מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חסיון עורך דין לקוח מול האזנות סתר בלתי חוקיות

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

הוסכם בין היתר כי המדינה תיבדוק האם יש ברשותה הקלטות של האזנות סתר נוספות על שש השיחות שתומללו ונמסרו ואילו בא-כוחה של ברקו ינסה להגיע להסכמות עם לקוחותיה של ברקו שהשיחות עמם הוקלטו, ובמיוחד עם המשיבים 2 ו-3, בשאלה האם אלה מוותרים על חיסיון עורך דין-לקוח לגבי אותן השיחות.
עוד טוענת הסנגוריה הציבורית כי במקרה דנן המדינה לא קיימה את הוראות סעיף 9א לחוק האזנת סתר וכי והעובדה שהסטייה מהוראות החוק היטיבה לכאורה ועל פי טענת המדינה, עם המשיבים, אין בה כדי לשנות מעובדה זו. הסנגוריה מדגישה כי סעיף 9א לחוק ביקש להבטיח כי בית המשפט הוא שיבצע את מיון תוצרי האזנת הסתר ולא הרשות החוקרת וכי במקרה דנן נפלו פגמים מהותיים בכל הנוגע להליך האזנות הסתר.
עמדה זו יש בה משום היפוך תפקידים ויוצרות ללא כל הצדקה עניינית, בזכרנו את נקודת המוצא לפיה הרשות החוקרת היא הגורם המופקד על הטיפול בחומר חקירה שנאסף על ידה ובכללו תוצרי האזנות סתר (על ייחודן של האזנות סתר לעורכי-דין אעמוד להלן), ובזכרנו עוד כי מכוח חזקת חוקיות מעשה המינהל יש להניח שכל עוד לא הוצגה ראיה לסתור מדובר בגוף שילטוני נאמן וחסר פניות המבצע את מלאכתו במקצועיות וביושר (בהקשר זה ראו בש"פ 2602/96 זינגר (בן צבי) נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3) 231, 237 (1996) וכן עניין זאבי, פיסקה 16).
אל מול תהליך בעייתי זה, קבעה הפסיקה מבחן פשוט, יעיל וישים ולפיו ככל שהחומר רלוואנטי ולו לפריפריה של האישום, יש להעדיף את זכותו של הנאשם לעיין בו, גם על חשבון הפגיעה בפרטיות של מי שהחומר נוגע אליו וזאת עם או בלי הסכמתו של הנפגע.
...
בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא צ' סגל) נעתר לבקשה והתיר למשטרה להאזין לשיחותיה של ברקו מן הטלפון הנייד שברשותה במשך שבועיים ימים (22.11.2007-8.11.2007), ובהחלטתו קבע: "אני מסמיך את יחידת האזנות סתר ירושלים לתמלל שיחותיה של עו"ד ברקו עם יוסי מלכה, איציק בר-מוחא [המשיב 2], אלירן דרעי [המשיב 3], משה בר-מוחא ורפי סיבוני בלבד.
בית המשפט נעתר לבקשה והרחיב כאמור את ההיתר שניתן בצו המקורי באופן שיחול גם על חשד לביצוע עבירות של סחר בסמים ואספקתם.
הנה כי כן, גם לעניין מיון החומר וסיווגו וגם לעניין אופן הטיפול בחומר ההקלטה אשר לא סווג כחומר חקירה, פעלה המשטרה בסופו של דבר באותו האופן שבו היא נוהגת לטפל בחומר הקלטה של האזנה "רגילה", וזאת נוכח ההוראות והצווים שיצאו תחת ידי בית המשפט במסגרת היתר האזנה על-פי סעיף 9א לחוק האזנת סתר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הפסיקה הוסיפה ועסקה בשיחות מואזנות שאחד מהצדדים להן הוא עורך דין, כך שתיכנן עשוי לחסות תחת חסיון עורך דין - לקוח.
בחינת בקשתו של הנאשם 6 אל מול עקרונות משפטיים אלה, לא מאפשרת לקבלה.
בכלל זה, תכניה של שיחה חסויה שנקלטה בהאזנת סתר אינם נבחנים ככלל אף בידי המשיבה, וממילא שאינם על ידה מסווגים כשיחה "רלבאנטית" או "נוגעת", לגביה קמה זכות עיון.
זהו מהלך ממוקד ומנומק של בחינה קשר טלפוני עם עורך דין ספציפי, שנעשה בהתאם לחוק האזנות סתר ולהלכה שנדונה לעיל.
תוצרי מלאכה זו חוסים תחת חזקת חוקיות מעשה המנהל, והביקורת עליהם נעשית בידי התביעה ובהמשך בידי בית המשפט באמצעים סבירים ובמגבלות הגיוניות ("ברי כי הדרישה שהתביעה או שבית המשפט יבחנו ויאזינו למאות ואלפי שיחות אינה מעשית. הנחת העבודה היא, שכאשר המאזין רושם בזמן אמת ליד השיחה הנקלטת מספר מילים... הדברים משקפים את תמצית השיחה").
...
המאשימה הצהירה שכל חומר החקירה הרלבנטי שנאסף הועבר להגנה, וטענה שזכות העיון אינה כוללת זכות לדרוש מן המשיבה לחפש מסמכים ספציפיים בחומר החקירה עבור ההגנה, ולהצהיר האם נאספו או לא. במישור המשפטי, עמדת המאשימה מקובלת עלי.
לכן, הבקשה נדחית.
לסיכום בכפוף להערות שנכללו בהחלטה, ולהוראות בפסקה 42 לעיל, בקשות הנאשמים נדחות.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

ב"כ המשיבה, עו"ד פרוש, אישרה ברוב הגינותה כי בראשית הדרך אכן ארעו בתיק זה תקלות שונות בהתנהלות מול ההגנה.
(ב) "...נידרשת תשתית עובדתית וודאית כדי להסיק ויתור על חיסיון. לפיכך, במידה וההגנה תוכל להצביע על אינדיקאציה לכך שאיזו משיחותיו של המדובב עם עורך דינו היא רלבאנטית, תפנה המשיבה למדובב ותברר עמו האם הוא מוותר על החיסיון. אם יוותר, תיבדוק המשיבה את רלבאנטיות השיחה ואם זו תימצא רלבאנטית היא תמסר להגנה. אם לא יוותר המדובב על החיסיון, יוכל העורר לפנות לבית המשפט המוסמך בהליך הדומה להליך הקבוע בסעיף 9א לחוק האזנת סתר (סעיף 14, קטע שני להשלמת הטיעון).
עם זאת, החידוש שאנו עוסקים בו כאן מחייב תשומת לב נוספת ביחס לשאלות הייחודיות שהוא מעורר הן במקרה זה והן לגבי העתיד (האבחנה בין אלמנט האזנות הסתר בעת שהחשוד הנחקר עושה שימוש במכשיר, מבלי שידע שהן מואזנות, לבין האזנות לשיחות המדובב, הנעשות בהסכמתו; הטיפול בסוגיית החסיונות (במקרה שלנו: חיסיון עו"ד-לקוח); היותו של המדובב מי שזהותו חסויה והשלכות העניין על בני שיחו, ועוד).
...
בית המשפט מצא כי במקרה דנן העורר קיבל את הקלטותיהן של כל השיחות המהוות, לגישתו, "חומר חקירה", הווה אומר – שיחות המדובב עם אנשי משטרה, ושיחות שערך העורר עצמו.
בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 18.3.09, ובהשלמת הטיעון שהגישה בכתב הדגישה ב"כ המלומדת של העורר, עו"ד ד"ר לרנאו, כי נחיצותן העיקרית של השיחות הנוספות היא לשלוש תכליות: (א) בירור מהימנותו של המדובב, כאשר לשיטתה (ותוך ניסיון להסתמך על החלטתי ב-בש"פ 3099/08 אברהמי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.2.09; להלן: עניין אברהמי)), יש לסווג את מכלול השיחות הנוספות ככאלו היכולות להשליך על מהימנותו של המדובב.
אעיר רק כי ככל שקבלת פירוט השיחות נועד להוות רק אמצעי פיקוח על פעולת גורמי החקירה, הרי שנוכח האמור בפיסקה 15 לעיל, אין לדבר מקום בשלב זה. נוכח כל האמור לעיל ובכפוף לאמור בפיסקה 18 שלעיל – הערר נדחה.

בהליך בקשות שונות (ב"ש) שהוגש בשנת 2006 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האומנם בפנינו "האזנת סתר" במשתמע ובדיעבד, אם לאו? סעיף ההגדרות של חוק האזנת סתר, התשל"ט 1979 (להלן: "חוק האזנת סתר") מגדיר "האזנת סתר" כשיחה הנקלטת סימולטאנית על ידי המאזין בעת קיומה בפועל, קרי, בזמן הווה, כמתבקש מלשון המחוקק: "האזנה"-האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכול באמצעות מכשיר.
פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, מכיר בשורה של חסיונות וחיסיון ספציפי זה אינו נמנה עליהם, כגון: חיסיון לטובת המדינה (סעיף 44), חיסיון לטובת הציבור (סעיף 45) וחיסיון פרטני בין בעלי מקצועות, כגון רופא, פסיכולוג, עורך דין, ועובד סוציאלי, ובין מטופליהם/ לקוחותיהם (סעיפים 48-51).
בהעדרה של הוראה חקוקה אין כדי לגרוע מן הסמכות של בית המשפט, וזה האחרון רשאי להכיר בחיסיון האמור של העיתונאי, בגבולות שהותוו לעיל, על יסוד הכללים היונקים ממקומה המרכזי של חירות הביטוי ושל הזכויות המשתלשלות ממנה, במשפט המהותי שלנו (בג"צ 337/81 בעמ' 355 מול אות השוליים ז).
...
במקרה קונקריטי זה על רקע האמור, דומני, כי בשאלת האיזון בין אינטרס חופש המידע ובין אינטרס שלום הציבור והגשמת צרכי חקירה, התשובה המתבקשת הינה להעדפת ההגנה על האחרון, שבתנאים הללו דינו לגבור.
לאור כל האמור לעיל, אני רואה לדחות את היתנגדות המבקשים.
הנני מורה למבקשים 1 ו-2 לקיים את הצו השיפוטי, ולמסור את החפץ מיידית לידי חוקרי המשטרה האמונים על פרשה זו. ניתן היום 02/02/2006
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו