מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חלוקת שכר טרחה בין נתבע וזוגתו

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לגירסתו, שכר הטירחה כלל לא שולם לו על ידי התובעת, אלא על ידי מי שהיה בן זוגה דאז.
המחלוקת לעניין חלוקת שכר הטירחה בין שלב המעצר לבין הטיפול בתיק העקרי: לגירסת הנתבע, העובדה שתשלום ניכר משכר הטירחה הועבר לידו לאחר הפסקת הייצוג, מלמדת על כך שהוסכם על שכר טירחה גלובאלי עבור הייצוג בכללותו.
...
בהקשר זה ראה דבריו של כב' השופט א. ריבלין, ב- ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, כדלקמן: "...אלא שמקובלת עליי התפיסה שלפיה האחריות לעריכת הסכם שכר טרחה מוטלת, בראש ובראשונה, על שכמו של עורך-הדין, ומחדלו בעניין זה אף כי איננו שולל ממנו את עצם הזכאות לשכר ראוי, הרי עשוי הוא לבוא בחשבון גובה השכר..." יובהר, כי במקרה דנן, לא הועלתה טענה כי התובעת הפסיקה את הייצוג בחוסר תום לב, ולפיכך, חל הכלל לפיו היא רשאית הייתה להחליף את הייצוג, ואין בכך כדי לחייב אותה בתשלום מלוא שכר הטרחה.
לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, ועיינתי במלוא חומר הראיות שלפניי; וכן לאחר בחינת תצהיר הנתבע מיום 03.04.17, בו פירט את הפעולות המשפטיות שבוצעו בטיפול בעניינה של התובעת, החלטתי לפסוק על קיום בבינוניות באשר לשכרו הראוי של הנתבע.
סוף דבר הנתבע ישיב לתובעת סך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 31.12.15 ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

הנתבע טוען כי הלקוחה קיבלה סך 450,000 ₪ לפי הסכם חלוקת הרכוש ואולם, זאת בגין חלקה בתמורת דירת המגורים של בני הזוג ומשכך, כי לא נוצרה כל זכאות לשכר טירחה בהתאם להסכם נשוא התביעה.
בהקשר לטענה זו נקשה- לו אמנם קיבל הנתבע שכר טירחה בגין טפול בעניינים אחרים- מדוע לא החתים את הלקוחה על הסכם שכר טירחה?! מחדלו האמור של הנתבע, חל ביתר שאת בהנתן שהוצגו בפני בית המשפט שני הסכמי שכר טירחה בין הצדדים לבין הלקוחה, עובדה המחזקת היתנהלותו של הנתבע, אשר בשגרה מחתים לקוחות על הסכמי שכר טירחה.
...
אלא שהתובעת לא הציגה כל ראייה התומכת בקבלת סכום נוסף על ידי הנתבע, בהתאם להסכם שכר הטרחה נשוא התביעה וטענה בעלמא ואף זאת לראשונה במסגרת חקירתה הנגדית, שהיא מעריכה שכר הטרחה בגין תיק כזה בסך של 200,000 ₪ (ראו עדותה בעמוד 23 שורות 9-10), עדות אשר, בכל הכבוד, אינני סבורה כי די בה. אשר על כן ובהתאמה הנני קובעת כי התובעת לא הרימה הנטל המוטל עליה להוכחת קבלת סכומים נוספים על ידי הנתבע.
סוף דבר - לאור האמור והמפורט, הנני קובעת כי התובעת זכאית לסך של 46,240 ₪ כולל מע"מ (סכום זה מהווה מחצית מסך 92,480 ₪, לאחר ניכוי ההוצאות והכולל מע"מ, אשר קיבל הנתבע) בגין חלקה בשכר הטרחה אשר קיבל הנתבע מאת הלקוחה.
משכך, הנני קובעת כי הנתבע ישלם לתובעת סך 46,240 ₪ כולל מע"מ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (28/4/13) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בגין השירותים שסופקו על ידי עו"ד כ"ץ באמצעות מר מילצ'ו קירוב ומר פיטר דימיטרוב, שילם להם הנתבע סך של 410,000 ₪: סך של 90,000 ₪, למר מילצ'ו באמצעות המחאות, וסך של 320,000 ₪, למר דימיטרוב, באמצעות המחאות שנמסרו לבת זוגו, טניה דימטרוב, ובאמצעות העברות בנקאיות לחשבון אליו ביקשה להעביר כסף גב' טניה דימיטרוב.
קרי, המערכת החיצונית והגלויה בין הצדדים היא, כי ההיתקשרות לחלוקת ריווחי שכר הטירחה של הנתבע הנה בין עו"ד כ"ץ לבין הנתבע, בעוד שהמערכת הפנימית והסמויה בין הצדדים היא, כי חלוקת ריווחי שכר טירחה של הנתבע הנה בין התובעת לנתבע.
...
" יוצא אפוא, כי מי שפנה אל לשכת עורכי הדין הוא דווקא בא-כוחה של התובעת, עו"ד כ"ץ, וחרף תשובת לשכת עורכי הדין, כי מדובר בהסכם בלתי חוקי, וחרף העובדה שהייתה מיוצגת על-ידי עו"ד, בחרה התובעת ביודעין לקשור הסכם פסול עם הנתבע.
לסיכום, לאור העובדה שמדובר בהסכם , הגם שאיננו חתום, ושנערך בניגוד להוראות חוק מפורשת, שהצדדים היו מודעים לה, ואף קיבלו את תשובת לשכת עורכי הדין לשאילתה שהוגשה, הרי שמדובר בהסכם בלתי חוקי, שנוגד את תקנת הציבור, ואיננו בר אכיפה.
סוף דבר אשר על כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה, ודין תביעתה להידחות, בנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מאחר והכספים הנתבעים לא חולקו כדיבידנד לבנק ומאחר ונכון ליום הגשת התביעה, הבנק לא נחשב יותר נושה של האגודה והשיעבוד שרבץ לטובתו על נכסי האגודה בוטל, אזי אין כל יריבות בין השניים.
על פי סיכום שכר הטירחה בין הנתבע לבין הבנק, זכאי הנתבע לקבל את שכרו מסך הסכום שייגבה בפועל וישולם לבנק כתוצאה מהגשת התביעות, זאת ללא קשר ובנוסף לשכרו ככונס נכסים שישולם מקופת הכנוס.
בע"א 3003/02 בית אלעזרי, מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ נ' לחמי, פ"ד נז(6) 551, עמ' 561-562 נפסק בהקשר זה כדלקמן: "לפי סעיף 7 לחוק ההסדרים, למשקם סמכות להסדיר את חובותיהם של גורמים חקלאיים לנושים, ובילבד שמדובר ב"חוב כולל או ערבות לחוב כאמור". "גורם חקלאי" מוגדר בסעיף 1 לחוק ההסדרים כ"אגודה חקלאית, ארגון חקלאי, תאגיד חקלאי, חקלאי, חבר באגודה חקלאית ובן זוגו".
...
לגבי היסוד השני - החוקים האמורים נועדו לשם הגנה על נכסי הכינוס שיועברו בסופו של דבר לנושים.
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבע בהשבת הכספים שמשך כהוצאות שלא כדין ("תשלומים לא מאושרים") בגין השנים 2003 – 2005.
סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני ירושלים נפסק כדקלמן:

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏1203524/15 בבית הדין הרבני האיזורי ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז התובע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד ישראל קדמי ועו"ד זיו אגמון) הנתבעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אפרים אבן צדק) הנידון: חישוב חלוקת שכר טירחה בין כונסי הנכסים החלטה
הדירה לא הייתה רשומה על שם הזוג ב', היא סירבה לרשום את הדירה על שמם כי טענה שזה לא חלק מהליך הכנוס.
...
והובהר לו האמור מעלה, כי בכל מה שהתנהל בדיון עד כה, הוא היה מיוצג על ידי עו"ד קדמי, שדיבר אף בשמו בהתאם לסיכום שביניהם.
מסקנה לאחר הפעלת שיקול הדעת, וכפשרה המיוחסת לשעות העבודה שהושקעו (הערכה) והפעולות שביצעה עו"ד ז' בתיק, כולל הוצאות משוערות שהוציאה במסגרת הליך המכירה בכינוס, ולאור העובדה כי הפעולות לא הושלמו במידה זו או אחרת (ולאור פסק הרא"ש באשר לדין שאינו יכול להתברר לגמרי, המובא בשולחן ערוך חושן משפט סימן יב סעיף ה); ואף לאור האמור מעלה, כי שכר הכינוס הכללי נפסק ל 2.8 אחוז מדמי מכירת הדירה בפועל; בית הדין קובע כי כונסת הנכסים הקודמת עו"ד ז' תקבל סך 10,000 ש"ח (עשרת אלפים ש"ח) מתוך שכר הכינוס, ויתרת תמורת שכר הכינוס תועבר לכונסי הנכסים שבאו אחריה, עו"ד קדמי ועו"ד אבן צדק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו