מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חלופת מעצר במקום מעצר לחייל

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עם זאת, יש מקום לידון במשקלם של שקרי העורר כחיזוק בתיק העקרי, על רקע הקושי לעמת את התעוד במצלמות האבטחה מול עדויות החיילים והמאבטחים במחסום, וכן על רקע העובדה שחלק גדול מטענתו כי עד היום הנו חלק מכיתת כוננות בישוב ונשקו מצוי בנשקייה הוברר כאותנטי.
בנסיבות אלו, אני מקבלת את עתירתו החלופית של הסנגור, ומורה על הכנת תסקיר מעצר, במסגרתה תיבדק חלופת מעצר אשר תוצג לשירות המבחן – כאשר לדברי הסנגור המדובר בחלופת מעצר במקום מגוריו – חורפיש.
...
מחדלים חקירתיים אלו מביאים אותי למסקנה, כי קיים כרסום-מה בתשתית הראייתית הלכאורית, באופן אשר מאפשר לשקול חלופת מעצר, למרות קיומה של עילת מעצר סטטוטורית, עליה אין חולק.
בנסיבות אלו, אני מקבלת את עתירתו החלופית של הסניגור, ומורה על הכנת תסקיר מעצר, במסגרתה תיבדק חלופת מעצר אשר תוצג לשירות המבחן – כאשר לדברי הסניגור המדובר בחלופת מעצר במקום מגוריו – חורפיש.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

יתרה מכך, המשיבים בהודעותיהם מיקמו עצמם בסמוך לאיזור הארוע ואף המשיב 1 מסר, כי מלבד הרכב שלהם לא הבחין ברכב נוסף במקום, וכאשר נעצר על ידי החייל ונשאל מה הוא עושה שם, אמר לו המשיב 1: "וואלה הסתבכנו חבל על הזמן" והתחיל לבכות.
הלכה היא, כי בעבירות סמים הנמנות על עבירות הפצת סמים, מקימות חזקת מסוכנות סטאטוטורית, כאשר רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ישוחררו הנאשמים לחלופת מעצר (ראה בש"פ 2746/11 פלוני נ' מדינת ישראל, בש"פ 4305/09 גאנם חרבאוי נ' מדינת ישראל).
...
עוד נקבע, כי תשתית ראייתית לכאורית, אך שהיא מורכבת ממסכת של ראיות נסיבתיות, עשויה להוות תשתית מספקת לצורך מעצר עד תום ההליכים מקום שיש בה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו, ובלבד שהראיות לכאורה ככל שהן נסיבתיות תהיינה על פניהן בעלות עוצמה שיש בה להוביל למסקנה לכאורית ברורה בדבר סיכויי ההרשעה (ראה בש"פ 1238/06).
לאחר שהקשבתי לטיעוני באי כוח הצדדים, עיינתי בכלל חומר החקירה שהונח בפניי וצפיתי בדיסק המתעד את האירוע, על רקע המבחנים שנקבעו בפסיקה, הגעתי לכלל מסקנה, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיבים במעשים המיוחסים להם בכתב האישום, כמפורט לעיל.
אשר על כן, הנני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 1998 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת התוכנית הושגה הבנה מוקדמת בין המבצעים כי יש להזהיר את חיילי צה"ל העשויים להפגע כתוצאה מבצוע התוכנית.
ההליך בבית משפט קמא בית משפט קמא הורה לעצור את פקוביץ עד לתום ההליכים נגדו ואילו את אסקין הורה לשחרר בתנאים מגבילים של מעצר בית, עיכוב יציאה מן הארץ בתוקף עד למתן החלטה אחרת, הפקדת עירבון כספי (או ערבות בנקאית) בסכום של 150,000 ש"ח וכן ערבות עצמית וצד ג' על סך 500,000 ש"ח. העוררת משיגה על החלטת בית משפט קמא לשחרר את המשיב בתנאי חלופת מעצר במקום מעצר עד תום ההליכים ואילו הערר שהגיש המשיב מכוון כנגד קביעותיו של בית משפט קמא באשר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.
...
על יסוד החומר הראייתי המצוי ניתן, לכאורה, להגיע למסקנה שנקשר קשר לביצוע העבירה נשוא האישום השלישי בין פקוביץ והרשטיק אך לא בין המשיב ומי מהם.
השאלה היא אם ניתן לשלוט ולתחום את מסוכנותו של המשיב כפי שזו השתקפה ממעשיו על פי חומר הראיות שבידי התביעה, רק בדרך של מעצר עד תום ההליכים או שמא יכולה חלופת מעצר למלא את מטרת המעצר ועל ידי כך להמעיט ולו במעט את הפגיעה בחירותו של המשיב כל עוד לא הורשע בדין? לאחר עיון ובחינה של חומר הראיות הרב שהוגש לעיוני הגעתי למסקנה, בדומה למסקנת השופט קמא, כי ניתן להסתפק במקרה הנדון בחלופת המעצר.
בסיכומו של דבר אני מחליט שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2003 בעליון נפסק כדקלמן:

הוא עמד על נסיבותיו האישיות הקשות ובקש לראות בארועים נשוא האישום משום חריג באורח חייו של העורר וציין כי ניתן למצוא חלופת מעצר במקום מרוחק ממקום מגוריו של העורר, שם אירעו מעשי העבירה ולבודדו בדרך זו מהמתלונן ומשאר העדים העשויים לקחת חלק במשפט.
מדיניות הצבא באה לידי ביטוי בנוהל של האלוף, ראש אכ"א, המורה ליחידות הצבא כי מיתקני צה"ל אינם מיתקני כליאה ולכן אין לקבל בקשות חיילים להשתחרר בחלופות מעצר במסגרת יחידתם הצבאית, ואין למפקדי היחידות סמכות להביע הסכמה להסדרים של חלופות מעצר ביחידה.
...
בית משפט זה כבר עמד לא אחת על הצורך לא רק להחמיר בעונשי נאשמים המורשעים במעשי אלימות תוך שימוש בנשק קר, אלא גם להורות, דרך כלל, על מעצרם כדי להגן על הציבור מפני מסוכנותם.
בענייננו, לאחר בחינת כל היבטי הענין, אין מנוס ממעצר העורר, ולא ניתן להפעיל חלופת מעצר אשר תספק את ההגנה הנדרשת לשלום הציבור ממסוכנותו.
לאור מכלול היבטי הענין, אין מקום לשחרור העורר בחלופת מעצר נוכח מסוכנותו ולכן דין הערר להידחות.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ב"כ המשיב הוסיף שמדובר במשיב נטול עבר פלילי שזה מעצרו הראשון, המשיב הוא אדם נח לבריות ומסיע חיילים לפרנסתו.
לאור זאת, עתר ב"כ המשיב להפנות את המשיב לשירות המבחן לבחינת חלופת מעצר, במקום המרוחק מבית המשפחה, ובפיקוח אחיו של המשיב, המבינים שיהיה צורך לפקח בצורה הדוקה ומתחייבים לדיווח אם יפר את תנאי השיחרור.
...
לאחר שבחנתי את ראיות המבקשת ושקלתי את טענות ב"כ המשיב, מסקנתי היא שקיימות ראיות לכאורה נגד המשיב וביחס לכל האישומים נגדו.
המבחן לקיומן של ראיות לכאורה לצרכי מעצר עד תום ההליכים הוא מבחן "אם נאמין" במסגרתו בית המשפט בוחן את השאלה אם נאמין לראיות התביעה, האם יהא בהן כדי לחייב את המסקנה שהעורר ביצע את המעשה המיוחס לו (בש"פ 4526/18 כנעאן נ' מדינת ישראל (17.12.18)).
בעניין עילות המעצר, מקובלת עלי טענת ב"כ המשיב שעילות המעצר במסוכנות המשיב כלפי בני משפחתו ואף קיים חשש לשבוש הליכי משפט העולה מהתנהלות המשיב לכאורה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו