לשאלות ביה"ד, אישר מר זלצר, לאחר שהתבקש לעיין בתלושי השכר באופן אקראי, כי קיימים בהם ליקויים שונים, כמו למשל, אי צבירה של ימי חופשה, שם המעסיק, כתובתו ומספר התאגיד, חישוב תשלום שעות נוספות וכמות שעות העבודה בחודש.
בתלוש השכר של חודש 03/2016 אין כל זכר לתשלום זה.
לאור האמור לעיל, הוכח, כי הנתבעת שילמה לתובע בגין 21.31 ימי חופשה בלבד ולכן הוא זכאי לתשלום היתרה בגין 20.69 ימי חופשה.
...
אחרית דבר
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסכומים הבאים, בהתאם לחלוקה ביניהם המצוינת לצד כל רכיב:
(1) הודעה מוקדמת – 5,200 ₪.
באשר לשאלת ההוצאות, לאור המסקנות אליהן הגעתי וכן בשים לב לסכום הפסוק (עוד בטרם הוכרע עניין השעות הנוספות), החלטתי לפסוק הוצאות על הצד הגבוה, וזאת על מנת להביע את מורת רוחו הרבה של בית הדין מאופן העסקתו הנצלנית של התובע, במיוחד בתקופה הראשונה להעסקתו.
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את כל אחד מ- 2 הנתבעים 1 ו- 2 בתשלום שכ"ט התובע בסך 15,000 ₪ (סה"כ – 30,000 ₪).
