חלוקת מניות דיבידנד במושב

בהתאם לכך, וללא הבחנה בין מושב/קבוץ ותיק וגדול ששווק כמות גדולה של תוצרת חקלאית משך עשרות בשנים לבין מושב/קבוץ צעיר וקטן ששווק כמות קטנה של תוצרת חקלאית במהלך השנים, הוקצו לכל אגודה החברה בתנובה 9,608 יחידות הישתתפות; השני – מפתח יחסי, לפיו 50% מכלל יחידות ההישתתפות הוקצו לאגודות השיתופיות על פי "הגביה להון מניות כפי שבוצעה במשך השנים", קרי – כל אגודה בהתאם להקף שיווק התוצרת החקלאית לתנובה לאורך השנים.

האגודה טוענת כי הדיבידנדים שחולקו על ידי תנובה בגין יחידות ההישתתפות, חולקו באופן שוויוני בין חברי האגודה, מבלי שהמשיבים הביעו היתנגדות לכך, מה שמעיד על כך שהם ראו במניות כהון האגודה; כי גם אם המשיבים מימנו את רכישת מניות תנובה, אין בכך כדי להקנות להם את הבעלות בהן; כי במשך שנים ניהלה האגודה הליכים נגד תנובה בעיניין המיסוי של הדיבידנדים, באופן המוכיח שהמניות הן בבעלותה; וכי המשיבים מנועים מלתקוף את החלטת האספה הכללית, שכן נטלו חלק בהליכי קבלתה.

...

השופט רובינשטיין ציין כי "אילו נמצאנו עתה בעידנים ראשונים, יתכן מאוד שגישת רשם האגודות השיתופיות היתה על תילה, ואולי לא היו עליה עוררין כלל, מתוך התפיסה הקבוצתית-קולקטיבית שהנוגעים בדבר היו חדורים בה; בלא "דקדוקי עניות" משפטיים" (פסקה ב').

כאמור, מסקנתו של חברי, השופט עמית, לפיה יחידות ההשתתפות ב"תנובה" הן קניינם של הרפתנים מקובלת עלי.

כמו כן, אף אני בדעה כי אין במסקנה זו בכדי לסתור את עקרונות הקואופרציה, וביניהם העיקרון של ערבות הדדית.

בהתאם לכך, וללא הבחנה בין מושב/קבוץ ותיק וגדול ששווק כמות גדולה של תוצרת חקלאית משך עשרות בשנים לבין מושב/קבוץ צעיר וקטן ששווק כמות קטנה של תוצרת חקלאית במהלך השנים, הוקצו לכל אגודה החברה בתנובה 9,608 יחידות הישתתפות; השני – מפתח יחסי, לפיו 50% מכלל יחידות ההישתתפות הוקצו לאגודות השיתופיות על פי "הגביה להון מניות כפי שבוצעה במשך השנים", קרי – כל אגודה בהתאם להקף שיווק התוצרת החקלאית לתנובה לאורך השנים.

האגודה טוענת כי הדיבידנדים שחולקו על ידי תנובה בגין יחידות ההישתתפות, חולקו באופן שוויוני בין חברי האגודה, מבלי שהמשיבים הביעו היתנגדות לכך, מה שמעיד על כך שהם ראו במניות כהון האגודה; כי גם אם המשיבים מימנו את רכישת מניות תנובה, אין בכך כדי להקנות להם את הבעלות בהן; כי במשך שנים ניהלה האגודה הליכים נגד תנובה בעיניין המיסוי של הדיבידנדים, באופן המוכיח שהמניות הן בבעלותה; וכי המשיבים מנועים מלתקוף את החלטת האספה הכללית, שכן נטלו חלק בהליכי קבלתה.

...

השופט רובינשטיין ציין כי "אילו נמצאנו עתה בעידנים ראשונים, יתכן מאוד שגישת רשם האגודות השיתופיות היתה על תילה, ואולי לא היו עליה עוררין כלל, מתוך התפיסה הקבוצתית-קולקטיבית שהנוגעים בדבר היו חדורים בה; בלא "דקדוקי עניות" משפטיים" (פסקה ב').

כאמור, מסקנתו של חברי, השופט עמית, לפיה יחידות ההשתתפות ב"תנובה" הן קניינם של הרפתנים מקובלת עלי.

כמו כן, אף אני בדעה כי אין במסקנה זו בכדי לסתור את עקרונות הקואופרציה, וביניהם העיקרון של ערבות הדדית.

התובע 21 אישר כי בשנת 2000 קרא בעתון על הכוונה של תנובה להפרטה, ובשנת 2001 על הכוונת לחלק דיבידנדים לבעלי המניות, התובע 4 - מר גד זהבי, ממושב פדיה, העיד כי בשנים 1998, 1999 ו- 2000, דיברו רבות במושבים ובמגזר החקלאי על תנובה והכספים שאמורים להגיע ממנה, והייתה סביב זה התעסקות רבה (ראה עמוד 52 שורות 14-20 לפרוטוקול הדיון).

...

בהינתן הצהרת התובעים, לה ניתן תוקף של החלטה, על פיה בהוכחה כי הועברו למושבים כספים בגין הגבייה למניות בתקופת השיווק העצמאי, יהא כדי לאיין את התביעה, דין התביעה להידחות גם מטעם זה. אף ככל ולא היה מקום לדחיית התביעה נוכח התיישנותה ולא היה מוכח דבר ייחוס ההון בגין השיווק הפרטני למושבים, ולא ניתן היה לראות בנתבעת כמי שנגרם לה נזק ראייתי - לא ניתן היה להיעתר לתביעת התובעים ומתן הסעדים אשר התבקשו על ידם, וזאת מקום בו לא הורם הנטל הראייתי המוטל על התובעים לצורך הוכחת תביעתם, לרבות הדלות בראיות והכרסום הראייתי אשר נמצא בעת החקירות הנגדיות.

סוף דבר, תביעת התובעים נדחית.

כפועל יוצא, ההודעות לצד שלישי, עד כמה שלא ניתן באלו פסק דין, נדחות אף הן. הוצאות ההליך עסקינן בהליך משפטי מורכב, אשר נמשך כשש שנים, ואשר התקיימו במסגרתו 17 דיונים, מתוכם 13 דיוני הוכחות, נשמעו עשרות עדים ונרשמו כ- 300 עמודי פרוטוקול.

לטענת המושב, פועלו היה בין הגורמים שהביאו להשאת ריווחי החברה, אשר גדלו עם השנים, ומדי שנה אף חולקו דיבידנדים נאים לבעלי המניות בה. על פי המושב, טענת המבקש בדבר קפוח המיעוט אינה יכולה לעמוד, שכן גם לשיטתו של המבקש כיום אין קפוח כלשהוא.

...

משכך, דין בקשת האישור להידחות לגופה.

סוף דבר הבקשה לאישור תובענה ייצוגית - נדחית.

המבקש ישלם למושב הוצאות בסך כולל של 30,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ג, 08 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

בנגוד לטענת המבקשים בכתב ההמרצה, בבג"צ ניר בנים נדחתה טענת אגודת מושב נחלים כי חלוקת הדיבידנדים בין חברי האגודה באופן שווה, במשך מספר שנים עד למכירת תנובה, יוצרת השתק של רפתני מושב נחלים מלטעון לחלוקה דיפרנציאלית של יחידות ההישתתפות.

גם במושב ניר בנים נדונה שאלת חלוקתם של מניות תנובה בין חברי האגודה.

...

מכאן, שאין לראות בהסכמת מי מהמבקשים בשנת 2004 כמונעת את זכות התביעה שלהם, הן בשל כך שהחלטה זו בוטלה על ידי המשיבה עצמה בהחלטת 2007, והן בשל כך שהמצב המשפטי ביחס לזכויות חברי האגודה ביחידות ההשתתפות לא היה ברור אותה עת. לפיכך, טענת המשיבה בדבר ויתור והסכמה מצד המבקשים נדחית גם היא.

לפיכך, אין ממש בטענת המשיבה לפיה יש להעביר את התובענה לפסים רגילים, הטענה נדחית.

התוצאה: טענותיה המקדמיות של המשיבה נדחות.