אני לא מאיימת אני רק דורשת את זכויותיי שאתה הפרת בברוטאליות.
נזכיר כי התובעת טוענת כי לקיחת הרכב וחסימת גישתה למחשב ולסלולרי שהועמדו לרשותה מהוים את אקט הפיטורים, בעוד שהנתבעת טוענת כי התובעת היא שנטשה את מקום העבודה בכך שלא נענתה לדרישות החברה להשיב לפניותיה ובין היתר להמציא פרטים על התאונה ובכלל זה להשיב את הרכב.
אי לכך, טענותיה בהקשר זה נדחות;
שנית, אשר למכירה לחברת לדקו – התובעת הציגה מסמכים שעליהם היא חתומה, שמהם עולה כי היא הוציאה את הצעת המחיר לחברה זו. גם אם כטענת הנתבעת, לא היא זו שהביאה לעיסקת המכירה, אזי משהייתה מעורבת בה ובהיעדר ראיה להסכמה אחרת בין הצדדים, הרי שלכאורה היא זכאית לעמלה בגין מכירה זו. אולם, בהתאם להסכם העבודה הזכאות לעמלה תשולם לעובד רק לאחר שהלקוח העביר את כל התשלום לנתבעת, ורק כל עוד הוא עובד בחברה.
...
בהמשך לכך, פנחס העיד כי החישוב נעשה בהתייעצות עם אנשי מקצוע (ע' 38, ש' 24) , אולם אלה לא הובאו לעדות ועל כן אין באפשרותנו לקבל חישוב זה.
סוף דבר
התביעה שכנגד נדחית באופן מלא, ואילו התביעה מתקבלת באופן חלקי.
נוכח התוצאה אליה הגענו, ובפרט לאור הפער הגדול בין גובה התביעה כפי שהוגשה – היא כומתה לסך של למעלה מ- 90,000 ₪ – לבין הסך שנפסק לטובת התובעת לבסוף, החלטנו לעשות צו להוצאות על הצד הנמוך.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסך 2,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.