חלוקת עזבון בין אחיות - בוררות בדבר שווי דירה

נקבע בהסכם כי חמשת האחיות יקבלו מתוך נכסי העיזבון, כל אחת דירה.

יתרת נכסי העיזבון, כמו גם נכסים משותפים אחרים של האחים, שימשו למימון היתחשבנות זו. לאור זאת, אף אם יקבע כי פסק הבורר מהוה חלוקה ראשונה של יתרת נכסי העיזבון (טענה אותה מכחישים המשיבים), הרי שתוצאת ההיתחשבנות בפסק הבורר ויישומה באמצעות חלוקת הנכסים בין האחים, מהוה העברה של תמורה בכסף ובשווה כסף שאינה באמצעות נכסי העיזבון בלבד.

תמונת הדברים איפוא היא כי יתרת נכסי העיזבון, לצד נכסים אחרים, שימשו למעשה לאיזון חובות וזכויות שהיו לאחים זה כנגד זה. העמדת יתרת נכסי העיזבון לצורך תשלום החובות, מהוה כשלעצמה הכרה בכך כי כל אחד מהאחים קיבל רבע מהזכויות – במסגרת הסכם חלוקת העיזבון, ומשכך נכסים אלה יכולים לשמש לפרעון חובות החלים על מי מהם – בהתאם להכרעת הבורר.

הוא אינו נוקב בגובה החובות אשר לדעת הבורר יש לכל אחד מהאחים כתוצאה מהכרעתו, הוא אינו כולל הערכה של שווי הנכסים – לא יתרת נכסי העיזבון ולא נכסים משותפים אחרים של האחים, ואין בו פירוט כספי אף של עניינים אחרים אותם הזכיר.

...

בנסיבות הענין שלפנינו, בו לא הועלתה כל טענה בדבר כוונה של העוררים להשתמטות ממס, ובשים לב לספק האמתי שהיה בדבר תוקפו של פסק הבורר (ענין בו ניתנו הכרעות משפטיות סותרות), אני סבור כי אין מקום להטלת סנקציה קודם למועד בו אושר פסק הבורר באופן סופי.

סוף דבר אציע לחבריי לדחות את הערר ולקבוע כדלקמן: יש לראות בפסק הבורר כמכירה, עליה חלים המסים שבחוק.

לאור כל האמור לעיל אני מסכים עם פסק דינו של יו"ר הוועדה על כל סעיפיו.

ודוק, ההאשמה לפיה חטא גאון בכך שעקב היתנהלותו נימנעה מהתובעים האפשרות להוכיח ששיפורי הבנייה הנטענים נעשו על ידי הקבלן טרם מכירת דירותיו ושוקפו במחירן, חוטאת לפסק הבורר המבוסס על הערכת שווי הדירות בפרויקט שנעשתה על ידי השמאי הפוסק יובל דנוס למועד חלוקת הדירות, דצמבר 2010, בטרם מכירתן, והכוללת את שווי פוטנציאל תוספת החללים ביחס לכל אחת מהן, כאשר בפסק הבורר הובהר כך: "לאחר קביעת השמאי אין עוד כל רלוואנטיות לטענות בקשר לתוכניות שהוצגו לתובעים, וגם אם נעשו, או ניתן לעשות שינויים בבניית איזה מהדירות לעומת התוכניות שהוצגו" [סעיף 2.8 לפסק הבורר].

שורש הדברים - יש לידרוש לגנאי את ניסיונם של התובעים לייצר לצורך התביעה שלפניי, בידיים בלתי נקיות ובאופן גס וחלול, נרטיב קורבני לפיו גאון, שייעץ להם שלא לתבוע את הקבלן, נושא באחריות לדחיית טענותיהם כלפי הקבלן בהליך הבוררות בו היו מיוצגים מתכנונו ועד סופו בידי עו"ד אחר, ובפסק הדין בו נקבע על יסוד חוות דעת שמאי מומחה כי לא רק שלא קופחו בחלוקת הדירות בפרויקט, אלא נפל בחלקם יותר ממה שהיו זכאים לו. כל האמור לעיל - אף מבלי לטבול במבחנת הזכוכית של דוקטרינת השתק הפלוגתא את שאלת פיתחון הפה של התובעים להעלות טענות מסוימות כאן כלפי גאון לאחר שנדחו בפסק הבוררות [ראו בעניינים דומים בש"א 6841-01 עו"ד גולדהמר נ' גניזדוביץ (2001), ע"א 2284-07 סינאי נ' עו"ד מסיקה (2010) וכן את הערת בית המשפט העליון בסעיף ז' לפסק דינו ברע"א 1026-07 הרשקוביץ נ' החברה הישראלית לטבק (מ.ט.) בע"מ (2007)] עניין דירת האיזון: מלכתחילה החזיקו התובעים ב-2 דונם מתוך הקרקע עליה הוקם הפרויקט, ואילו הקבלן היה בעליו של הדונם הנוסף.

בכל הקשור למכירת דירת האיזון לגאון העיד דורון באופן ברור וחד משמעי, ואילו כאשר נישאל על עניינים הקשורים למחלוקת בינו לבין התובעים בבוררות על ניצולם של אותם חללי פוטנציאל הנזכרים בפסק הבוררות לטובת דירות הקבלן, ובפרט דירת אחיו של דורון, נשאה עדותו אותות של היתחמקות שמגמתה הייתה, בצדק או שלא בצדק, שלא לאפשר לתובעים לחטט במה שכבר הוכרע בבוררות.

ודוק, חרף התפקיד המשמעותי שמילאו התובעים 1 ו-4 בפרויקט, לא נמצא כי בכל הקשור לדירת האיזון היתנהל גאון אך ורק מול התובעים 1 ו-4 כנציגי המוכרים כולם, וזאת משבחומר הראיות מצויות התכתבויות ישירות לעניין תשלומי התמורה בין גאון לבין אחד ממוכרי הנכס, התובע מס' 7, בגדרן אף מוזכרים סיכומים ישירים ביניהם, ברם, כאמור, תובע זה לא התייצב על מנת להעיד ולהכחיש במו פיו את טענות גאון לגבי היתנהלות הצדדים לעיסקת מכר דירת האיזון.

יכול והתנהלות זו של מימון, באישורם של התובעים, ששיאה בעצם מסירת החזקה בדירה לגאון, אף עולה לכדי ויתור על ידי היתנהגות על כל אותן טענות הכלולות בכתב התביעה [ראו ע"א 156/76 שטרן נ' פרידמן, פ"ד לא(1) 572] או למצער בכוחה של ראיה זו להעביר את הנטל המישני של הבאת הראיות לעניין זה מגאון לתובעים [ראו רע"א 10272/07 עיזבון המנוח אבא בביוף ז"ל נ' עריית חיפה (2008)].

...

לעניין הראשון - כאמור לעיל נחה דעתי כי התובעים עמדו על חלוקת דירות בפרויקט באופן שלא יחייב אותם בתשלומי איזון במזומן, ומשכך לא היו בוחרים דירות יקרות יותר בכל מקרה.

סוף דבר: התביעה נדחית על כל רכיביה.

אשר על כן, במכלול נסיבות העניין, ובשים לב גם להחלטתי מיום 18.4.19, אני מורה כי התובעים ישלמו לנתבע שכר טרחת עו"ד על הצד הנמוך, בסך של 15,000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים.

בעיניין זה מפנה התובע להסכמי המייסדים שנחתמו בין האחים בקשר עם החברות; תניית הבוררות עליה הסכימו הצדדים, מלמדת כי הם ראו עצמם כשותפים עיסקיים לכל דבר ועניין.

(2) תובענה אזרחית בין אדם או עיזבונו לבין בן משפחתו, או עיזבונו, שעילתה סיכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;".

יתירה מכך, האח הבכור – החתום על הסכם הפרוק השני, התייצב בבית המשפט לחלק מהדיונים וכן הגיש ביום 27.12.21 – באמצעות ב"כ התובע, תצהיר בו הוא מיפרט בין היתר את נסיבות גיבושו וחתימתו של הסכם הפרוק השני בזו הלשון: "הייתי נוכח במהלך השיחה שנערכה במסגרת המשפחתית בכדי לגבש את ההסכם השני... וברצוני לציין ולהדגיש מספר עניינים. ההסכם נחתם על ידי כולם, לרבות על ידי, ועל ידי הורי והוא היוה את הפשרה המוסכמת על ידי כולם בכדי לסיים את הסיכסוך באופן שיסגור את המחלוקת וישמור על כבוד המשפחה בדרכי נועם...". יובהר ויודגש, הסיכסוך נושא התביעה אינו טענת התובע למעילת הנתבע בכספי החברה, ולא בעיניין הפרוק עצמו.

יצוין שהתובע טוען כי זכרון הדברים מזויף ולא אותנטי (סעיף 12 לתשובת המבקש לתגובת המשיב בעיניין צוי מניעה, מיום 29.11.21); כי ברשותו ראיות חותכות לכך שמועד חתימתו מאוחר להגשת התביעה; כי נפלו בו עוד פגמים רבים המעידים על כך שמדובר בזיוף; וכי גרסה זו באשר לדירה, הומצאה על ידי הנתבע כדי לא לקיים את הסכם הפרוק.

...

וכן כי ניתן לצרף בבית המשפט לענייני משפחה בעל דין שאינו קרוב משפחה אם יגיע בית המשפט למסקנה כי יש בכך כדי לייעל את בירור מכלול הסכסוכים שבין הצדדים.

לטענת התובע כאמור, הואיל והנתבעים טוענים כי בהתאם לזיכרון דברים ניתנה למר בורשה אופציה לרכישת הדירה, המהווה חלק מהתמורה עבור מניות התובע בהתאם להסכם הפירוק, אין מנוס מהוספתו יחד עם בנו – כנתבעים.

גם אם יש לקבל את בקשת התובע לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת ה"ה בורשה כנתבעים (וזאת איני קובעת), נתונה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות שבדין, לדון גם בעניינו של בעל דין הדרוש לצורך בירור והכרעה בתובענה, בהתאם לסעיף 6(ו) לחוק: "בית משפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא." סוף דבר בהתאם לסמכות הנתונה לי כפי הוראות סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, אני מורה על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז.

עוד קבע המנוח כי ככל שהמשיבה תחפוץ להשאר בדירה, המשיבה תדרש לשלם מחצית משווי הדירה בנכוי הסך .

יערער ו/או יתבע בין בערכאות ובין ע"י בוררות לבטל את עשיית צוואה זו הוא ינושל מעיזבוני וחלקו יחולק שווה בשווה בין יתר יורשיי" (להלן: "תניית הסילוקין").

להתנגדות לא היה כל בסיס עובדתי והיא נועדה להאריך את ההליך, לסרבל אותו, להלך אימים על המבקש ואחיו בניסיון לסחוט חלקים מהעזבון.

טענות רבות הן לגיטימיות וטובות, והן נדחות בסופו של דבר על-ידי בית המשפט, שכן יש טענות לגיטימיות וטובות אחרות, המתגברות עליהן.

...

טענות רבות הן לגיטימיות וטובות, והן נדחות בסופו של דבר על-ידי בית המשפט, שכן יש טענות לגיטימיות וטובות אחרות, המתגברות עליהן.

עיון בהליך ההתנגדות מוביל למסקנה כי ההתנגדות לא הייתה מבוססת והיא לא התאפיינה בתום לב. ההתנגדות התבססה כאמור על שלוש עילות: חוסר כשירות - בעניין זה הוגשה חוות דעת ולפיה הסבירות שהמנוח היה כשיר לערוך צוואה גבוהה מהסבירות שהמנוח לא היה כשיר לערוך צוואה.

בנסיבות אלה אני קובע כי ההתנגדות הוגשה ללא כל בסיס ושלא בתום לב ועל המשיבה "לשלם

· "גם בדיון בבקשת פירוק חב' בובוב, טען ב"כ האחייניות, עו"ד מירון [עמ' 143 שורות 7-8]: בימ"ש מחוזי אישר את פסק הבורר, שאמר שמדובר בנכס שיש לו לא רק היבט צבורי אלא גם ערך כלכלי...". · ב-10.12.18 חתמו האחייניות רבקה אונגר ורחל רובין עם זיידה על הסכם, על פיו אם יושבו המניות לזיידה, תקבל מהן זיידה עבור רכישת מניותיה "שווי פי ארבע מהשווי היחסי... במניות החברה, וזאת לאחר בירור בדבר השווי של המניות" [ראו עמ' 128-130 לתצהיר הנתבעים].

שישית, זיידה דוד, בנה של זיידה, העיד בחקירתו: "ש. שמע אחיך [אחי חיים – י.ג] שיש מריבה בין בעלי המניות בבובוב, עשה בירורים? ת. נכון... אחרי שהוא גילה את אוזני, ביקשתי ממנחם שהוא עו"ד [אח נוסף – י.ג] שינסה יותר לברר... הוא הצליח לקבל את פסק הבורר [הבוררות בין מייזליש לבין האחייניות – י.ג] [עמ' 40 לפרוטוקול שורות 9-13]; "לקחת מאישה אלמנה... כמה שקלים, שאבא שלה השאיר לה... למה היא צריכה לתת להם מתנות?" [עמ' 44 שורות 16-19]; "אתה הבאת את ההסכם [ההסכם שחתמה זיידה עם האחייניות ב-10.12.18 – י.ג]? ת. נכון" [עמ' 45 שורות 2-3]; "עזרו לברר... הגיע פסק הדין של הבורר [מ-1.6.16 – י.ג] והביאו לי אותו" [עמ' 48 לפרוטוקול שורות 25-26]; "ברגע שהבנו שזה שווה כסף [המניות של זיידה – י.ג], ויש פה מאחורי גבינו מילחמה על כסף, ורוצים להשאיר את אמא בחוץ..." [עמ' 49 לפרוטוקול שורות 11-12].

בשני הסכמי מכר דירות שהוצגו [הסכמי מכר דירות שמכרה חב' בובוב לאנשי הקהילה – י.ג], והובאו בחוו"ד מומחה ביהמ"ש בעמ' 31-32, נאמר: · בחוזה מ-18.11.85 בין חב' בובוב לבין אברהם רכטשפר: "כמו כן זכאית החברה... להוסיף לבית קומה או קומות ו/או להגדיל... את שטח הבניין, ולהוציא חלק/ים מן הקרקע מהרכוש המשותף, מבלי שהקונה יהיה רשאי להתערב בדבר או לטעון לזכויות בקשר לכך, ובילבד שהדירה עצמה תיבנה לפי התרשים". · בחוזה מ-11.5.96 בין חב' בובוב לבין מנחם מנדל וערנה פינגרהוט: "המשתכן מסכים בזה כי החברה רשאית... להוסיף לבניין קומה או קומות נוספות ו/או להגדיל את שטח הבניין, מבלי שיהיה רשאי להפריע לחברה בבצוע הפעולות והעבודות הנ"ל". מומחה ביהמ"ש ציין בחוו"ד שיכול ותיווצר מחלוקת בין רוכשי הדירות לבין חב' בובוב בעיניין הבעלות על זכויות הבניה השיוריות הקיימות, אולם אין באמור כדי לשלול בשלב זה את הטענה שיש ערך כספי למניות בחב' בובוב, והשווי הכספי יכול לגדול אם יבוצע פרויקט פינוי- בינוי.

סוף דבר להורות על ביטול העברת המניה ו-1/3 המניה מבעלות המנוחה זיידה לבעלות הנתבעת 1 בחב' בובוב בע"מ. החזרת המניות תיעשה כדלקמן: מניה אחת תיגרע מהמניות הרשומות ע"ש הנתבעת 1 ותירשם בבעלות עזבון רבקה זיידה במירשם רשם החברות.

מניה שניה תיגרע מהמניות הרשומות ע"ש הנתבעת 1, ותירשם בבעלות משותפת של עזבון רבקה זיידה והנתבעת 1 במירשם רשם החברות [חלוקת הבעלות במניה הנוספת: עזבון רבקה זיידה - 1/3, והנתבעת - 2/3.

...

שמאי ביהמ"ש מר שאול רוזנברג העיד בחקירתו: "ש. ... במישור התכנוני אפשר להוסיף 14 דירות? ת. נכון... בחלקות 253-258. ש. שזה 1,820 מ"ר? ת. נכון. ... ש. המסקנה היא, יש עדיין זכויות בניה על גג הבניין לבנות 14 דירות בשטח של 1,820 מ"ר. ת. נכון [עמ' 101 לפרוטוקול שורות 5-20]; "ש. כמה דירות יש סה"כ במתחם הזה? ת. בפועל 106 דירות" [עמ' 103 שורות 2-3]; "ש. ההתלבטות בעניין זכויות הבניה היא של מי הם? ת. נכון. יש ... תחרות על הזכויות הנוספות בין הדיירים של הבניין... לבין, האם הזכויות האלה שייכות לחב' בובוב" [עמ' 104 לפרוטוקול שורות 25-28]; "מדובר על חברה [חב' בובוב – י.ג] עם בנייני שיכון ותיקים מאוד, שבהחלט יכולים להיכנס לתוך הקטע של התחדשות עירונית [עמ' 108 שורות 23-27]; "במקרה שלנו מדובר על זכויות מהוונות? ת. לכאורה כן [זכויות חכירה מהוונות של חב' בובוב – י.ג]" [עמ' 110 לפרוטוקול שורות 31-22]; "אם הייתה תכנית התחדשות עירונית, האם היה מוסיף לה [לחב' בובוב – י.ג] משהו [בתמורה – י.ג] או אותם זכויות של 14 דירות זה מה שהיה נשאר לה? ת. שאלה של משא ומתן [עם היזם – י.ג]? ת. יכול להיות שכן. ש. יכול להיות שגם יוסיף לה [תמורה לחב' בובוב – י.ג]? ת. כן" [עמ' 111 לפרוטוקול שורות 31 עד עמ' 112 לפרוט' שורה 1]; "אם היו רושמים את הדירות הללו בטאבו ע"ש הדיירים, ניתן היה לקדם את הפרויקט [פרויקט פינוי-בינוי – י.ג]? ת. ניתן היה להתחיל בקידום הפרויקט" [עמ' 112 לפרוטוקול שורות 31-33].

סוף דבר להורות על ביטול העברת המניה ו-1/3 המניה מבעלות המנוחה זיידה לבעלות הנתבעת 1 בחב' בובוב בע"מ. החזרת המניות תיעשה כדלקמן: מניה אחת תיגרע מהמניות הרשומות ע"ש הנתבעת 1 ותירשם בבעלות עיזבון רבקה זיידה במרשם רשם החברות.

כן ישלמו הנתבעות לתובעת את החזר התשלום ששילמה לשמאי ביהמ"ש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד ההחזר בפועל.