חסיון על דו"ח משרד התקשורת

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 62912-01-18 פלאפון תיקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל לפני כבוד השופטת עמיתה יהודית שטופמן מבקשת העיון מירב תהלה, עו"ד ע"י ב"כ עו"ד שחר הררי ואח' העותרת פלאפון תיקשורת בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ברקמן וקסלר בלום ושות' המשיבה מדינת ישראל, משרד התיקשורת ע"י פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) החלטה

כמו כן, לטענת פלאפון, הלכה פסוקה יצרה חיסיון על דו"חות פקוח (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי, מט (4) 054).

...

לטענת פלאפון, העיון בתיק אסור על פי דין ולכן בהתאם לסיפא של תקנה 4(א) אין לאפשר את העיון בתיק.

איסור בדין- אין בידי לקבל את טענת פלאפון כי סעיף 37א16 לחוק התקשורת מקים איסור בדין לעיון במסמכים.

ניתן לומר גם, כי מתוך שקבע המחוקק כחריג את החיסיון על דו"ח בקרה ואיכות לפי חוק זכויות החולה (סעיף 22(ב) לחוק) – מתוך אותו לאו אתה שומע הן, כי ככלל דו"חות פנימיים אחרים אינם חיסויים, בהעדר הוראה ספציפית אחרת, בהקשר של תקנות סדר הדין.

לגבי שאלת חסיונם של "מסמכים פנימיים" ר' למשל: ענין Gerber (בהקשר גוף פרטי); בג"ץ 2534/97 ח"כ יונה יהב נ' פרקליטת המדינה, פ"ד נא(3) 39 (15.6.1997); רע"א 4999/95 Alberici International שותפות רשומה זרה הרשומה בישראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39 (5.6.1996); ת"א (מחוזי מרכז) 25158-08-13 חברת פרטנר תיקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התיקשורת (21.6.2015); ת"א (מחוזי מרכז) 12312-06-11 אבי יצחק נ' עריית נתניה (19.2.2013, החלטה בבקשות 80, 81); יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247 (2007), בעמ' 264.

בתשובתה כותבת דלק כי מדובר בדו"ח של חברת יעוץ חיצונית (שלדור) אשר נשכרה ע"י משרד האוצר ב- 2009, ומטרת עבודתה היתה (לפי דו"ח הוועדה הבין-משרדית שהועבר לעיונה) "לבחון את מצב התחרות במשק לאחר ההפרטה והפיצול של בתי הזיקוק והפרטת חברת פי גלילות, לאתר כשלים תחרותיים בכל מקטע ולהמליץ על פיתרונות". דלק טוענת כי בעמ' 9 לדו"ח הוועדה הבין-משרדית (שהועבר לעיונה) הובהר כי דו"ח הוועדה מבוסס על הדו"ח של חברת שלדור.

...

גישה זו מקובלת עלי.

בעת עריכת המסמכים לצורך העברתם, תעבור המדינה על החומר פעם נוספת, על רקע כל האמור לעיל ובפסיקה, ותעשה את המירב כדי לצמצם ולמקד את טענת החסיון למספר מינימלי של מסמכים אשר לגביהם יראה, לגופו של ענין ולאחר בחינה ממשית, כי האינטרס בכך גובר על עקרון השקיפות.

סוף דבר על הצדדים לפעול להעברת השלמות ביניהם ובכלל בהתאם למפורט בהחלטה זו, עד ליום 30.11.2016.

המשיבות עתרו לסלק את דו"חות משרד התיקשורת שצורפו לתשובת המערערים ולמחוק את הסעיפים בתשובה המסתמכים על דו"חות אלה, מן הטעם שהדו"חות חיסויים.

...

במקרה דנן, גם בהנחה שיש להכיר בחיסיון יחסי מכוח חובת הסודיות בתקנות הפיקוח, אני סבור כי יש להורות על הסרת החיסיון.

חיסיון ופרסום נוכח המסקנה אליה הגעתי, לא אדרש לשאלה אם פרסום הדו"חות שולל מיניה וביה את טענת החסיון.

כשלעצמי, אני סבור כי חיסיון ופרסום הם תרתי דסתרי, וקשה להלום כי טענת החיסיון תעמוד למשיבות, לאחר שדו"חות משרד התקשורת פורסמו באינטרנט והם בידיעתו של הציבור (עם זאת, מקום בו החומר נחשף שלא כדין, ניתן למשל לבחון, אם נוצרה אי קבילות מכוח סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981).

כך למשל בענין יוחנן (פס' 14-17), נדונו דוחות של משרד התיקשורת שהתבססו ברובם המכריע על מידע פומבי שלא הגיע מהגוף המפוקח.

לכן, לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי קיים חיסיון פסיקתי על הדוח הסופי, חיסיון הנגזר כאמור מחובת הסודות הקבועה בסעיף 15א לפקודת הבנקאות.

...

ראשית לא ברור האם האלטרנטיבה הנטענת על-ידי המבקש היתה בכלל אפשרית במועד הרלוונטי – קרי האם היו בעלי השליטה במעריב נכונים להיעתר לדרישת הבנק ולחזק את ביטחונות הבנק על האשראי הישן, ואם כן – באיזה אופן.

אולם כדי להוכיח זאת, נדרשת הוכחה בראיות נוספות מעבר לכך שבסופו של דבר חלק מחוב מעריב לבנק נמחק.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת – נדחית.