חישובי קיזוז סכומי גמלה בגין נכות כללית

הנתבעת בקשה בהתאם לחוות הדעת האקטוארית העדכנית מיום 9.12.21 לנכות קצבת ילד נכה שאמורה להיות משולמת לתובע עד לגיל 18 בסך של 491,228 ₪ בצרוף ריבית בגין העבר בסך של 37,800 ₪ וסה"כ לנכות בגין קצבה זו סך של 529,028 ₪.

בנוסף, יש להקפיא מסכום הפצוי בגין קצבת נכות כללית סך של 842,162 ₪, בגין קצבת שירותים מיוחדים סך של 811,846 ₪ ובגין קצבת ניידות סך של 117,337 ₪.

בסיכומי התשובה השיבו התובעים, כי הסכום בסך של 151,557 ₪ שצוין בסיכומי הנתבעת כולל ריבית על העבר (הצמדה בלבד: 127,893 ₪) וכי החישוב בוצע על התשלום כולל שכר טירחה, ולכן טענו התובעים כי גם הנכוי יעשה לאחר חישוב שכר הטירחה על הנזק כולו לפני תשלום תכוף (סעיף 7).

...

נוכח האמור טענות התובע עדיפות בעיני ולפיכך אני מורה כי לגבי קצבת ניידות יוקפא סך של 117,337 ₪.

נוכח כל האמור, אני מורה כי מסכום הפיצוי שייפסק לתובע יש לנכות קצבת ילד נכה בסך כולל של 529,028 ₪.

6 .לסיום אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקים שנובעים מהתאונה כדלקמן: א. אובדן כושר השתכרות לעתיד - 2,651,000 ₪ ב. הפסדי פנסיה - 331,000 ₪ ג. הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר - 125,000 ₪ ד. עזרת הזולת עד גיל 21 - 791,000 ₪ עזרת הזולת החל מגיל 21 - 2,418,000 ₪ צרכים שיקומיים - 70,000 ₪ ניידות לאחר גיל 21 - 200,000 ₪ ז. נזק שאינו נזק ממון - 221,000 ₪ סה"כ - 6,807,000 ₪ בניכוי קצבת ילד נכה - 529,028 ₪ הפחתה בגין הקפאת קצבאות - 1,771,345 ₪ סה"כ - 4,506,627 ₪ סה"כ בתוספת שכ"ט עו"ד - 5,192,085 ₪ בניכוי תשלומים תכופים - 151,557 ₪ סה"כ - 5,040,528 ₪ נוכח האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך של 5,040,528 ₪ בתוספת אגרה והוצאות עדים.

לפי הנתבעת יש לחשב את אחוזי הנכות שנקבעו לתובע על ידי מומחה בית המשפט ולחלק אותם בשיעור הנכות הכוללת שנקבעה על ידי המל"ל ובאותו יחס לנכות את התגמולים.

לפי החישוב שערכה מגיע סכום הנכויים לסך של 26,193 ₪ ובכך נבלעת התביעה.

התובע טוען כי התאונה לא התרחשה בזיקה לעבודה וכי הקצבה שמגיעה לו בשל נכות כללית לא השתנתה בעקבות התאונה ועל כן אין מקום לנכויים.

...

טענות הנתבעת לניכוי תגמולי מל"ל – נדחות.

תוצאות והוצאות הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 20,259 ₪ בצירוף שכ"ט בסך 13% ומע"מ. בהעדר טענות שכ"ט המומחה – ישאר כפי שקבעה כב' הרשמת הבכירה.

נוכח התנהלות ההליכים וההתרשמות מעדויות התובע לא מצא בית המשפט כי היה צורך אמיתי בניהול הוכחות ולפיכך מרכיב אגרת ההוכחות – יושת על התובע.

לפי הנתבעת יש לחשב את אחוזי הנכות שנקבעו לתובע על ידי מומחה בית המשפט ולחלק אותם בשיעור הנכות הכוללת שנקבעה על ידי המל"ל ובאותו יחס לנכות את התגמולים.

לפי החישוב שערכה מגיע סכום הנכויים לסך של 26,193 ₪ ובכך נבלעת התביעה.

התובע טוען כי התאונה לא התרחשה בזיקה לעבודה וכי הקצבה שמגיעה לו בשל נכות כללית לא השתנתה בעקבות התאונה ועל כן אין מקום לנכויים.

...

טענות הנתבעת לניכוי תגמולי מל"ל – נדחות.

תוצאות והוצאות הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 20,259 ₪ בצירוף שכ"ט בסך 13% ומע"מ. בהעדר טענות שכ"ט המומחה – ישאר כפי שקבעה כב' הרשמת הבכירה.

נוכח התנהלות ההליכים וההתרשמות מעדויות התובע לא מצא בית המשפט כי היה צורך אמיתי בניהול הוכחות ולפיכך מרכיב אגרת ההוכחות – יושת על התובע.

אשר לטענות התובעת, הן מנוגדות להלכה הפסוקה אשר קובעת כאמור כי לצורך חישוב שיעור ההפחתה של קיצבאות הנכות הכללית על בית המשפט לעמוד בעצמו הן את שיעור הנכות הכוללת של הניזוק והן את שיעור הנכות שהוסבה בתאונה, וכי אין לעשות כן על בסיס הנכויות כפי שנקבעו במל"ל. בהקשר זה הודגש בפסיקה השוני הקיים בין אופן פעולתו של המל"ל בקביעת הנכות לבין הכללים לפיהם פועל בית המשפט בעיניין זה, תוך ש- "לעיתים מתקיימת גם אי-התאמה בין תאור סוגי הנכות השונים שבקביעת המוסד לבין קביעת סוגי הנכות בבית המשפט" (פס"ד פרלה עמר, שם בעמ' 362).

הסכום לנכוי בגין גמלאות נכות כללית עומד איפוא על סך 70,598 ₪.

...

אין הכרח כי שתי התכליות יתקיימו יחדיו במקרה נתון על מנת לבצע הניכוי, קרי – אף אם המזיק איננו צפוי לתביעת שיבוב מהמל"ל, אין לאפשר כפל פיצוי לניזוק.

אשר לטענות הנתבעת, סבורני כי אף אותן אין לקבל במלואן.

סיכומם של דברים: אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך 105,000 ₪,בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% מהפיצוי ובצירוף מע"מ, והוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

נכויים הנתבעת טוענת כי יש לנכות באופן יחסי את תשלומי המוסד לביטוח לאומי בגין קיצבאות נכות כללית, שירותים מיוחדים וניידות המשולמים לתובע.

הנתבעת אכן טענה לנכויים באופן סתמי בלבד, מבלי שטרחה לנקוב בסכומים שמקבל התובע לטענתה מהמוסד לביטוח לאומי בגין ההחמרה במצבו לאחר הניתוח השני, אם בכלל ישנם כאלו, מבלי שהגישה חוות דעת אקטוארית לפירוט החישוב, ומבלי שפירטה את החלק היחסי מתוך כלל הגימלאות שמקבל התובע, שקשור בקשר סיבתי לניתוח נשוא התביעה.

...

לסיכום פרק זה, התובע טוען, כי הניתוח השני, בו בוצעה סגירה של האילאוסטומיה, בוצע באופן רשלני והוא שגרם להידרדרות במצבו שהייתה לאחר מכן, כפי שפורט לעיל, לירידה במשקל, לכאבים, לשלשולים מרובים, לאשפוזים הרבים ולנכויות לצמיתות.

בהעדר קבלות, ומאחר שגם לפני הניתוח השני נשוא התביעה, נדרש התובע לטיפולים ולא היה אדם בריא, ויתכן שגם אלמלא ההחמרה היה נדרש לנסוע לטיפולים שונים, כפי שנדרש קודם לכן, אני קובעת כי הפיצוי בגין ההחמרה שנגרמה לו בניתוח יעמוד על סכום גלובלי של 20,000 ₪ לעבר ולעתיד.

לאור כל האמור, ובשים לב לכך שסבלו של התובע מלווה אותו מעל ל- 11 שנים לעבר ועד תום מותר ימי חייו, אני מעמידה את הפיצוי בראש הנזק של כאב וסבל על 200,000 ₪.

סוף דבר לאור התוצאה אליה הגעתי, התביעה מתקבלת.