חל"ת לעובדת לאחר חופשת לידה שבתוך חל"ת

אמנם, בסיום הקטע המצוטט לעיל מפסק הדין בענין גנוט, נשמרה האפשרות לראות מצב מסויים של עובדת לאחר חופשת לידה שבוחרת לצאת לחל"ת, כמצב שמאפשר תשלום דמי אבטלה, אך זאת - אם מוכח כי החל"ת למעשה "נכפתה" על העובדת, בין בשל טעמים הקשורים במקום העבודה ובין בשל טעמים הקשורים בעובדת.

...

גם אם נכון שהעיריה היתה מחוייבת כלפי מחליפתה של התובעת, הרי שבהכרח, מאחר שתחילה היה מדובר על חל"ת עד יום 31/3/12, העסקת המחליפה לתקופה הרלוונטית לתובענה, נקבעה רק לאחר שהתובעת כבר החליטה לצאת לחל"ת. כלומר, אין מדובר בענין שקשור במקום העבודה אשר בגינו התובעת נאלצה לצאת לחל"ת. כשאנו מצרפים את המשתמע מפסק הדין בענין גנוט לראיית התובעת את עצמה כבלתי זמינה לעבודה, כאמור במכתבה מיום 20/6/12 - אנו מגיעים למסקנה שאין אנו יכולים לקבוע שהנתבע טעה בכך שהוא ראה את התובעת ככזו שאינה זמינה לעבודה בתקופה שבמחלוקת.

לסיכום בשל המסקנה האמורה לעיל, אין אנו רואים מנוס מדחיית התביעה.

מכל מקום, בשל המוסבר לעיל - אנו דוחים את התביעה.

ביום 16.6.16 אושרה בקשתה של התובעת להארכת חופשת לידה על חשבון חל"ת וזאת במהלך התקופה מיום 25.6.16 ועד 24.9.16 (ר' נספח ב לתצהירו של אסף אדרי).

עיון בתצהירה של התובעת מעלה כי הצהירה היא בנקודה זו כי: "ברצוני לציין כי זו שהחליפה אותי בתפקיד מנהלת הלישכה, אני בעצמי ראיינתי אותה לעבודה ביחד עם מהנדס העיר דאז אריאל בלכר וסכום עמה מראש שהיא באה להחליף אותי רק לצורך חופשת הלידה ולתקופה מוגבלת". עיון בחקירתו הנגדית של מר אדרי מעלה כי הוא לא מכחיש את הדברים: ".. הובאה עובדת מחברת כוח אדם למילוי מקום של התובעת בחופשת לידה. היא זו שנשארה גם לאחר שהתובעת חזרה" (ר' עמ' 13 שורות 21-15).

סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויים מכוח חוק עבודת נשים והפרת חובת תום הלב בסך 28,000 ₪, בצרוף הפרישי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

...

משכך בנסיבות העניין לא שוכנענו כי הנתבעת הפרה את הוראות חוק שוויון הזדמנויות.

סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויים מכוח חוק עבודת נשים והפרת חובת תום הלב בסך 28,000 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד והוצאות בגין תביעה זו בסך 8,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהמשך ההתכתבות כתבה גב' ורניק לתובעת את הדברים הבאים: "לאור בקשתך לבחון את נושא החל"ת בהיתחשב בסיטואציה שאת נימצאת לאחר חופשת לידה ואימא ל4 ילדים ציינתי בפנייך שאני בודקת וחוזרת אלייך עם תשובה. עכשיו אני למדה שהחלטת באופן חד צדדי ללכת ולחתום, משמעות הסכמתך לחל"ת. אני מכבדת את הסכמתך וחושבת שזה באמת הצעד הנכון מבחינתך לאור המצב. מקוה שנתראה בהקדם". במענה לכך השיבה התובעת: "אני מבקשת לא להכניס לי מלים לפה ואני מודיעה חגיגית!!! אני לא אענה לשום שאלה בהתכתבות ובטח שלא בווטצאפ וממני לא קיבלת שום הסכמה ליציאה לחלת ואני שמחה שאת מכבדת את ההסכמה שלי אבל אני לא יודעת על מה מדובר הסכמה לגבי מה????!!! הצעד הנכון יהיה בזמן הנכון שאני אחליט. ענת העברת לי טפסים לביטוח לאומי. לא השארתם לי מקום להחלטה שלי. בכל מקרה כרגע התוצאה היא שאני באבטלה שלא מרצוני אבל מקוה שזה ייגמר בהקדם ונחזור לשגרה. תודה". ביום 5.4.2020 שלחה התובעת מיסרון נוסף לגב' ורניק בו הודיעה כך: "שבוע טוב ענת, בהמשך לשיחתנו הטלפונית, החל מ15/3 אני נימצאת בחל"ת יזום שלכם וכפוי ללא הסכמתי וללא אישור ממונה להעסקת נשים ומשלא נותרה לי ברירה פניתי לביטוח לאומי לקבלת דמי אבטלה על מנת להקטין ולמזער את הנזק הכלכלי שכן עליי להאכיל 4 ילדים. חג שמח" (נספח י' לתצהיר התובעת).

הסכומים האמורים ישולמו לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין בידי הצדדים, אחרת יישאו הפרישי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

...

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין נזק ממוני לפי סעיף 13א(ב) לחוק עבודת נשים בסך 4,047 ₪.

התביעה לפיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולפיצוי לפי חוק הודעה לעובד - נדחית.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪.

בשיחה זו הבהירה התובעת למר חכמון כי היא רוצה את תפקידה הקודם, מר חכמון אישר שהתובעת טובה כמנהלת פרויקטים, אבל שהתפקיד הזה "קטן עליה בשמונה מספרים" וכי התפקיד שהוא נותן לה מכיל בתוכו את התפקיד שלה.

למרות שהתובעת לא השלימה תקופת עבודה בת 12 חודשים, אפשרה לה הנתבעת להאריך את חופשת הלידה ולשוב לעבודתה לאחר חצי שנה (14 שבועות חופשת לידה + 12 שבועות כחופשה ללא תשלום).

...

בנסיבות המקרה דנן אנו סבורים כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח כי לא הפלתה את התובעת לרעה בשל היותה אם. אשר על כן, ועל אף העובדה כי אין אנו מקלים ראש בתוצאה הלא פשוטה עבור התובעת, אשר מצאה עצמה מחוץ למעגל העבודה, לא מצאנו כי הנתבעת פעלה בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

משזו מסקנתנו אנו קובעים כי דין תביעתה של התובעת לקבלת הסעדים שפורטו על ידה בסעיפים 132, 134 ו-136 לכתב התביעה, ובכלל זה, פסיקת פיצוי כספי בגין הפרת חוזה העבודה/פיצוי כספי בגין עגמת נפש ופסיקת פיצוי לפי חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות – להידחות.

סוף דבר תביעתה של התובעת נדחית על ראשיה וחלקיה.

בפני בית הדין תביעת התובעת הטוענת לפיטורים עקב היותה בהיריון בנגוד לחוק עבודת נשים לפיו לטענתה יש לקחת בחשבון את תקופת החל"ת .עוד טענה לפיצויים בגין אי מתן העלאת שכר לאחר שלושה חודשי עבודה, פיצוי בגין אי קבלת שכר ממועד פיטוריה ועד יציאתה לחופשת לידה, אי קבלת הטבה בגין "אם עובדת" במעון ילדיה, פגיעה בדמי חופשת לידה ופצוי בגין עוגמת נפש.

סכום זה ישולם בתוך 40 יום, אם לא ישולם במועד יישא בהפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

...

לאחר ששקלנו בכובד ראש את סוגית ההוצאות , ונוכח הנסיבות שפרטו בהנמקות בהליך זה, ונוכח הפסיקה של בית הדין הארצי בכגון אלה, (ראה עב (ת"א) 8097/03 זיידמן דב נ' אי. סי. איי.

) מצאנו כי יש להשית הוצאות על התובעת.

התובעת תשלם שכ"ט ב"כ הנתבעת בסכום של 7,500 ₪.