני ראיתי את אותו רכב שהמשיך, הוא המשיך בעצם ישר בהמשך של הנתיב קדימה היו עבודות ממה שזכור לי, אותו רכב הישתלב בעצם לתוך הצומת ימינה לנתיב מימינו, פיזית לא ראיתי משהו שהיה ממשק ביניהם, אבל מה שכן ראיתי זה שאותו רכב עשה סוג של זיגזג, ואת איתן אחרי זה ראיתי שהוא בעצם עף על הכביש שמה, לא ראיתי ממשק פיזי, היה אם אני לא טועה רכב שהסתיר לי ביניהם מה קרה וזה הכול". אם אמר במישטרה שראה את הפגיעה "אם זה מה שמסרתי לשוטר באותו רגע, זה מה שמסרתי...היה מה שהסתיר לי שם...אני ראיתי שאיתן עף, לא ראיתי פגיעה". בחקירה נגדית הסביר כי ראה את תנועות התובע במראת הרכב.
משכך, תכליתה של החזקה הממעטת הקבועה בסעיף 1 לחוק היא "להוציא מגדר תחולת החוק סיכונים של שימוש ברכב שאינם נובעים באופן טיפוסי משימוש ברכב למטרות תחבורה... בנסיבות בהן נגרמת פגיעה עקב מעשה הנעשה במכוון כדי לגרום נזק לאדם אחר, השמוש ברכב הוא ככלי לגרימת נזק ולא לצרכים תחבורתיים" (ע"א 2199/99 עזבון לזר נ' רשות הנמלים והרכבות, פ"ד נו(1) 938, 952 (2001)).
...
יש לפרש בצמצום את יסוד הכוונה בחוק הפלת"ד. לא הוכח רצון חפצי של ממש לפגיעה מכוונת בתובע ועל כן הנטל מוטל על הנתבעת 3 לפצות את התובע לפי חוק הפלת"ד. עיקר טיעוני הנתבעים 1-2: דין התביעה כנגד הנתבעים 1-2 להידחות הן בשל ייחוד העילה לפי חפלת"ד והן במידה ויקבע כי מדובר באירוע נזיקי.
לא שוכנעתי שמר בן אמוץ ביקש לפגוע בתובע.
לא שוכנעתי שהתובע ביקש לפגוע במר בן אמוץ.
אשר על כן אני קובע כי החבות בנדון חלה על חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב הפוגע וכי דין התביעה כנגד המדינה להידחות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לפי תאור העובדות, ביום 22.7.17, בשעה 22:30 בערך, הגיע לחניון נמל תל אביב שם חנה אופנועו של המתלונן.
הנאשם חלף בצומת מכבים-רעות ברמזור אדום והמשיך כשהוא מסמן לשוטר "להמתין". כעבור 5 ק"מ עקף אותו השוטר וחסם את הפנייה לכפר חרבת אל מצבח.
כמו כן, בשל משבר הקורונה ומחסור בכוח אדם, עודנו נמצא ברשימת המתנה לקראת כניסה לטפול ב"יתד".
בנוגע לעבירות גניבת רכב אליהן נלוו עבירות של נהיגה פוחזת, או הפרעה לשוטרים, נקבע כי המיתחם יהיה מחמיר (ע"פ 2519/14 אבו אלקיעאן נ' מד"י (29.12.14) והאסמכתאות שם).
...
ועוד יש לקחת בחשבון את העובדה שבגין שלושת התיקים הנידונים, שהה הנאשם במעצר מאחורי סורג ובריח למשך תקופות המצטברות לכדי 30 ימים סה"כ. לדעתי, מכלול הנסיבות הללו, בצירוף לעובדה שעסקינן בעבירות רכוש אשר בסופו של עניין לא נגרם בעטיין נזק ממשי, מובילים למסקנה לפיה ראוי להקל עם הנאשם משיקולי שיקום, שכן שליחתו לכלא תמוטט את עולמו ותקשה עליו לחזור לאורח החיים הנורמטיבי שגיבש לעצמו מזה 6 שנים.
גזירת הדין לאחר כל האמור, אני גוזרת על הנאשם עונש כולל בגין שלושת האירועים כדלהלן: 9 חודשי מאסר בעבודות שרות, ללא ניכוי ימי המעצר.
אני מורה כי שרות המבחן יפגוש את הנאשם לפחות אחת לחודש, וישלב אותו בתכנית טיפולית סדורה.

בהליך חוקי עזר עירוניים - ברירת משפט (חע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העד הבהיר שמדובר בכניסה לנמל תל אביב ליד תחנת הכוח רידינג.
העד הבהיר שמדובר באיזור המוגדר " פארק רחבעם זאבי" ומדובר במיתחם שהוא חלק מנמל תל אביב.
לדבריו יש ללמוד על כך שמדובר במקום האסור לכניסת כלי רכב מעמודי החסימה הממוקמים בשולי המיתחם והגובלים בכביש.
אני סבור שהמתחם המוצג בתמונה עונה על הגדרת "מדרכה" באופן בו היא מוגדרת בחוק העזר לתל אביב יפו ( העמדת רכב וחנייתו ).
...
אני סבור שכאשר מתחם אחד עונה על הגדרות שונות בשני חוקי עזר שונים (" מדרכה" על פי חוק עזר אחד ו "גן" על פי חוק העזר האחר) הרי יש מקום לטענה שהטעות אליה נפל הנאשם היא בלתי נמנעת באורח סביר.
בג"ץ קיבל את העתירה כנגד העירייה וקבע : "מצאנו כי מיום שנחקקה הוראה מיוחדת האוסרת חניה על מדרכה בחוק עזר חניה, לא הייתה עיריית הרצליה רשאית לאכוף את איסור החניה על מדרכה לפי חוק עזר שמירת ניקיון. על עיריית הרצליה להפסיק אפוא מיד את השימוש בחוק עזר שמירת ניקיון לאכיפת איסור החניה על מדרכה." אני סבור בהשאלה שיש ללמוד מבג"ץ זה לעניינו.
כמוכן אני סבור שמיקום התמרורים שהוצבו במקום תומך בטענתו של הנאשם לעניין הטעות המשפטית.
אני מקבל את עמדת המאשימה שהפסיקה קבעה שאין חובה להציב תמרורים כאשר האיסור ברור מכוח הדין.
אני סבור שבנסיבות מקרה זה , כאשר לא הובהרה בפני מדיניות העירייה בנוגע לאכיפת רכב דו גלגלי על מדרכה , אין מקום להרשיע בעבירה זו שלכאורה יסודותיה הוכחו במהלך הדיון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו