תאונת הדרכים אירעה ביום 13.08.2018 בין שלושה כלי רכב, כדלקמן:
כלי רכב, מ"ר 44-660-13 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בתביעה הראשונה בביטוח ניזקי רכוש (להלן: "רכב מגדל"); כלי רכב, מ"ר 50-453-80 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 2 שהיא בבעלותו של הנתבע 1 הם גם התובעים בתביעה השנייה (להלן: "רכב בלו סקאי"); וכלי רכב, מ"ר 93-938-13 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת 3 בתביעה הראשונה והנתבעת 2 בתביעה השנייה בביטוח אחריות לניזקי צד ג', ונהוג בידי הנתבעת 1 בתביעה השנייה (להלן: "רכב איילון") (ולהלן: "התאונה").
בתביעה השנייה בגין ניזקי רכב בלו סקאי, נהגת רכב איילון תישא באחריות לנזק לחלקו האחורי בלבד של רכב בלו סקאי, כאשר הנזק לחלקו הקידמי נגרם באחריותו של נהג רכב בלו סקאי וככזה אינו בר תביעה.
גירסתו של נהג רכב בלו סקאי, "הרכב השני" בתאונת השרשרת
נהג רכב בלו סקאי העיד כי נסע בכביש ובשלב מסוים הבחין שמתחיל להווצר פקק תנועה, לכן האט ו"הגיע" לרכב שעומד לפניו (עמ' 6, שורות 25-24 לפרוטוקול), ולאחר שהתנועה החלה להתקדם, הוא החל בנסיעה איטית ופתאום שמע "בום" מאחורה (עמ' 6, שורות 26-25 לפרוטוקול).
...
בהמשך להחלטתי מיום 01.10.2021 ולאחר שבחנתי את הבקשה ואת טענות ב"כ הצדדים, אני קובע כי יש להכריע קודם בשאלת החבות, דהיינו בשאלה מי מנהגי הרכבים אחראי לקרות התאונה, ובשלב מאוחר יותר יינתן פסק דין משלים בשאלת הנזק.
איני מקבל את גרסת נהגת רכב איילון כי הפגיעה בחלקו האחורי של רכב בלו סקאי הייתה ברמת נגיעה בלבד.
לכן, אני סבור כי הנזק לחלקו האחורי של רכב בלו סקאי, ככל שיוכח, נגרם ברשלנותה של נהגת רכב איילון.
אני קובע את התיקים לישיבת הוכחות נוספת בשאלת הנזק בלבד ליום 28.10.21 בשעה 12:00.